תעודה לתולדות השד"רים של ועד העדה המערבית בירושלים בתקופת המנדט הבריטי, מטרת שליחותו של השד"ר ציון אוחנא למערב הפנימי-מרוקו

facebook Share on Facebook

 

 

משה עובדיה

תעודה לתולדות השד"רים של ועד העדה המערבית בירושלים בתקופת המנדט הבריטי, מטרת שליחותו של השד"ר ציון אוחנא למערב הפנימי-מרוקו*



מבוא

הקהילה המערבית בירושלים נוסדה במאה ה- 19 על ידי הרב דוד בן שמעון (1822- 1880)1, שהגיע ב - 1854 מהעיר רבאט אשר במרוקו. הרב דוד ראה את מצוקותיהם של בני עדתו וקיפוחם על ידי הכוללים הספרדיים מבחינת חלוקת הכספים, שהגיעו מחוץ לארץ ליישוב היהודי בארץ ישראל, על כן החליט לעזור להם על-ידי הפרדת העדה המערבית מהספרדים. בשנת 1868 הוא יזם הקמת שכונה של עדת המערבים מחוץ לכותלי העיר העתיקה בירושלים, שנשאה את השם: מחנה-ישראל2. (מי שיבקר היום בשכונה זו, ימצא בה מוזיאון ומרכז עולמי למורשת יהדות צפון אפריקה מיסודו של ועד העדה המערבית בירושלים המנציח את המערבים בירושלים לדורותיהם ואת עלייתם של יהודי צפון-אפריקה לארץ-ישראל בעלייה הגדולה בשנות ה-50).

שליחי חכמים מארץ ישראל (בארמית 'שלוחא דרבנן' – שליח של חכמים), היו נשלחים לגולה כדי לאסוף תרומות לכוללים-לעדות ולמוסדות בארץ ישראל. השד"רים שימשו לא רק אוספי תרומות מהגולה אלא גם נציגי ארץ ישראל. לכן השד"רים היו תלמידי חכמים בעלי מוסר, נימוסים ומידות טובות. עצם הימצאותם בגולה היה בה כדי לעורר את יהודי הגולה מבחינה רוחנית. הם הביאו את בשורת הארץ לגולה המנותקת מענייניה של הארץ. יש להבין שהשד"רים יצאו למרחקים לכמה שנים, ונסיעתם הייתה כרוכה במאמצים פיזיים מרובים, לכן היו להם תכונות סגוליות: אומץ לב, בריאות הגוף, הסתגלות לכל מצב, בקיאות בהווי העולם, תפיסה מהירה בלימוד שפות וכישרון להיות מעורבים בין הבריות.3

היו שד"רים ישישים מאוד והיו צעירים בעלי המידות שהזכרנו. השד"ר היה מוותיקי הארץ, ושהכיר את מנהגי הארץ שאליה היה נשלח או עולה חדש שהגיע לארץ ויכול היה להשפיע ולהצליח בשליחותו בארץ מוצאו. השד"ר היה יכול להישלח מן העיר שבה גר או מעיר אחרת. כמה מהשד"רים יצאו לשליחות אידיאולוגית למען ארץ ישראל ולא על מנת לקבל פרס.4

ועד העדה של המערבים בירושלים היה זקוק לשדרי"ם, משלהי המאה ה-19 בשל ההיפרדות מהספרדים להם היו שדרי"ם, שדאגו לקופת הכוללים הספרדים.

 

ניתוח התעודה5

התעודה היא אגרת, שנשלחה לחיים לכראייף6 מהעיר מכנאס, אשר במרוקו. על ידי ועד עדת המערבים בירושלים Comité de la Communauté Marocaine Algériens et Tunisiens à Jérusalem)), באמצעות השד"ר ציון אוחנא7, בשנת תרפ"ט (1929). התעודה שופכת אור על מצב הקהילה המערבית בתקופת המנדט הבריטי. אנשי הקהילה המערבית היו עניים מרודים, בשנה זו היה משבר כלכלי עולמי, שהשפיע על יוקר המחייה8. מלבד זאת ב-11 ביולי 1927 הייתה רעידת אדמה בעוצמה של מאגניטודה R6.2 (מידת האנרגיה שמחוללת את הרעש)9. הרעש היה חמור ביותר. הוא החל בים-המלח - יש לציין שים המלח הינו חלק מהבקע הארץ ישראלי שהושפע בתנודותיו מהשבר הסורי אפריקאי - הרעש פגע בכל חלקי ארץ-ישראל ואף בחלק מעבר הירדן. באזורים הללו נהרגו בין 300 ל-500 נפש. בתים ניזוקו באופן חמור ביותר. בירושלים ניזוקו 175 בתים10. בין השנים 1928-1927 היו רעידות אדמה במהלך 16 חודשים ברציפות11. ועד העדה התלונן על הנזק הרב, שנגרם לכולל העדה כתוצאה מרעידות האדמה. בשל זאת הוועד החליט לשלוח שליח מיוחד למכנאס אשר במרוקו. שמו של השליח ציון אוחנא הנזכר לעיל. הרב אוחנא היה השליח של העדה המערבית ב-1929. העדה המערבית כינתה אותו: "הרב הכולל בישראל להלל", מתוך רגשי כבוד והערכה כלפיו, כנראה שהרב אוחנא היה אחד השדרי"ם הטובים, עליו סמכו לא רק בני עדתו, אלא גם גופים אחרים. מטרתו הייתה לאסוף כספים למען תיקון מבנה הכולל בעיר העתיקה ולמען עזרה חומרית לתלמידי חכמים, עניים, אלמנות ויתומים. העדה הייתה במצוקה נוראית עד כדי הצגת הבקשה בפני חיים לכראייף כפיקוח נפש. הם קיוו שהשד"ר יצא ממנו שש ושמח זאת אומרת עם תרומה נכבדת למען העדה.

החתומים על התעודה היו: ראש ועד העדה המערבית שלמה עמיאל12 וחברי ועד העדה: אברהם בן יצחק הלוי13, אהרון עמיאל (?-1949)14, הרב עמרם אבורביע (1967-1894)15, הרב יוסף יצחק שלוש (1890–1960)16 ושמואל אלעלופ (1868–1932).17 שלמה, אברהם ושמואל היו חתומים על תעודת מינוי לשרות בכוללות העדה המערבית מאלול תרפ"ה (1925). בתעודה, שלמה נבחר לראש הועד ואהרון לסוכן הכוללות18.



לסיכום:

התעודה שופכת אור על מצב העדה המערבית בירושלים בתקופת המנדט הבריטי, על הצורך בתרומות רבות למען הצלת העדה, על אישיותו של השד"ר נסים אוחנא בעיני ועד העדה ומטרת שליחותו ועל ההרכב של חברי ועד העדה המערבית באותה עת. למעשה מצבה החומרי של העדה המערבית היה קשה גם במאה ה – 19. מצב, שהמשיך לשרור גם במאה ה – 20, כתוצאה ממלחמות ומאסונות טבע.

התעודה: 19

בע"ה פעה"ק ירושלם תובב"א לחדש אב ש' תרפ"ט

שוכן עד וקדוש שמו דר במרומו יריק משפעו וטובו לידיד ה' וידידנו

יקר רוח איש תבונה חמדת לבבינו גדול ומהולל ביראה ונדיבות

הגביר הנעלה נודע שמו לתהלה כש"ת סי' סי' חיים לכראייף הי"ו ויחטו"א

בעו'בי מכנסא יע"א



נדיב נכבד ונעלה אין מטרתינו בזה לערוך מכתב בזה את מצב אחיך עדת המערבים בעה"ק ירושלם תוב"בא עניים ומרודים ושפלותם באשר גם שפת נאמני תצר מהגיד אף שמץ מנהו גם בשנים כסדרן כי כל יודעי מצבם יעידו ויגידו כמה הם סובלים מהעוני והדוחק השורר בקרבם ובפרט בשנה הזאת מעוברת מכמה צרות ויוקר השערים וחכהם היו בעוכרנו והרעש הגדול שהזיק לכוללנו במדה נפרזה והיינו צריכים לשלוח שליח מיוחד על זה למח"ת להושיענו כי אין לנו לישען רק על רחמיכם ומבלתכם אין לנו שום הכנסה לא מארץ ולא מחוצה לארץ ותמנע, היתה שלא להכביד עליכם אשר בצלכם אנחנו חיים והיות כי בא מועד עת לחננה לשלוח שד"ר נהוג למח"ת והאלקים אנה לידנו ציר נאמן ה"ה הרב הכולל בישראל להלל כמו'הר ציון אוחנא הי"ו הוא ההולך בשליחותינו זאת קדמה למח"ת עמוד עמו ותמוך בידו בכל אשר תמצא ידך להושיע אחיך כי פיקוח נפשות תלמידי חכמים עניים ואלמנות ויתומים פנו כאן וברכת האובדים על ראשו תחול ויזכה לראות בבנין ירושלם בבי"א בטחנו כי כן יעשה עד שיצא השד"ר מאצלו שש ושמח ומלא ברכת ה' ובשם כל חכמי ועניי העדה הננו מברכים אותם בעשר ואשר וכבוד ובנים ובני בנים יחדו יהיו תמים כנ"הר וכנאה החותמים בברכה חברי הועד הכללי לעדת המערבים יכבץ המעתירים בעדו החיים והשלם

ראש הועד לעדת המערבים

PRESIDENT DU COMITE ISRAELITE MAROCAIN

ע'ה20 שלמה עמיאל ע'ה אברהם בן יצחק הלוי ע'ה אהרן עמיאל ע'ה עמרם אבורביע יוסף דוד שלוש הצעיר שמואל אלעלופ .

 

ביבליוגרפיה

הארכיון לתולדות העם היהודי תיק מספר:

MA/ P/ 17.

עדויות בעל פה:

הרב אברהם שלוש, רב העיר כפר – סבא.

אסתר אזולאי, ירושלים.

ספרים ומאמרים:

אלמאליח אברהם, "לתולדות עדת המערבים", לוח ארץ ישראל של לונץ י"ד (תרס"ט), עמ' 53- 88.

--, הוד יוסף, ירושלים תשכ"ו.

אריאל כתב עת לידיעת ארץ ישראל 56-55 (תשמ"ח), עמ' 137-126 (תמונות).

אשכנזי שמואל, ירדן דב, אוצר ראשי תבות, ירושלים תשכ"ו.

ברנאי יעקב, העדה המערבית בירושלים (1918-1830), ירושלים תשל"א.

--, "העדה המערבית בירושלים במאה הי"ט", פרקים בתולדות היישוב היהודי בירושלים, א, ירושלים תשל"ג, עמ' 140-129.

גאון משה דוד, יהודי המזרח, ירושלים תרצ"ח.

גולדמן יעקב, "קהל עדת המערבים ומחלוקתם עם הספרדים", האסיף ד (תרע"ט), עמ' 90-86.

דיין שלמה, חכמי המערב בירושלים, ירושלים תשנ"ב, עמ' 121-31.

חיים אברהם, "שליחותו של הרב אברהם פינטו למארוקו", ממזרח וממערב ב (1980), עמ' 203-171.

טולידאנו יוסף, ויהי בעת המלאח, ירושלים 1984.

יערי אברהם, שלוחי ארץ-ישראל, ירושלים תשי"א.

עובדיה דוד, קהלת צפרו מרוקו, הקהלה והשדרי"ם, ה, ירושלים תשנ"ב.

עובדיה משה, מחקר שדן בשד"רי ועד העדה המערבית ושיפורסם בקרוב.

עמירן דוד, "רעידות-אדמה בארץ-ישראל", קדמוניות כט (תשנ"ו), עמ' 61-53.

רצהבי יהודה, "קונטרס משפט לאלהי יעקב", לתולדות עדת המערבים בירושלים, בתוך: פרס י, איש-שלום מ, שוחט ע (עורכים), ירושלים רבעון לחקר ירושלים ותולדותיה ב (תש"ט), עמ' קמז-קעד.

שבתי זכריה, ירושלים הבלתי נודעת פרקים בתולדות העיר העתיקה בדורות האחרונים, בית-אל 1998.

 



* התעודה בה אני דן נמצאה על - ידי בתיק של הארכיון לתולדות העם היהודי בירושלים, בזמן חקירתי על הרב יעקב משה טולידאנו (1960-1879), שהיה מבני עדת המערבים והספרדים בעיר טבריה. אני רוצה להודות למנהלת הארכיון הגב' אסולין הדסה, מר רנטו שפיגל ועובדי הארכיון, שהתירו לי להשתמש בתעודה ולקדם את המחקר על העדה המערבית בירושלים בתקופת המנדט הבריטי. כמו כן לרב אברהם שלוש רבה של העיר כפר סבא מבניה של עדת המערבים בירושלים על העזרה בפענוח שמות החתומים על התעודה.

1 ראו אודותיו: דיין שלמה, חכמי המערב בירושלים, ירושלים תשנ"ב, עמ' 121-31.

2 ראו אודות העדה המערבית במחקריהם של: אלמאליח אברהם, "לתולדות עדת המערבים", לוח ארץ ישראל של לונץ י"ד (תרס"ט), עמ' 53- 88; ברנאי יעקב, העדה המערבית בירושלים (1918-1830), ירושלים תשל"א; הנ"ל, "העדה המערבית בירושלים במאה הי"ט", פרקים בתולדות היישוב היהודי בירושלים, א, ירושלים תשל"ג, עמ' 140-129; גולדמן יעקב, "קהל עדת המערבים ומחלוקתם עם הספרדים", האסיף ד (תרע"ט), עמ' 90-86; שבתי זכריה, "בית ועד עדת המערבים בירושלים", בתוך: ירושלים הבלתי נודעת פרקים בתולדות העיר העתיקה בדורות האחרונים, בית-אל 1998, עמ' 171-157; רצהבי יהודה, "קונטרס משפט לאלהי יעקב", לתולדות עדת המערבים בירושלים, בתוך: פרס י, איש-שלום מ, שוחט ע (עורכים), ירושלים רבעון לחקר ירושלים ותולדותיה ב (תש"ט), עמ' קמז-קעד.

3 אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, ירושלים תשי"א, עמ' 1.

4 שם, עמ' 2 4.

5 ראו התעודה: ארכיון לתולדות העם היהודי תיק: MA/ P/17.

6 חיים לכראייף מראשי הקהילה במכנס, היה ראש הקהילה מ-1923, ראו אודותיו: Joseph Toledano Une histoire de familles, Jerusalem 1998. p. 415 ; ראו גם: בית-הכנסת על שם חיים אלכריף בספרו של: טולידאנו יוסף, ויהי בעת המלאח, ירושלים 1984, עמ' 206.

7 ציון אוחנא היה מרבני צפת נצר לסלימאן אוחנא מגורי האר"י, שד"ר צפת של מוסדות למערב הפנימי ומדינות אחרות. לא ידועים פרטים ביוגרפים עליו מלבד אצל גאון משה דוד, יהודי המזרח, ירושלים תרצ"ח, עמ' 26.

8 משבר כלכלי בארצות הברית, שהשפיע על כלכלת העולם, ואף על עלייתם של הנאצים לשלטון.

9 ראו בעניין רעידות-אדמה בארץ-ישראל: עמירן דוד, "רעידות-אדמה בארץ-ישראל", קדמוניות כט (תשנ"ו), עמ' 53; ראו גם: אין שם של מחבר המאמר, אריאל כתב עת לידיעת ארץ ישראל 55-56 (תשמ"ח), עמ' 137-126.

10 שם, עמ' 58.

11 שם, עמ' 60.

12 עדות בעל פה של הרב אברהם שלוש רב העיר כפר סבא ובנו של הרב יוסף יצחק שלוש, שהיה מרבני העדה המערבית בירושלים. מעדותו ומעדותה של אסתר (חרוש) אזולאי מבנות העדה המערבית ויקירה של העדה המערבית ניתן להבחין, ששלמה עמיאל, היה מעשירי ונכבדי ירושלים, מקום קבורתו בהר-הזיתים; ראו גם: עובדיה דוד (להלן, הערה 16), עמ' תעד.

13 לא הצלחתי למצוא פרטים ביוגרפים עליו.

14 הנ"ל: אהרון עמיאל נמנה מבין עשירי ירושלים. מקום קבורתו ליד בית החולים שערי צדק בירושלים על מצבתו חקוקה הכתובת הבאה: "אשרי איש ירא את ה' פ.נ הישיש הנכבד עוסק בצרכי ציבור אוהב התורה ולומדיה ר' אהרון עמיאל בן מסעודה נפטר בשם טוב ביום ד' תשרי בשנת תש"ט תנצבה".

15 עמרם אבורביע נולד בטיטואן, היה חבר בית הדין בעדה המערבית משנת תרפ"ד ורבה של העיר פתח תקווה משנת תשי"א. ראו אודותיו, גאון משה דוד, (לעיל, הערה 6), עמ' 15 ; ראו גם: הרב דיין שלמה רבה של העדה המערבית כיום (להלן, הערה 15), עמ' 390 – 400; ראו גם: עובדיה דוד (להלן, הערה 16), עמ' קנ, קסו.

16 נולד במראכש, ראו אודותיו: אלמאליח אברהם, הוד יוסף, ירושלים תשכ"ו; דיין שלמה, חכמי המערב בירושלים, ירושלים תשנ"ב, עמ' 368 - 386; ראו גם: עובדיה דוד (להלן, הערה 16), עמ' קנ-קנא, תעד.

17 נולד בפאס, מראשי העדה המערבית בי ם. ראו אודותיו: גאון משה דוד (לעיל, הערה 6), עמ' 82; ראו גם: תעודות עליהם הוא חתום בספרו של: עובדיה דוד, קהלת צפרו מרוקו, הקהלה והשדרי"ם, ה, ירושלים תשנ"ב, עמ' קכט, קלא, קנא, תעד.

18 ראו: דיין שלמה (לעיל, הערה 15), עמ' 426.

19 בעזרת ה' פה עיר הקודש, תובב"א- תיבנה ותכונן במהרה בימינו אמן, ש'-שנת, תרפ"ט 1929, לבבינו לבבנו, כש"ת כבוד שם תפארתו, סי' – סניור, לכראייף - שה קטן, איל , עם ישראל נמשלו לשה קטן ותמים, הי"ו ה' יחיהו וישמרהו, ויחטו"א ויבדל לחיים טובים וארוכים, עוב"י עיר ואם בישראל. יע"א - יכוננה עליון אמן, יבנה עירנו אלוקים. מטרתנו מטרתנו, בעה"ק בעיר הקודש, במדה במידה, למח"ת למחנה תורתכם, ה"ה החכם הגדול, החכם המכובד, ומבלתכם מבלעדיכם, וחכהם: לדעתי מילה זו מתייחסת לחוח צמח בר קוצני, המצוי בשדות כעשב רע. כותבי התעודה דימו את המצב הכלכלי שלהם, כעשבים רעים, שגרמו להם לנזקים נפשיים וחומריים, ותמנע נמנע מהם, היתה הייתה, עת לחננה לחון אותם, לרחם ולעזור להם, שד"ר שלוחא דרבנן = שליח של חכמים, עה' – ע"ה = עבד השם.

20


הדפסהדואל