וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ

facebook Share on Facebook

 

דר' גאולה צרויה

 

וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ בראשית לב כה-כו

 

לזכרו של דוד כנפו ז"ל

 

"כינור היה תלוי למעלה ממיטתו של דוד, כנגד חלונו, וכיוון שהגיעה חצות לילה, היתה מנשבת ורוח צפונית ומנפנפת בו והיה מנגן מאליו, מיד היה דוד עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר." (ברכות ג' ד' וירושלמי, שם א' ע'י')

 

 

 

 

 

בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה לִירוּשָׁלַיִם,

 

בּוֹאֲךָ עִיר-דָּוִד,

 

בַּעֲבָרְךָ לְיַד גֶּשֶׁר-הַמֵּיתָרִים,

 

כִּנּוֹר-דָּוִד-בְּעִיר-דָּוִד,

 

בִּפְנוֹתְךָ יְמִינָה לְגִבְעַת שָׁאוּל

 

בִּדְמָמָה וְיִרְאַת כָּבוֹד

 

בַּצַּעַר וּבַיָּגוֹן

 

תִּרְאֶה עוֹלִים בַּהֲמוֹנִים

 

רְבָבוֹתרְבָבוֹת,

 

חֲבֵרִים וְאוֹהֲבִים

 

שֶׁבָּאוּ מִמֶּרְחַקִּים

 

לְלַוּוֹת לְדַרְכּוֹ

 

אֶת דָּוִד, נֵצֶר לְבֵית כְּנָאפוֹ.

 

הֵיאַךְ דָּוִד בָּא לְשָׁאוּל?

 

הַאִם לְנַגֵּן נִגּוּן עַתִּיק בָּא?

 

הַאִם לְתַקֵּן תִּקּוּן-עָלוּם

 

מֵרֵאשִׁית הַמְּלוּכָה בְּיִשְׂרָאֵל, בָּא?

 

וְאוּלַי לְהָשִׁיב כְּנַף-בֶּגֶד-מַלְכוּת קְרוּעָה

 

בָּא דָוִד אֶל שָׁאוּל הַנָּם בַּמְּעָרָה?

 

בְּאוֹתוֹ יוֹם עָמַד עוֹלָמִי מִלֶּכֶת.

 

עֵת דִּמְדּוּמִים הָיְתָה

 

אֶתְמוֹל יוֹם כִּפּוּר וּכְבָר סֻכּוֹת

 

נָטַשְׁתִּי הַמִּטְבָּח וְהָאוֹרְחִים

 

וְחָבַרְתִּי לַנַּחְשׁוֹל הַמִּתְפַּתֵּל

 

שֶׁל הַפְּקָק הַמְּטַפֵּס אֶל גִּבְעַת שָׁאוּל.

 

לָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי

 

רָאִיתִי מַה טוֹב בִּפְקָק

 

הַפְּקָק הֶהָזוּי הַהוּא

 

כְּאִלּוּ אָמַר לִי

 

אֵין לְמַהֵר,

 

צָרִיךְ כָּבוֹד וּפֵאֵר

 

הָדָר וָהוֹד

 

כִּי מְלַוִּים הַיּוֹם נֵצֶר לְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד.

 



 

וְאַתָּה דָּוִד כְּנָאפוֹ

 

בָּחַרְתָּ לָלֶכֶת לְלֹא גִּנּוּנִים

 

סְתָם כָּךְ, כְּאִלּוּ לֹא קָרָה דָּבָר

 

בְּשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט כְּהֶרְגֵּלְךָ בַּקֹּדֶשׁ

 

שֶׁלֹּא לְהַטְרִיחַ הַבְּרִיּוֹת

 

שֶׁלֹּא יֵשְׁבוּ עָלֶיךָ שִׁבְעָה

 

וְשֶׁלֹּא יַשְׁמִיעוּ הֶסְפֵּדִים לִכְבוֹדְךָ

 

וְאַתָּה דָּוִד כְּנָאפוֹ הָלַכְתָּ לְךָ

 

אַךְ אָנוּ הַמִּשְׁפָּחָה-הַחֲבֵרִים-אוֹהֲבֶיךָ

 

לְהזִִּיל דִּמְעָה לֹא הִסְפַּקְנוּ

 

אָז אָנָּא, רֶגַע קָט הַב לָנוּ.

 

וְאִם חָשַׁבְתָּ לָלֶכֶת סְתָם כָּךְ,

 

דַּע לְךָ דָּוִד כְּנָאפוֹ:

 

לְרִבּוֹן עוֹלָם תָּכְנִיּוֹת מִשֶּׁלּוֹ

 

וְהַבּוֹרֵחַ מֵהַכָּבוֹדהַכָּבוֹד מַשִּׂיגוֹ

 

עַל כֵּן רָאוּ עֵינַי בַּיּוֹם הַהוּא

 

פֵּאֵר וְהָדָר מְלַוִּים אוֹתְךָ

 

כְּאִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ הָיָה שָׁם

 



 

וְשָׁם בַּהַלְוָיָה הַמַּלְכוּתִית

 

שָׁמַעְתִּי עַל הַסֵּפֶר שֶׁל סַבָּא רַבָּא רַבִּי יוֹסֵף כְּנָאפוֹ זיע"א

 

שֶׁעָרַכְתָּ וְשֶׁעָמַדְתָּ לְהוֹצִיא לָאוֹר

 

וּלְעֵינֵי רוּחִי הִתְרַחֲשָׁה עֲלִילַת-סְתָרִים

 

וּבְעֵינֵי רוּחִי

 

רָאִיתִי הַקֶּשֶׁר הַנִּסְתָּר

 

בֵּין הַיּוֹם הַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב

 

בּוֹ הֶחְלַטְתָּ לְהָבִיא לְאוֹר הָעוֹלָם

 

אֶת הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ

 

לְבֵין מַחֲלָתְךָ הַנּוֹרָאָה.

 



 

בַּיּוֹם הַנִּשְׂגָּב וְהַנּוֹרָא הַהוּא

 

אָמַר רִבּוֹן-עוֹלָם לַפָּמַלְיָה שֶׁל מַעְלָה

 

"צַדִּיק וְיָשָׁר יֵשׁ לִי בֵּין דָּרֵי מַטָּה

 

שֶׁאֵין דּוֹפִי בוֹ

 

וּשְׁמוֹ דָּוִד כְּנָאפוֹ

 

וְהוּא עוֹמֵד לְקַדֵּשׁ שְׁמִי בָּרַבִּים".

 



 

מִיַּד קָפַץ רָגְזוֹ שֶׁל סַמָּאֵל הָרָשָׁע

 

וְהוּא אָמַר לְדָוִד כְּמִתְחַנֵּף

 

"הַנָּח לְסֵפֶר זֶה

 

אֵין בּוֹ מַמָּשׁ... "

 

וְדָוִד מַבִּיט בּוֹ בְּבִטּוּל

 

וּמַמְשִׁיךְ בְּשֶׁלּוֹ, וְעוֹבֵד בְּיֶתֶר עֹז

 

כִּי הַזְּמַן קָצָר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה

 

וְהָרָשָׁע שָׁב אֵלָיו יוֹם-יוֹם וְשָׁעָה שָׁעָה

 

לְהָנִיאוֹ מִמְּלֶאכֶת קָדְשׁוֹ,

 

וְאֵינוֹ יָכֹל לוֹ.

 

אָז בָּא שׁוּב אֵלָיו בְּזַעַם וּמְאַיֵּם:

 

"אֶפְגַּע בְּךָ וּבְכָל אֲשֶׁר לְךָ!"

 

וְדָוִד אֵיתָן-ְנָחוּשׁ בְּדַעְתּוֹ

 

עוֹבֵד בִּמְסִירוּת וְעוֹשֶׂה מְלַאכְתוֹ

 

וְהָרָשָׁע הַהוּא אֵינוֹ מַרְפֶּה

 

וּפוֹגֵעַ הוּא בְּכָל חֶלְקֵי גּוּפוֹ

 

אַךְ אֵינוֹ יָכֹל לְרוּחוֹ

 

דָּוִד מְהַדֵּק שְׂפָתָיו וּמַחְרִישׁ

 

כִּי עָלָיו לְסַיֵּם הַמְּלָאכָה

 

וּלְהָבִיא בְּאַהֲבָה רַבָּה

 

 

 

אֶת סֵפֶר סַבָּא-רַבָּא

 

אֶל אֲוִיר הָעוֹלָם

 

תְמוּרָה לִכְנָף-בֶּגֶד-מַלְכוּת נֶעֶלָמָה

 

מִזֶּה יָמִים יָמִימָה,

 

כִּי חוֹבוֹת יֵשׁ לְהָשִׁיב...

 

וּלְאַחַר מִלְחֶמֶת אֵיתָנִים מַתִּישָׁה

 

וּלְאַחַר מַחֲלָה מָרָה וְקָשָׁה

 

וְיִסּוּרִים רַבִּים וְטִפּוּלִים כּוֹאֲבִים

 

וּמְסִירוּת נֶפֶשׁ מֻפְלָאָה

 

שֶׁלּוֹ, שֶׁל הַיְּלָדִים וְהָרַעְיָה,

 

בָּא סַמָּאֵל הָרָשָׁע

 

שְׂטוּם עַיִן וּמְרוּט כְּנָפַיִם

 

הוֹפִיעַ אֵצֶל דָּוִד כְּגַנָּב-בַּלַּיְלָה

 

וְהִצִּיעַ לוֹ עִסְקָה

 

וְכָךְ אָמַר הוּא: "הַשָּׁלוֹם לְךָ?"

 

וְדָוִד עוֹנֶה: "אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה' לָרְשָׁעִים, בְּרַח לְךָ !"

 

 

 

אָז יֹאמַר סַמָּאֵל בִּלְחִישָׁה:

 

"הַסֵּפֶר תְּמוּרַת חַיֶּיךָ!"

 

וְדָוִד, נֵצֶר-לְבֵית-כְּנָאפוֹ

 

צוֹחֵק וְצוֹחֵק וְצוֹחֵק

 

וּצְחוֹקוֹ הָרָם מִתְגַּלְגֵּל

 

מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ...

 

כִּי יָדַע דָּוִד שֶׁבְּעֶזְרַת הָאֵל

 

יֵצֵא הַסֵּפֶר עַל אַף וְחַמַּת סַמָּאֵל

 

וְיָדַע דָּוִד כִּי עֵת-לִחְיוֹת

 

וְעֵת לְקַדֵּשׁ-שֵׁם-שָׁמַיִם

 

וְעוֹד יָדַע דָּוִד כִּי מְסִירוּת-נֶפֶשׁ

 

מְזָמַנְתוֹ לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא

 

וְעוֹד יָדַע דָּוִד

 

כִּי צַדִּיקִים-בְּמִיתָתָם-נִקְרָאִים-חַיִּים

 

וְעַל-כֵּן

 

דָּוִד-כְּנָאפוֹ-חַי-בְּלִבֵּנוּ-וְקַיָּם-לָעַד

 

וְזוֹ נֶחָמָתִי לִבְנֵי בֵּיתוֹ, לְמִשְׁפַּחְתּוֹ וּלְכָל אוֹהֲבָיו.

 



 

 

 

 

 


הדפסהדואל