תעודה: הרב דוד כנאפו (1863–1937) וישיבת גן הלבנון בירושלים

facebook Share on Facebook

 

משה עובדיה

 

 

 

תעודה: הרב דוד כנאפו (1863–1937) וישיבת גן הלבנון בירושלים

 

 

 

במהלך מחקרי על היהודים המערבים בירושלים מצאתי תעודה שנשלחה מחכמים ספרדים ומערבים בירושלים, חברי ועד ישיבת "גן הלבנון", שנוסדה בשנת תרפ"ז בירושלים לרב דוד כנאפו במוגדור שבמרוקו. תעודה זו ואחרות מצביעות על הקשר שהחיה קיים בין חכמי העדה המערבית לבין רבנים בתפוצות.

 

לפני שאפרושּׂ בפניכם את התעודה ותוכנה. ברצוני להציג בפניכם את הדמויות המופיעות בתעודה1.

 

הרב כנאפו דוד: מחכמי ורבני מוגדור. בנו של הרב המקובל רבי יוסף כנאפו שחיבר חיבורים רבים וביניהם, אות ברית קודש, זבח פסח, שומר שבת, יפה עיניים, טוב רואי, חסדים טובים, זך ונקי ועוד. רבי דוד עצמו השתתף בחיבורו של הספר "נחלת אבות" של רבי יצחק קוריאט, על ידי זה שתרגם אותו מערבית לעברית והוסיף עליו דברים משלו.2 הרב דוד כנאפו התמנה כדיין בעיר מוגדור בשנת תרע"ה. בשנת תר"פ התמנה לראב"ד של מוגדור. 3 בראיון שקיימתי עם אשר כנאפו, אמר לי מר כנאפו כי הרב דוד שהיה סבו, נולד ב–1863 ונפטר בערב יום הכיפורים של שנת תרצ"ח ב–1937. כדיין ומורה צדק הרב דוד היה עסוק כל חייו בניהול ענייני הקהילה. אשר הוסיף שבית הדין המרכזי של מרוקו רצה לסגור את בית הדין במוגדור בתקופתו של רבי דוד כנאפו מפני שלא היו גירושים בעיר במשך כמה שנים ועל כן הגיעו למסקנה שאין צורך בבית הדין. בבדיקה שערכו, נוכחו לדעת שחכמי בית הדין בראשותו של רבי דוד עמלו יומם ולילה כדי להשכין שלום בין איש לאשתו ועל כן עבודתם הייתה רבה מאוד. יותר רבה מאשר לערוך גירושים. הרב ד"ר משה עמאר במאמרו על חכמי דבדו4, ציין שהרב דוד החליף את ראב"ד מוגדור הרב בן סוסאן אברהם, שחלה ונשאר מרותק למיטתו. הרב דוד סרב לקבל משכורת של ראב"ד, שהייתה יותר גבוהה ממשכורתו, היות והוא לא רצה לפגוע בכבודו של הראב"ד בן סוסאן .

 

אשר סיפר ששמע ממר אלמוזנינו יוסף שהיה במחיצת הרב דוד בשעת פטירתו את הדברים הבאים: זה היה בערב יום הכיפורים. רבי דוד שמע ממיטת חוליו את תפילת קול נדרי שהגיעה אל אוזניו מבית הכנסת שהיה בביתו. הוא בקש להושיב אותו על מיטתו מול שעון הקיר. עיניו לא זזו ממחוגי השעון. באותה שעה, יצאו יהודי העיר שסיימו את תפילת ליל כיפור משלושים ושניים בתי הכנסת של העיר ונהרו לבית הרב. מאות אנשים עמדו שם וקראו פרקי תהלים. בדיוק כאשר השמיע השעון את שתים עשרה הפעימות, אמר הרב: "אשרי האיש שזכה לשמוע את תפילת 'כל נדרי' ואחר כך להיפטר מהעולם! הודיעו זאת בכל העיר!" ומיד החזיר את נשמתו לבורא. בהלוויתו השתתפו כל תושבי העיר, יהודים מוסלמים ונוצרים. במשך כל מסע ההלוויה לא פסקו נציגי כל בתי הכנסת לתקוע בשופרות. אשר הוסיף שהוא לא הכיר את סבו, אבל העוצמה והרושם שהשאיר סבו השפיעו עליו כאילו הכירו. במשך שנים רבות אחרי פטירתו, היו יהודי העיר נשבעים בשמו והחשיבו אותו כאחד מצדיקי מוגדור5.

 

 

 

ועד גן הלבנון:

 

נשיא הכבוד של ישיבת גן הלבנון הרב אלישר נסים בנו של הראשל"צ היש"א ברכה הרב יעקב שאול אלישר. הרב נסים נולד ב-1852 נמנה מבין תלמידי החכמים החריפים, שלא פרש עליו את אצטלת הרבנות, מגבאי "ישיבת פורת יוסף", נשיא כבוד של עדת הספרדים בין השנים, 1929–1931, גואל קרקעות, סוחר ויבואן של מזון, נפטר ב-19346.

 

הרב הדאיה שלום נולד בארם צובא בחלב בשנת 1863, ב–1899 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. ב–1904 שימש כחבר בית הדין של עדת הספרדים, ב–1930 שימש כראב"ד של בית הדין. בשנות ה–30 נמנה בין זקני המקובלים של ישיבת המקובלים "חסידי בית אל" בירושלים, נפטר ב-19447.

 

הרב קצין יעקב נולד בירושלים ב–1900, הוא למד בישיבת "פורת יוסף" ויצא לשליחות בשנת תרצ"ב לארצות הברית בשליחות בית חינוך יתומים. בשנת תרצ"ד חזר לארה"ב ושימש שם כראב"ד של קהילת "מגן דוד" השייכת ליוצאי סוריה בברוקלין, נפטר ב-1994. בספרו "אור הלבנה" שעוסק בכוונות של ברכת הלבנה וראש חודש על פי סידור הרש"ש, ציין הרב קצין את אהבתו ללימודי הקבלה8.

 

הרב עטייה עזרא נולד בחלב בשנת 1887, עלה לירושלים והתחנך בישיבות של חכמים חלבים בירושלים. בתקופת מלחמת העולם הראשונה (1914–1918) ,שהה במצרים בתור מרביץ תורה וב-1923 חזר לירושלים והחל ללמד בישיבת "פורת יוסף". הוא נפטר ב-1970. יש לציין שהוא למד גם אצל הרב עבוד אליהו שהיה חסיד ומקובל9.

 

הרב אזולאי שלום מרדכי (? – 1961) נולד בצפרו ועלה לירושלים ב–1921. הרב אזולאי היה מחכמי ומנהיגי ועד העדה המערבית בירושלים. בירושלים, הצטרף לחברת לומדים שעסקה בתורת הנסתר, כן יצא לשליחות מטעם ועד העדה המערבית למרוקו בתור שד"ר של העדה10.

 

הרב עדס משה אברהם, נולד ב-1893. היה מחכמי פורת יוסף. הוא עסק בקבלה ולמד בישיבת המקובלים "בית אל", שימש כדיין בוועד העדה הספרדית, נמנה בין חכמי ישיבת פורת יוסף, נפטר ב–196911.

 

הרב שלוש יוסף נולד ב–1899 במראכש. עלה לארץ ישראל ב-1906. הוא היה ממנהיגי וחכמי ועד העדה המערבית בירושלים12. בניו משמשים כיום כרבני ערים בא"י: בנתניה הרב דוד ובכפר סבא, הרב אברהם.

 

בחתימות בסוף התעודה הופיע הרב הדאיה עובדיה בנו של הרב שלום. הרב עובדיה נולד בחלב ב-1890 . היה מחכמי ורבני ישיבת "פורת יוסף" וחבר בית הדין לערעורים של הרבנות הראשית לישראל, נפטר ב–196913.

 

 

 

חכמי הקבלה:

 

בתעודה נאמר כי תלמידי החכמים למדו בישיבה את תורת הנגלה והנסתר כלומר לימודי הקבלה על פי תורת האר"י וסידור הרש"ש.

 

האר"י- רבי יצחק בן רבי שלמה לוריא אשכנזי, נולד בירושלים ב–1534, בגיל צעיר התייתם מאביו. אמו הִגְּרָה עם משפחתה למצרים. במצרים למד רבי יצחק אצל רבי דוד בן זמרא ורבי בצלאל אשכנזי שעסקו בתורת הקבלה. ב-1570, האר"י חזר לא"י והשתקע בצפת שם הפך לדמות מרכזית שהנהיגה והובילה את תורת הקבלה בצפת של המאה ה–16. האר"י נפטר ב–1572 ונקבר בצפת.

 

בתעודה, החכמים ציינו את המשפט הבא: "תורת האר"י החי" כלומר שלמרות פטירתו המשיכו ללמוד את תורתו תורת הקבלה שהיא שכיחה וחיה מהמאה–16 ועד ימינו14.

 

הרש"ש – הרב שלום מזרחי דידיע שרעבי נולד ב–1720 בצנעא שבתימן. בצעירותו, עלה לירושלים והשתקע בה. לימים, הפך לאחד מגדולי המקובלים של ישיבת המקובלים "בית אל". הוא נפטר בשנת 1777. בתעודה, חברי ועד 'גן הלבנון' הזכירו את ספרו של הרש"ש: "תפילת הכוונות". למעשה, שם הספר הוא: "נהר שלום, כוונות התפילות והייחודים".

 

 

 

ניתוח התעודה:

 

התעודה נמצאת בארכיון של מכון בן צבי בירושלים. התעודה נמצאת בתיק עם מספר תעודות נוספות המיוחסות למרוקו הנקרא בשם: 'אוסף כנאפו'. מר אברהם הטל - הספרן והארכיונאי הוותיק של מכון בן צבי, שלו ידיעות רבות ובקיאות רבה בנושא של יהדות צפון אפריקה ויהדות המזרח הפנה אותי לעיין ב'אוסף כנאפו'. פה המקום לציין שמר הטל הציל מאבדון מסמכים רבים הקשורים ליהדות המזרח ומרוקו. מסמכים אלה, יכולים לשמש את הקהל הרחב ששוחר, מתעניין וחוקר יהדות זו.

 

כאמור לעיל, בתעודה ישנה פנייה של חכמים ספרדים, חלבים ומערבים (מוגרבים) מירושלים לרב כנאפו דוד, שהיה בעל מעמד חשוב במוגדור. השפעת המנהיגות של הרב דוד הייתה ניכרת במוגדור ובמרוקו. מהפנייה אליו נראה כי חכמי ירושלים היו בקשר עמו ואף כבדוהו והעריכו את גדולתו והשפעתו על הסובבים אותו ובפרט אוהבי ושוחרי התורה. הרב דוד התבקש להשפיע על תורמים עם זיקה ליהדות לתרום לישיבת 'גן הלבנון', מכיוון שקופת הישיבה הידלדלה ונדרשו כספים, כדי להחזיק ולקיים אותה. התעודה הייתה מחודש שבט והחכמים הזכירו, את חג הפסח הקרב ובא וציינו שהתרומות מחו"ל יוכלו לעזור במימון מצות הפסח, מכיוון שעלות הכנת המצות הייתה יקרה מאוד.

 

ישיבת 'גן הלבנון' עסקה בתורת הקבלה ומהביוגרפיות הקצרות של החכמים שסקרתי לעיל, נראה כי הם עסקו בלימודי הקבלה ואף חלקם הגיעו לדרגה של חסיד ומקובל. חכמי העדה ידעו בודאי על אביו של הרב דוד, רבי יוסף כנאפו - יכי"ן (1824– 1900)15 אשר חיבר חיבורים המיוסדים על הקבלה. על כן לדעתי עובדה זו וגם עובדת היותו רב בעצמו ולמדן מובהק, ידע רבי דוד את ערך למידת תורת הנסתר. זאת הסיבה שבגללה חכמי ירושלים פנו אליו דווקא, כדי להשיג את מבוקשם16.

 

 

 

התעודה:

 

בעזה"י ירושלים ת"ו יום כח לחדש שבט שנת תרצ"ד 193...................Jerusalem le

 

לכבוד

 

מעלת הר' החה"ש17 והכולל, אור גולל, שדלן במצות, הרה"ג18 מעו"מ הדה"מ

 

כמהר"ר19 דוד כנאפו שליט"א20.

 

נרו יאיר ויזהר, כאור הבהיר, ברבות הטובה, גם עד זקנה ושיבה.

 

אמן.

 

גדול השלום !

 

בזה אודות ישיבתנו הנ"ל21, הלומדים בה רבנים ות"ח22 מכל העדות

 

באין הבדל, ועוסקים בתורה בחשיכה באורה, שמים לילות כימים יחדיו יהיו תמים, בתורת הנגלה והנסתר, תורת האר"י החי זיע"א23, וסדור הרש"ש24 (תפילת הכוונות) זיע"א. מתוך עוני ודוחק, בפרט בימינו אלה, שמצב הכספי איום ונורא, ודין גרמא שהתורה אזלא ומדלדלא והזמן גרמא, כי העוזר ומסייע ומשתדל הן ברוח הן בגשם הריהו מקיים עמוד התורה שעליה העולם עומד, והנהו שותף להקב"ה25 במע"ב26, בפרט קיום כמה נפשות ובא"י27, בפרט עם עמלי תורה תורת א"י סלקא לגבוה, בפרט ימי חג המצות ממשמשים ובאים והוצאותיו מרובות, מצוה שאין ערוך אליה, ויכולה להגן אלף המגן, ושכמ"ה28.

 

הנה כי חלותינו מרו"מ29, כי יואיל בטובו וחסדו הגדול, לכבוד התורה, ולכבוד השוכן בציון, אחרי הס"ר הסבה הראשונה, להשתדל לעורר את לב נדיבי העם אוהבי התורה ועושי חסד ברוח שפתיו ואמרותיו הטהורות, מדי פעם בפעם, ולעשותם ברוח נדיבה כיד ה' הטובה עליהם, לבוא לעזרתנו להחזקת המוסד הק"30 הלזה, איש אשר ידבנו לבו יביאו תרומת כסף ליד כת"ר31, ואז הוא ישלחם אלינו, וכל אחד ישתדל להמציא מחזיקים לתורה, לאקמא שכינתא מעפרא, וגדול המעשה וכו'32, באופן ישתדל לקרב התועלת להרמת קרן התורה וקרן ישראל על ארצו, כי בזה תלוי גאולתינו [גאולתנו] ופדות נפשינו [נפשנו] מקרב העמים.

 

ואנן מהכא מצלינא, באתר דתנו רבנן, בני חיי ומזוני, אורך - ימים ושנות חיים, אם יוכל איש למנות, ויזכה לחזות בשוב ה' שיבת ציון וירושלים.

 

אנו תקווה כי רו"מ33 יענה לדרישתנו, ותשובתו הרמתה מהרה תצמח יפשא"ק34לכבוד התורה, והשוכן בציון.

 

כ"ד גבאי ומנהלי הישיבה הק', החותמים בברכה ברב עז ושלום בכל רגשי הכבוד.

 

[חתומים]: הצעיר הדאיה עובדיה ס"ט35, הצעיר עדס משה ס"ט הצעיר שלום מרדכי אזולאי ס"ט.

 

ביבליוגרפיה:

 

 

 

ראיונות:

 

ראיון עם מר אשר כנאפו, 25.7.07.

 

מר אפרים הלוי, 1.8.07.

 

 

 

ארכיון מכון בן צבי בירושלים:

 

אוסף: מרוקו - אוסף כנאפו, מספר כתב יד 203, מספר תעודה 6, כ"ח שבט תרצ"ד.

 

 

 

ספרים ומאמרים:

 

 

 

אברהם חיים, ייחוד והשתלבות הנהגת הספרדים בירושלים בתקופת השלטון הבריטי, תרע"ח –תש"ח (1917 – 1948), ירושלים תש"ס.

 

אלמאליח אברהם, הראשונים לציון, ירושלים, תש"ל, עמ' 308 – 323.

 

אשכנזי שמואל, ירדן דב, אוצר ראשי תיבות, ירושלים תשל"ב.

 

בשן אליעזר, יהדות מרוקו עברה ותרבותה, ישראל 2000.

 

גאון משה דוד, יהודי המזרח בארץ – ישראל, ירושלים תרצ"ח.

 

גליס יעקב, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ – ישראל, כרך שני, ירושלים תשל"ז.

 

דיין שלמה, חכמי המערב בירושלים, ירושלים תשנ"ב.

 

הראל ירון, "היצירה התורנית בסוריה ולבנון בשנים 1750-1950", פעמים 86 - 87 (תשס"א), עמ' עמ' 175 – 214.

 

כנאפו אשר (עורך), יכי"ן, רבי יוסף כנאפו זיע"א, משנתו החינוכית ערכית, קובץ מאמרים לרגל מלאת שנה לפטירתו, אות ברית קודש, ירושלים תשס"ב.

 

לניאדו דוד, לקדושים אשר בארץ, ירושלים תש"ם.

 

עובדיה משה, (חלק ממחקרי שיפורסם בעתיד).

 

מסמך, צלום פתק שנשאר בכתב ידו של רבי דוד כנאפו ביום התמנותו כדיין במוגדור ברית 11, עמוד 40 פסח תשנ"ג

 

עמאר משה, "חכמי דבדו במאה ה–20", ברית 26 (אביב תשס"ז), עמ' 18 – 23.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

1ראו את התעודה: ארכיון מכון בן צבי בירושלים: מרוקו, אוסף כנאפו, מספר כתב יד 203, מספר תעודה 6, כ"ח שבט תרצ"ד.

 

2כך נאמר בהקדמת המחבר לספר 'נחלת אבות': "וגם מחזיקנה טיבותא להאי צורבה דרבנן החכם השלם והותיק כה"ר דוד כנאפו נר"ו אשר יגע עמי בעשר אצבעותיו בהעתקת הספר הזה מלשון ערבי ללשון עברי ובתוספת משלו כרצונו וחפצו..." [נחלת אבות, מהדורת מכון בני יששכר עמוד ד']

 

3 ברית 11 פסח תשנ"ג

 

4 ראו: עמאר משה, "חכמי דבדו במאה ה 20", ברית 26 (אביב תשס"ז), עמ' 20.

 

5ראיון עם כנאפו אשר, 25.7.07.

 

6ראו אודותיו: אברהם חיים, ייחוד והשתלבות הנהגת הספרדים בירושלים בתקופת השלטון הבריטי, תרע"ח תש"ח (1917 – 1948)", ירושלים תש"ס, עמ' 345; על היש"א ברכה ראו: אלמאליח אברהם, הראשונים לציון, ירושלים, תש"ל, עמ' 308 – 323; פרטים על הרב אלישר נסים קיבלתי מרבי אפרים הלוי הארכיונאי הראשי של ארכיון ועד העדה הספרדית בירושלים, 1.8.07

 

7ראו אודותיו: גאון משה דוד, יהודי המזרח בארץ ישראל, ירושלים תרצ"ח, עמ' 219; תאריך פטירתו נאמר לי על ידי נינו עובדיה הדאיה ב- 30.7.07.

 

8ראו אודותיו, שם, עמ' 630; ראו אודותיו גם אצל: הראל ירון, "היצירה התורנית בסוריה ולבנון בשנים 1750-1950", פעמים 86 - 87 (תשס"א), עמ' 116.

 

9ראו: גאון משה דוד (לעיל, הערה 5), עמ' 514; ראו גם הראל ירון, עמ' 115.

 

10ראו אודותיו, דיין שלמה, חכמי המערב בירושלים, ירושלים תשנ"ב, עמ' 356 - 364; על שליחותו למערב הפנימי ראו: עובדיה משה. (אני מקווה שבסוף מחקרי על המערבים תהא תמונה שלימה על הרב אזולאי).

 

11פרטים שנתנו לי ע"י רבי אפרים לוי שדלה אותם מספרו של לניאדו דוד, לקדושים אשר בארץ, ירושלים תש"ם.

 

12ראו אודותיו: גאון משה דוד (לעיל, הערה 4), עמ' 675; דיין שלמה (לעיל, הערה 7), עמ' 366 – 386.

 

13 ראו אודותיו: הראל ירון, (לעיל, הערה 6) עמ' 118 - 119.

 

14ראו אודותיו גליס יעקב, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, כרך שני, ירושלים תשל"ז, עמ' קפט קצב.

 

15ראו: קובץ מאמרים אודותיו: כנאפו אשר (עורך), יכי"ן, רבי יוסף כנאפו זיע"א, משנתו החינוכית ערכית, קובץ מאמרים לרגל מלאת מאה שנה לפטירתו, אות ברית קודש, ירושלים תשס"ב.

 

16על היצירה בתחום הקבלה במרוקו בתקופתו של הרב דוד ראו: רשימה של רבנים יוצרים בתחום הקבלה אצל: בשן אליעזר, יהדות מרוקו עברה ותרבותה, ישראל 2000, עמ' 400 – 401.

 

17הרב, החכם השלם.

 

18הרב הגדול.

 

19מעלות ומדות, הדיין המפורסם.

 

20שיחיה לאורך ימים טובים אמן.

 

21הנזכרת למעלה.

 

22תלמידי חכמים.

 

23 האלוקי רבי יצחק (לוריא), זכותו יגן עלינו אמן.

 

24רבי שלום שרעבי.

 

25להקדוש ברוך הוא.

 

26במעשה בראשית.

 

27ובארץ ישראל.

 

28ושכרו כפול מן השמים.

 

29מרום מעלות.

 

30הקדוש.

 

31כבוד תורתו.

 

32וכוליה.

 

33רום מעלתו.

 

34יפה שעה אחת קודם.

 

35סיפיה טב.

 


הדפסהדואל