מנחת כהן ממוגדור לירושלים הרב יוסף חיים הכהן בעל 'מנחת כהן' ו'ויכלכל יוסף

Written by Super User.

 

צמרת-רבקה אביבי1

מנחת כהן ממוגדור לירושלים

הרב יוסף חיים הכהן בעל 'מנחת כהן' ו'ויכלכל יוסף'

תרי"א- תרפ"א (1851-1921)

תולדות חייו

הרב יוסף חיים הכהן בן יאודה2, יליד מוגדור-מרוקו תרי"א (1851). עלה לארץ ישראל, בשנת תרכ"ו ( 1866) והתיישב בירושלים, בעיר העתיקה.

נשא לאשה את פרחה (נלב"ע בשנת תר"פ (1920)), ומשלא נולדו להם ילדים, בשנת תרנ"ז (1897)3 נשא שנייה את פרידי בת דוד שרים (נלב"ע בשנת תשכ"ז (1966), ממנה נולדו ארבעה צאצאים: נסים-יהודה-שמעון, רבקה, יפה-ג'אמילה ודוד.

הרב יוסף חיים הכהן רב ודיין, אחד מפוסקי ההלכה המובהקים בדורו. משה דוד גאון בספרו 'יהודי המזרח בארץ ישראל' מציין,

''נמנה עם טובי רבניה (של ירושלים). עמד בראש ישיבת 'טובי ישבעו'4 שעל שם המקדיש הגביר שלום פליכס טובי מנא- אמון (אלכסנדריה, מצריים) שם הישיבה נסמך על הפסוק: "ורויתי נפש הכהנים דשן ועמי טובי ישבעו, נאום ה'' ירמיה ל"א, י"ג.

לימד בישיבת 'פורת יוסף' ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, נמנה בין חסידי בית-אל''.

שנים מספר שימש ראב"ד, לעדת המערבים בירושלים ונשיא העדה כאחד. מזער על פעילותו גם לרווחת הקהילה ניתן ללמוד מפנייתו במכתב בכתב ידו לועד הסיוע 5 .

מעדויות בני משפחה מסופר כי נשלח כשד"ר לקהילות יהודיות בהרי הקווקז ביניהן לאוזבקיסטן, לבוכרה, תרנ"ד (1894), תרנ"ט (1899) ולאלג'יר, תרס"ג (1903) ובין היתר העביר אליהם ספרי תורה. מתוך הקדמת העורך, אהוד אביבי, נכדו של הרב, לחיבור 'ויכלכל יוסף' 'מהדורת יוסף',

''בבוכרה, שהה הרב יוסף חיים הכהן כשד"ר שנים מספר, בין השנים, שנקפו מהוצאת החלק הראשון והחלק השני של חיבורו 'מנחת כהן'6, נלמד כי עשה רבות בין גולי בוכרה (העיר קוקאנד מוזכרת בין התורמים שסייעו להוצאת חלקו השני של הספר) הקמת מערכת תשתית להעמקת התורה. שהותו הממושכת הביאה אותו ללמוד את שפת המקום בשובו לירושלים, התקבל בכבוד ע"י עדת הבוכרים יושבי שכונתם בירושלים''.

על הגעתו לבוכרה בשנת תרנ"ט מוזכר בספרם של יצחק הכהן רבין ויהודה הכהן רבין 'זרח כוכב מיעקב - תולדותיהם והליכתם בקודש של רבני בוכארה', בערך על ר' יוסף חיים הכהן נכתב,

''בשנת תרנ"ט הגיע לבוכארה השד"ר מעיר הקודש ירושלים עם הגיעו בישר ליהודי בוכארה בשורת איוב בדבר פטירתם של הרב ראב"ד נסים ברוך זצ"ל מירושלים והרב החסיד אליהו מני זצ"ל מחברון". מתוך מכתב מאת הרב הראשי לבוכארה בעת ההיא הרב חזקיה הכהן

רבין לידידו הרב אלעזרוב.

 

את שליחותו הנוספת כשד"ר, בשנת תרס"ג (1903) שהיתה לקצמטינא [קונסטנטין שבמזרח אלג'יר] מציין הרב יוסף חיים הכהן בספרו 'מנחת כהן' מערכת נו"ן דק"ג ע"ב, שם נתבקש להתייחס לסוגייה בתחום האישות וחתם,

"בהיותי מתגורר בשליחות מצווה ...פ"ה עוב"י קצמטינא יע"א בש''א לחודש אדר שנת התרס"ג לפ"ג''.

בין תלמידיו נמנו, (חתנו) הרב עמרם אבורביע (1892-1966) לימים ר"מ בישיבת פורת יוסף ובישיבת שערי ציון, בירושלים, רב שכונת הנחלאות בירושלים ורב ראשי לעדה הספרדית בפתח תקוה, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

עמרם אבורביע בספרו 'נתיבי עם' מגדיר את דרך לימודו של הגאון הרב יוסף חיים הכהן, כך: "שידוע לכל אלה שהכירוהו ושמעו לקח מפיו, כמה היה מעמיק בנתוח סוגיא על כל פרטיה בהיקף רחב, ובזכרונו חי חידודו ופלפולו, חשקנותו ושקידתו שהיו למופת לכל רבני הדור"

תלמיד נוסף היה הרב יוסף שלוש (1888-1960) ראב"ד עדת המערביים בירושלים. אברהם אלמליח7, נשיא העדה המערבית בירושלים, עורך הספר 'מנחה ליוסף' לתולדות חייו של הרב יוסף שלוש, מתאר בספרו את הרב יוסף חיים הכהן מורו של יוסף שלוש.

''את שמעו הטוב של הרב יוסף שלוש שמעתי עוד בהיותי נער והוא אז תלמיד עילוי בישיבת הרה''ג יוסף הכהן בעל הספר ''מנחת כהן'' אחד הפוסקים המצוינים בדורו. שממנו למד תורה ויראת שמים טהורה והשפעתו על מהלך חיי תלמידו הייתה כבירה . ''

 

חיבוריו

בכל פרסומיו בחר תמיד הרב יוסף חיים הכהן לציין בהדגשה את העובדה, שהוא יליד מוגדור. מתוך הקדמת המחבר לספריו 'מנחת כהן' וכך הוא כותב:

" עיר מולדתי מוגאדור יע"א [יכוננה עליון אמן] מהעירות המצוינות שבערי מרוקו ונתגדלתי פה עיר הקדש ירושלם תובב"א [תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן] בש"א [בשבת א'] לחודש שבט תרס"ב לפ"ק [פרט קטן]" .

בשנותיו האחרונות הרב יוסף חיים הכהן סבל הרבה מדחק הפרנסה, ולהבין כי ההוצאות של הדפסת ספריו היו גבוהות מעל יכולתו הכלכלית. הוא נזקק לתמיכתם של בעלי ממון מבין מקורביו ומוקיריו. רשימת הנדבנים כוללת אישים, ממצרים-נא אמון, הודו-בומבאי, אזבקיסטן-בוכרה, קוקואנד, טבריה וירושלים. ועל צערו כי לא היה סיפק בידו להוציא לאור את יתר כתביו פרי עטו: 'כחי וראשית אני' על איזה מסכתות ש"ס, 'דרכי חיים' דרושים וחידושים על התורה, שלא נמצאו עד היום8, נלמד מדבריהם של ראשי אבות הבד"ץ דק"ק הספרדים ירושלים תובב"א שנת העת"ר בהקדמה לחיבור 'מנחת כהן' ח"ב:

''וכל שארית חדושי תורתו הגם כתובים גנוזים תחת ידו, וחבל על האי מרגניתא טבא, כי לא נוכל להינות מטובה:''



  1. 'מנחת כהן' ב' חלקים, תרס"ב (1902), עת"ר (1910)

'מנחת כהן', הוא חיבורו היחיד אשר ראה אור בחייו, הסכמותיהם של רבנים, מגדולי ישראל בדורו מצויינות בקדמת הספרים. מהרשימה ניתן להעיד שהרב יוסף חיים הכהן נשא ונתן בעניני תורה עם נציגים מכל העדות, אשכנז וספרד בארץ ובגולה, ביניהם יוסף חיים זאננפעלד, יעקב שאול אלישר- הר' יש"א ברכה, אליהו דוד ראבינאוויץ תאומים, חיים חזקיאו מדיני, חיים ברלין, יצחק ירוחם דיסקין, משה ב' יצחק טאג'יר, חיים דוד סורנאגה, שמואל נסים, משה נחום וואללענשטיין אריה ליב בהרא"ד, צבי פסח במוהי"ל פראנק, ליפמאן דוד במהר"י, יוסף יהודה בר"ד קלוי, אברהם בלא"א מו"ה יהודה כהן, שאול הלוי הורוויץ, שאול חיים בהה"ג מוהר"ר אברהם הלוי הורוויץ.

גדולי ישראל מתייחסים לחיבוריו, הרה"ג עובדיה יוסף, בשו"ת יביע אומר חלק ח-יו"ד סימן לא, ובשו"ת יביע אומר חלק ה-או"ח סימן יד.

תוכן הספר:

עיניינים והלכות בכללי התלמוד מסודרים על סדר האותיות מא' עד ת' מחולקים לכללות ופרטות מש"ס ומפוסקים ראשונים ואחרונים.

בספר 'חכמי המערב בירושלים' שחיבר הרה"ג שלמה דיין נכתב,

"שמו של הרי"ח הכהן זצ"ל נודע לשם טוב ולתהלה אצל חכמי ירושלים, ספרדים ואשכנזים כאחד. כולם גמרו עליו את ההלל ושבחו את בקיאותו וחריפותו הגדולה והעמוקה בים התלמוד ובמפרשיו. אכן חיבורו 'מנחת כהן' הקנה לר' יוסף חיים הכהן זצ"ל שם עולם אצל גדולי הדור אשר רבים שחרו לפתחו לקבל חוות דעתו הרחבה והמעמיקה. במוחו הגאוני צלל ר' יוסף חיים הכהן זצ"ל לתוך ים התלמוד ודלה מתוכו פנינים. בחריפותו ובבקיאותו הגדולה והרחבה, בירר וליבן את הסוגיא בה דן בבהירות מופלאה וניתח אותה לנתחיה על כל פרטיה ודקדוקיה, לצורותיה ושיטותיה השונות. בו נמזגו גם יחד הבקיאות והבהירות הספרדית עם החריפות והחידוד האשכנזי. בהגיונו הבריא והחד קשר סוגיא אחת לרעותה ודימה מילתא למילתא, עד שהאיר את הדרך המובילה אל המסקנה ההלכתית. בגאון ובעוז ויחד עם זאת בענווה יתרה ובאורך-רוח הנהיג מהרי"ח הכהן את בני עדתו ואת צאן מרעיתו. ובשל מידותיו והנהגותיו האצילות החזירו לו אהבה על אהבתו והעריצוהו והלכו לאורו ולא המרו את פיו, ונתקיים בו "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא"''.

 

ב. 'ויכלכל יוסף' תשכ"ו (1966), תשס"ח (2008)

הרב יוסף חיים הכהן הפקיד את כתב היד לחיבורו 'ויכלכל יוסף' (וכנראה עוד כתבים) בידי חתנו הרב עמרם אבורביע, שערך הגהה והביאו לדפוס בשנת תשכ"ו (1966) בהכלילו כקונטריס בגוף ספרו 'נתיבי-עם'9. בשנת תשס"ח (2008) הוצאה לאור מהדורה חדשה (מהדורת יוסף) בתוספת הקדמה ע"י נכדו אהוד בן עמרם אביבי (אבורביע).

תוכן הספר:

'ויכלכל יוסף' מכיל שו"תים בהם משיב הרב יוסף חיים הכהן מול הרב סניור יצחק בנימין הכהן, הרב אביש אייזן הלוי, הרב משה שפיר הררי, הרב אברהם דב כץ, הרב חיים אזולאי ותשובות נילוות גם משל הרב ש' אליעזר אלפנדרי, והרב יוסף חיים זאננפלעד.

נושאי השאלות והתשובות: מנהגי בית הכנסת, בדין מבטל כיסו של חברו, דין אפוטרופסים תורמין ומעשרין, מנחת ש"ק שלא התפלל שחרית, המדפיסים חידושי תורה בגליונות עיתונים, היוצא למלחמה ומותיר כתב גט, מינוי אפוטרופוס והתניית נכסים.



מאמרים מפרי עטו בהם נתן דעתו בעניניים, 'עשה דוחה לא תעשה', 'מצווה הבאה בעבירה' נמצאים בחוברות 'המאסף'. (12)

 

לסיום, תפילתו של הרב יוסף חיים הכהן בהקדמה לספרו 'מנחת כהן',

"הבט בעוני העם אשר בחרת, דדחיקא להו שעתא, הא בבזתא הא במלקיותא, בבעו מינך במטו מינך אפיק להו לחירותא, חושה שלח משיח, ונקם ישיב לצריו, יריע אף יצריח, ורוב שלום עד בלי ירח. אז יאמרו בגויים הגדיל ה', זה ישפיל וזה ירים, לכו חזו המה ראו כך תמהו נבהלו נחפזו.

ולכל בני ישראל היה אור במשובתם, כהנים בעבודתם ולוים בשוכנם זמרו לה' בכנור, תוף וחליל. שם יזבחו זבחי צדק עולה וכליל וכל " מנחת כהן" ונראה בהיבנות ירושלים עיר הר קדשנו , עיר ההר ועיר הבית בבי"א''.

 

הרב יוסף חיים הכהן נתבש''ם, כ''ב באלול תרפ"א [1921] נקבר בירושלים, בבית העלמין במורדות הר הזיתים בחלקה לעדה הספרדית בירושלים.

 

מקורות

1. הקדמת המחבר יוסף חיים הכהן לספריו 'מנחת כהן' ב' חלקים, ירושלים, תרס"ב, עת"ר.

2. הקדמת העורך אהוד אביבי לספר של המחבר יוסף חיים הכהן 'ויכלכל יוסף', רחובות, תשס"ח.

3. עמרם אבורביע - 'נתיבי עם - דרשות', פתח תקוה, תשס"ג עורכים: גדעון אביבי, מרדכי בוזגלו וצמרת-רבקה אביבי

4. אברהם אלמליח, עורך - 'מנחה ליוסף' מתוך אתר תורת אמת אתר מסורת יהודי מרוקו http://www.2all.co.il/Web/Sites/emet1/forum2.asp?FType=245732&MsgID=15

5. מיכל בן יעקב - 'התיישבותם של היהודים המערביים בירושלים' תשמ"ט מתוך אתר http://noar.education.gov.il

6. יוסף בן נאים ' מלכי רבנן', ירושלים, תרצ"א רשימת רבני מרוקו מהמאה ה-15 עד המאה ה-20

7. משה דוד גאון - 'יהודי המזרח בארץ ישראל', ירושלים, 1938 עמוד 300

8. שלמה דיין - 'חכמי המערב בירושלים', ירושלים, 1992 עמוד 293

9. יהודה הכהן רבין ויצחק הכהן רבין 'זרח כוכב מיעקב - לתולדותיהם והליכתם בקודש של רבני בוכארה', ירושלים, תשמ"ט, עמוד ק"פ

10. צילום מכתב מאת יוסף חיים הכהן מתוך אתר וירטואל יודאיקה http://www.virtualjudaica.com/

11. העתק רישום נישואין מתוך ספר הכתובות תרנ"ג- תרצ"א (1893-1931) של ועד עדת הספרדים ועדות המזרח בירושלים, עמוד 15 שורה ראשונה בכתב חצי קולמוס, אפרים לוי ארכיון העדה הספרדית, ארכיון העיר, ירושלים ורפי לוי, רחובות.

12. 'המאסף' העורך הרב"צ הרב בן ציון אברהם קואינקה, שנה א' סי' מ' וחוברת שנה ב' סי' ק"ס.13. עדויות בני המשפחה

 

שלמי תודה

לאנשים ולמוסדות הבאים על שיתוף הפעולה, שבאדיבותם העמידו לרשותי ממקורותיהם ובזכותם ניתן היה להשלים מאמר זה :

אלעזר בן שמעון, אפרים לוי-ארכיון העדה הספרדית, ארכיון העיר-ירושלים, רפי לוי, משה עובדיה, ד"ר גיורא פוזיילוב, עמוס פישמן, סידני קורקוס, ברית יוצאי בוכרה.

 

 

המאמר מוקדש לזכר נכדיו של הרב יוסף חיים הכהן: שלמה אביבי, יוסף אביבי, אברהם אביבי וגדעון אביבי ע"ה.

 

1 המחברת: צמרתרבקה אביבי, חיפה, נינת הרב יוסף חיים הכהן, הערות והארות תתקבלנה בברכה לכתובת This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

2 השם הוא יהודה, אבל לא נהגו לכתווב כך בגלל ששלוש האותיות הראשונות היוו את שם ה' הכלול

33 רישום הנישואין - יוסף חיים הכהן עם פרידי בת דוד שרים, 29 בכסלו תרנ"ז, בירושלים. (11)

4 ישיבת 'טובי ישבעו' בניין גדול בן שלוש קומות הוקם ברחוב חברון (מעלה חלדיה היום), ונודע בשם "כולל המערביים", או "דיר אל-כולל" בפי הערבים. הבניין נחנך בשנת תרכ"ח (1868). בהקדשת הבניין - ש"לא ימכר ולא יתמשכן בשום זמן..." בקומה העליונה הוקמו בית כנסת ובית מדרש, "ישיבה טובי ישבעו" שהקדיש "השר שלום טובי ז"ל" ; בקומה השנייה - בית כנסת ותלמוד תורה ודירות לחכמי העדה, בקומת ביניים היה בית תמחוי, ובקומת הקרקע חדרים לעניים, הידועות כ"בתי מחסה". מתוך 'התיישבותם של היהודים המערביים בירושלים' - מיכל בן יעקב

5 מכתב - הכותב: הרב יוסף חיים הכהן, הנמען: ועד הסיוע, התאריך: כ"ז אדר תר"פ 27 בפברואר 1920

המקום: ירושלים.

עמוד רשמי של בית דין צדק, כתב יד יוסף חיים הכהן, בכתב חצי קולמוס, הכותרת נושאת פירמה של בית דין צדק לעדת המערבים בירושלים, בתחתית חתימה וחותמת של הראב"ד יוסף חיים הכהן.

תוכן המכתב: פנייה לועד הסיוע, בנוגע לתמיכה בת' עמרם אבורביע שקבל מנה אחת [רוטול] של מצות, אך כיון שזה מקרוב לשנה, נשא לאשה את רבקה בת יוסף חיים הכהן, ועל כן זכאי לשתי מנות מצות . הכותב מבקש שהטעות תתוקן ותושלם המנה.

6/ בשם הספר 'מנחת כהן' המלה מנחת היא בגימטריא: סכום של שמות הוריו ושל שמו, את החישוב מבאר ומפרט המחבר יוסף חיים הכהן, בפתיחה לספרו.

7 אברהם אלמליח (תרל"ו-תשכ"ז 1876- 1967), עיתונאי ואיש ציבור ישראלי שהיה ממנהיגי הקהילה הספרדית ביישוב וכיהן כחבר הכנסת בכנסת הראשונה.

אלמליח נולד בשנת 1876 בירושלים ולמד בישיבת "תפארת ירושלים". את השכלתו הכללית והאקדמאית רכש בבית הספר כל ישראל חברים ובבית המדרש לארכאולוגיה "סן אטיין" בירושלים. בבחרותו עסק בהוראה בירושלים, יפו, קושטא ודמשק. בשנת 1904 נמנה בין מייסדי "אגודת צעירי ירושלים" ואגודת "צעירות ירושלים" והחל לפעול בקרב צעירי העדה הספרדית בארץ ישראל.

פעילותו הציבורית של אלמליח נמשכה בהיותו מחלוצי העיתונות העברית בארץ ישראל. בשנת 1914 ייסד את העיתון "חירות", אותו הוא ערך עד 1919, גם לאחר הגלייתו לסוריה בשנת 1916. במהלך מלחמת העולם הראשונה פעל למען היישוב היהודי בארץ ובשובו, ב-1919, מונה לראש לשכת העתונות של ועד הצירים.

במסגרת פעילותו בקהילה הספרדית התמודד אלמליח ברשימת העדה הספרדית לאספת הנבחרים הראשונה.1921 הוא כיהן כחבר אסיפת הנבחרים באסיפות הראשונה והשלישית והיה חבר הועד הלאומי במהלך אספת הנבחרים השלישית. במקביל לפעילותו זו היה אלמליח חבר הנהלת הקהילה היהודית בירושלים, חבר הנהלת העירייה וסגן נשיא התאחדות הספרדים. בין השנים 1921 - 1932 עבד לפרנסתו במערכת "דואר היום". חבר הנהלת עיריית ירושלים (1935). לאחר קום המדינה נבחר אלמליח לכנסת הראשונה 14.2.1949 - 20.8.1951מטעם רשימת ספרדים ועדות מזרח. במהלך כהונתו שימש חבר בועדת העבודה ובועדת החינוך והתרבות. בעבודתו המקצועית פרסם אלמליח שורת מאמרים ומחקרים על תולדות ישראל וארץ ישראל. פירסם מאמרים רבים בעתונות העברית בארץ ובחו”ל וכן בעתונות היהודית בשפות ערבית, צרפתית וקסטלנית. בשפות שונות ובין כתביו התפרסם גם המילון העברי-צרפתי ו ערבי-עברי-ערבי. כתב מחקרים על תולדות ישראל וארץ-ישראל,ארץ-ישראל וסוריה בימי מלחמת העולם” (1928) מנחה לאברהם - ספר יובל לכבוד אברהם אלמאליח במלאות לו שבעים שנה” (1959).

 

8 הערת המחברת: ההנחה שחיבוריו אלו נותרו בכתב יד ולא הובאו לדפוס.

9 דברי הקדמה לספר ויכלכל יוסף מהדורה ראשונה תשכ"ו, נסח הרב עמרם אבורביע: ספר ויכלכל יוסף,

שאלות ותשובות מהמאור הגדול מאיר כחמה. רב חמ"א. מורי ורבי. נר המערבי. האדם הגדול בענקים. פוסק

פסקים. בהוכחות וראיות. מהרבה סוגיות. בגבורת אריות. פה מפיק מרגליות. עצות ותושיות. סיני ועוקר הרים. קשתו קשת גבורים. אב"ד מקודש. וכל העם עונים אחריו מקודש. בירושלם דדהבה. ורי"ח לו כלבנון לפני שמש ינון. כקש"ת מוהר"ר יוסף חיים הכהן זצוק"ל. מחבר ספר מנחת כהן (ב' חלקים) בכללי התלמוד שנדפסו בחייו ועוד לו בכתובים שיטות ופסקים ודרושים. ה' יעזרני להוציאם לאורה. אמן

 

Google Tweet Pin it

Posted in ברית 28

הדפסה