זיכרונותיה של דורה קוריאט

facebook Share on Facebook

 

סידני קורקוס

 

זיכרונותיה של דורה קוריאט

 

מבוא (הזיכרונות נמצאים בחלק הצרפתי של החוברת)

 

ברצוני להודות לגב' גלדיס קורנו שהסכימה להדפיס את כתב היד של אמא דורה קוריאט (אמר) שהיה מוטל שנים רבות כאבן שאין לה הופכין. אני מודה לה על המאמץ שהיא ובעלה עשו,למרות מגבלותיהם, ועל הסכמתם להבאת החומר לדפוס ב"ברית".

כמו כן, אני מודה למר אשר כנפו, העורך והמייסד של "ברית" על פתיחותו והיענותו לבקשתנו לפרסם את החומר .

לפנינו מסמך אישי כתוב בחן בכישרון ובכנות, הפותח לפנינו צוהר מעניין ומרתק אל תקופה ואל אנשים ואל משפחות יהודיות במרוקו של תחילת המאה העשרים בערים מרקש, מוגאדור וטנג'ר.

זהו סיפורה של אחת המשפחות האריסטוקראטיות העשירות של מרוקו, צאצאי משפחת רבנים שבמשך דורות היו מהרבנים הבולטים במרוקו בכלל ובעיר מוגאדור בפרט.

הבאנו כאן קטעים בלבד מתוך כתב היד של דורה קוריאט בלי לערוך בהם שנויים, (במקור, כתב היד הוא בן כמאה עמודים) והוספנו את התמונות הרלוונטיות בגוף הטקסט.

 

משפחת קוריאט

מקור השם קוריאט הוא כנראה מספרד מהעיר קוריה coria בקסטיליה החדשה. פרופ' חיים זעפרני מפרש את השם כקיצור של המילה הערבית קיראט Quirat שהפך בצרפתית לקראט Carat שבאה להגדיר כמות של זהב ויחידת משקל במסחר יהלומים. לפי זה, השם ציין שהמשפחה עסקה במסחר באבני חן.

בן משפחת קוריאט הראשון הידוע היה המקובל רבי יצחק קוריאט מצאצאי מגורשי ספרד שחי במרקש במאה ה-16. ב-1580 היה דיין של הקהילה היהודית, ומחבר שרק חלקים קטנים מכתביו נותרו.

רבי אברהם קוריאט היה הראשון מבני המשפחה שנולד במרקש בסוף המאה ה-17 . הוא התיישב בעיר טטואן שם יסד את הענף המפורסם של המשפחה.

בנו יהודה היה הרב והדיין הראשון בטטואן. הוא נפטר ב-1788. רק מעט מפרסומיו שרדו את ההתקפה על הרובע היהודי ב-1790.

בניו פרסמו אותם בפיזה ב-1812 תחת השם "טופח סביב" ו-"נופך ספיר"

בנו של רבי יהודה, רבי יצחק (נפטר בירושלים ב-1805) פרסם את " מעשה רוקם" בפיזה ב-1806 על מסכת קידושים וכן פרסם את "פחד יצחק" ו-"מעשה ניסים".

בנו השני של רבי יהודה היה המקובל רבי רפאל אברהם, שנולד בטטואן. הוא המפורסם מבני המשפחה ונקרא לשמש כרב ראשי במוגאדור ב-1788. מאוחר יותר היה רב בגיברלטר ובליוורנו. הוא חזר למוגאדור ושם נפטר בשנת 1806. ספרו הידוע ביותר הוא "זכות אבות" הדן במנהגי יהודי מרוקו והמכיל אינפורמציה רבה על תקופתו.

בנו של רבי רפאל אברהם היה רבי יהודה קוריאט השני, נולד בטטואן וחי במוגאדור ומאוחר יותר בליוורנו.

כתב את "מאור ושמש" (ליוורנו 1839).

בנו של רבי יהודה הוא רבי אברהם קוריאט (השלישי) היה מקובל ודיין בבית הדין של מוגאדור בה נפטר ב-1845. שירים ופיוטים שכתב הושמדו בזמן ההפגזה הצרפתית על העיר ב-1844. חיבורו המפורסם מ-1848 הוא "ברית אבות". הוא היה מתלמידיו של רבי חיים פינטו. הוא סבו מצד אמו של המוציא לאור והפילוסוף המפורסם מליוורנו רבי אליהו בן אמוזג.

בנו של רבי אברהם הוא רבי יצחק קוריאט (נפטר ב-1903) הוא ערך ופרסם את עבודתו של אביו "נחלת אבות" ב- 1899 הדן בסוגיות דתיות ועל מנהגים של קהילת מוגאדור.

רבי יצחק היה גם סוחר ופילנטרופ. לאחר מות אשתו הוא בנה את החומה סביב בית הקברות של מוגאדור והוא יִסד בית כנסת הנקרא "סלאת קוריאט" שכל ההכנסות בה נתרמו להקדש עבור עניי קהילת מוגאדור. הוא אחרון הרבנים של שושלת זו.

 

ניסים קוריאט הוא בנו של רבי יצחק ואביה של דורה קוריאט. הוא הפך לאחד מנכבדי מרקש. היה סוחר עשיר שפעל גם במגאדור ובטנג'ר. היה לסגן הקונסול ההולנדי במרקש עד 1914. על נסים ניתן לקרוא בזיכרונותיה של דורה, המתפרסמים כאן.

 

 

 

ביבליאוגרפיה:

 

Corcos David , Encyclopedia Judaica , the Coriat family

Tolédano Joseph, Une histoire des familles, Editions Ramtol

 

רבי משה טולדנו נר המערב 1917

 

 

 

 

 


הדפסהדואל