כתב העת "ברית"

facebook Share on Facebook

 

דר' דוד כהן

 

כתב העת "ברית"

דברים שנאמרו לרגל השקת גליון 25 של ברית

 

כשמתייחסים לכתב העת ברית, אשר הגיליון ה 25 שלו יצא לאור באביב 2006, אי- אפשר שלא לקשור אותו לשלושה גורמים :

  1. משפחת כנפו.

  2. הקהילה היהודית במוגדור או בערבית מרוקנית, אסאווירה,.

  3. יהדות מרוקו.

 

משפחת כנפו.

עם משפחה זו נמנים חכמים רבים ומה שאנו קוראים אנשי הספר. במשך הדורות וזה למעלה ממאתיים שנה לא הייתה במוגדור יצירה עברית שלא הייתה קשורה בצורה זו או אחרת למשפחת כנפו. נדמה שלא היה רגע במהלך החיים היומיומיים, במוגדור או בכל מקום אחר בעולם, שאחד מבני משפחה זו לא החזיק ביד ספר בעברית או בלועזית במקום הימצאו. יצר היצירה, בעברית בייחוד, או בשפה אחרת, הסקרנות האינטלקטואלית, זרמו מעולם בעורקם של בני משפחת כנפו ממוגדור. מסורת זו, אשר החלה באסאווירה, נמשכה כאשר חלק ממשפחת כנפו עלה לארץ- ישראל. ביניהם המשורר והמלומד יצחק ד. כנפו אשר בקיבוצו בארץ, לא פסק מליצור ולפרסם בצרפתית או בעברית. מנהג מבורך שהחל כבר בהיותו במוגדור. כשנפטר, בראשית שנות השבעים של המאה העשרים, קיבלו, בני משפחת כנפו, ההחלטה להנציח את זכרו. חברי המשפחה הבולטים התכנסו בתל-אביב ב-1984. לקראת ישיבה מפורסמת זו, הוציאו חוברת משוכפלת קטנה בת עשרה עמודים, לזכרו של יצחק כנפו. זו הייתה ראשיתה של חוברת ברית, שלא פסקה מלהופיע עד עצם היום הזה היות והגיליון ה-25 של החוברת יצא לאור באביב 2006. היצירה הספרותית של משפחת כנפו ממשיכה היום בזכותו של אשר כנפו מאשדוד. אשר כנפו הינו איש רב פעלים, משורר, סופר ומלומן. הוא כותב בעברית, רומנים שעלילותיהם קשורות בדרך עקיפה, לדמויות אמיתיות של בני משפחת כנפו במוגדור או בני הקהילה בכלל, שהכיר עוד בהיותו בעיר אסאווירה לפני עלייתו ארצה. אחד מהרומנים של אשר כנפו שאהבתי במיוחד הוא התינוק מאופראן שעלילתו מתרחשת כל כולה במוגדור וסביבותיה, בעיקר בדרום מרוקו. לרומן הזה ישנם היבטים סוציו- היסטוריים מובהקים, כי היחסים בין היהודים למוסלמים מתוארים בצורה יוצאת דופן. אמרתי, אשר כנפו איש רב פעלים כיוון שלזכותו יש לזכור שהוא יושב ראש התזמורת האנדלוסית הישראלית המוכרת כיום בכל הארץ ואשר קיבלה פרס ישראל ב-2006. יש להוסיף, שמלבד שעות אין ספור שאשר כנפו מקדיש לעריכה ולהוצאה לאור של כתב העת, הוא התמודד במשך שנים עם קשיים כלכליים רבים הכרוכים לפרסומה, כי אין דמי מינוי לחוברת זו ואלה שמקבלים את ברית לא חייבים לשלם עבורה. אולם, אצל מנויים אחדים, עובדה זו דווקא מעודדת אותם לעלות תרומות, כל אחד לפי יכולתו. אך, על אף כל הבעיות, אשר כנפו לא נרתע והחוברת תמיד יצאה לאור במועדה. כיום ברית הינה חוברת יפהפייה מבחינת העיצוב החיצוני והיא גדושה מאמרים מעניינים ומגוונים. ויש לציין שבחוברת ישנם תמיד שני חלקים, החלק העברי והחלק הלועזי, בצרפתית לרוב. החוברת לכן מהווה גשר מעניין עם יהודי התפוצות ואף לפעמים לא יהודיים בחוץ לארץ. לעניות דעתי, זו אחת הסיבות להצלחתה.

 

הקהילה היהודית במוגדור

לקהילה זו ישנו משקל סגולי בלי שום יחס למספר חבריה. בתקופת השיא שלה, ב-1924, נדמה לי, קהילת מוגדור מנתה כ 6,500 נפש בעוד שבמרוקו כולה חיו אז כ 125,000 יהודים בכלל. הפיתוח של מוגדור במאה ה-19 במיוחד נבע מהנמל שלה על החוף של האוקיאנוס האטלנטי. כל המוצרים של האזור, בעיקר בתחום החקלאי, ביניהם, השמן הנדיר והמיוחד של עץ הארגאן, עברו דרך הנמל של העיר, וגם מוצרים של בעלי מלאכה שעמי אירופה העריכו מאוד, במיוחד הבריטים, כגון קדרות או אמנות החרסינה, אריגת שטיחים או כלי פליז, כמו מגשים וקנקנים. דרך הנמל הגיעו לעיר סוחרים אירופיים, שלמשל מכרו מוצרים כגון קומקומים ממנצ'סטר (Manchester) או משפילד(Sheffield) ובכיוון ההפוך יהודי מוגדור יצאו למרחב והשתקעו במקומות שונים בעולם אך בעיקר בבריטניה, ממנה שמרו קשר הדוק עם בני הקהילה בעיר הנמל. מכאן השליטה הטובה באנגלית של חלק מבני הקהילה המקומית. הקשרים הללו עם אירופה ומקומות שונים ברחבי תבל תרמו לא מעט לאופי של יהודי מוגדור: הפתיחות הסובלנות והעלו את הרמה התרבותית שלהם. מכאן המיוחד שבהם.

 

'ברית' ויהודי מרוקו

בתחילת דרכה ועד 2003, נדמה לי, חוברת ברית בהוצאת 'אות ברית קודש', התרכזה בקהילת יהודי מוגדור בלבד, אולם שמה הלך לפניה, ובני הקהילה בארץ ישראל או אלה שחיים בנכר החלו להתעניין ולפרסם בה מאמרים, סיפורים, זיכרונות. הדוגמה הבולטת היא דוד בן שושן ממונטריאול (Montréal) אשר בקנדה של יבשת צפון- אמריקה. הקשר הזה העלה עוד יותר את רמת החוברת ואת מקוריותה. הדבר הביא להתעניינותם של יהודים רבים יוצאי מרוקו בארץ ללא קשר לקהילת מוגדור ולמספר יהודים החיים בחו"ל אשר ראו ב'ברית' כתב-עת מעניין שראוי לפרסם בו. זה בולט במיוחד בגיליון ה-25 האחרון, בו שני חוקרים יהודיים מצרפת, ללא קשר עם מוגדור, ההיסטוריון, פרופ' רישארד איון (Richard Ayoun) והסוציולוג פרופ' אריק דילוייה (Arrik Delouya) פרסמו שני מאמרים. עובדות אלו מוכיחות ש'ברית' ממלאת מקום חשוב בין כתבי העת היהודיים בארץ ומחוצה לה. לכן אין שום ספק ש'ברית', מהווה כיום תרומה חשובה לתרבות הישראלית בכלל וליהדות מוגדור ומרוקו בפרט.

 

בת-ים, ישראל, מוצאי שבת כ"ו בתמוז תשס"ו, 22 ביולי 2006.


הדפסהדואל