לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל

facebook Share on Facebook

 

משה פלבר

 

לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל1

 

בִּרְשׁוּת הָרַבָּנִים, יוֹשְׁבֵי עַל מִדִּין וְאַלּוּפֵי הַתּוֹרָה

וּבִרְשׁוּת מְלֻמְּדֵי הַחָכְמוֹת מְלֵאֵי עֵצָה וּגְבוּרָה

וּבִרְשׁוּת הַקָּהָל, חֲשׁוּבִים עִם יוֹשְׁבֵי שׁוּרָה

אֶפְתְּחָה פִּי בַּחֲרוּזֵי שִׁיר הַלֵּל, לֶקַח וּסְבָרָה

 

רֵאשִׁית, אֶשָּׂא כַּפַּי בְּשֶׁבַח וְהוֹקָרָה לְיוֹשֵׁב מָרוֹם

עַל שֶׁזִּכַּנִי בִּבְרִיאוּת וְשֹׂבַע-שְׂמָחוֹת עַד הֲלוֹם

וְשֵׁנִית, אַכִּיר טוֹבָה לְמַעֲלַת כְּבוֹד הַגַּבָּאִים

שֶׁהַיּוֹם לָרִאשׁוֹנָה הֶעֱמִידוּנִי בְּזוֹ חֻפַּת חֲתָנִים

וְאַף הִזְמִינוּנִי לָשֵׂאת כָּאן דְּבָרִים הַמַּצְבִּיעִים

עַל הַתּוֹרָה וּמִדְרָשֶׁיהָ, לִגְדוֹלִים וּקְטַנִּים

 

וּשְׁלִישִׁית, לְרַעְיָתִי - בְּאַהֲבָה, הַעֲרָצָה וְתוֹדָה בְּלִי דַּי

שֶׁמָּחָר נַחְגֹּג מ"ח שָׁנִים לְשֵׂאתָהּ בְּעֹז אֶת שִׁגְיוֹנוֹתַי

וְזֶה גַּם מִנְיָן שְׁנוֹת תְּפִלּוֹתַי בְּזֶה הַמָּקוֹם -

אוֹתוֹ הֵקִים חוֹתְנִי, נוּחוֹ עֵדֶן, ש.א. נכון -

אִם לֹא נַקְפִּיד לְהוֹסִיף לְמַעֲשֶׂה הַחֶשְׁבּוֹן

עוֹד אַרְבַּע שְׁנוֹת תְּפִלַּת הַבֹּקֶר בְּכָל יוֹם

- וְלֹא רַק בַּשַּׁבָּתוֹת- בִּשְׁנוֹת הַלִּמּוּד בַּתִּיכוֹן2

 

וְאַחֲרוֹנָה, וְלֹא פָּחוֹת חֲבִיבָה

הַבַּעַת רַחֲשֵׁי תּוֹדָה וְחִבָּה

לִילָדַי וּלְכָל בְּנֵי בֵּיתִי הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים

הַמִּשְׁתַּתְּפִים עִם לֹא מְעַט יְדִידִים חוֹבְקִים

בְּמִלּוּי חַיַּי בְּשָׂשׂוֹן שֶׁל מְאֹרָעוֹת מְרַתְּקִים

 

וְכָעֵת קָהָל יָקָר, מְכֻבָּד וְקָדוֹשׁ

הִגִּיעָה הָעֵת שֶׁאָחֵל לִדְרֹשׁ

וְעַל מְנַת לְקַצֵּר - אַתְחִיל מִן הַסּוֹף

 

וּמִן הַסּוֹף מַשְׁמָע גַּם מִסּוֹף הַחֻמָּשׁ

שֶׁסִּיַּמְנוּ הַיּוֹם וְאַף הִתְחַלְנוּ מֵחָדָשׁ

וּבַסּוֹף שָׁלוֹשׁ מִלִּים אַחֲרוֹנוֹת מַמָּשׁ

עֲלֵיהֶן כּוֹתֵב רש"י פְּשָׁט שֶׁהוּא דְּרָשׁ

 

"לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" הַכַּוָּנָה, כָּךְ הוּא סוֹבֵר

לְמַעֲשֵׂה מֹשֶׁה שֶׁאֶת הַלּוּחוֹת לְעֵינֵיהֶם שִׁבֵּר

וְהִסְכִּימָה דַּעַת הקב"ה לְדַעְתּוֹ, וְגִלְּתָה:

"אֲשֶׁר שָׁבַרְתָּ" כְּלוֹמַר יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשָּׁבַרְתָּ

 

בְּגִישָׁה שׁוֹנָה לַחֲלוּטִין, כַּעֲבֹר זְמַן

נוֹקֵט הַמְּלֻמָּד רַבֵּנוּ מֹשֶׁה בֵּן נַחְמָן

לְדַעְתּוֹ חֵרֶף מַה שֶׁכָּתוּב בִּמְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה

לֹא עָשָׂה מֹשֶׁה אֶת כָּל הַיָּד הַחֲזָקָה וְהַמּוֹרָא

אֶלָּא הָיָה זֶה הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא

וּמֹשֶׁה, כָּךְ הרמב"ן, רַק הֵכִין אֶת הַמַּעֲשִׂים הָאֵל

לָכֵן מְבָאֵר שֶׁרַק בַּעֲבוּרוֹ נַעֲשׂוּ לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל

 

וְכַאֲשֶׁר מַסְבִּיר הרמב"ם, כְּעוֹלֶה מֵהַדְּבָרִים בְּמוֹרֶה נְבוֹכִים,

כִּי "לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" רוֹמֵז לְיִתְרוֹן מֹשֶׁה עַל שְׁאַר הַנְּבִיאִים

מַתְרִיס הרמב"ן כְּלַפֵּי הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל בְּאוֹמְרוֹ "וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן בְּעֵינֵי"

וְנוֹכַח מַאֲבָק עֲנָקִים זֶה, לֹא נֶאֱמָר עַל שְׁנֵיהֶם אֶלָּא: בָּרְכוּ אֶמּוּנַי

 

עוֹד בֵּאוּר לְשָׁלוֹשׁ הַמִּלִּים מַצִּיעַ רַבִּי עוֹבַדְיָה מִסְפוֹרנוֹ,

הַסָּבוּר שֶׁכִּוְּנָה הַתּוֹרָה בְּאוֹתָן מִלִּים לִפְנֵי מֹשֶׁה, שֶׁקָּרְנוּ

- לְעֵינֵי כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁהֵשִׁיב אֶת הַמַּסְוֶה עַל פָּנָיו.

לְעֻמָּתוֹ, אֹרַח חַיִּים הַקָּדוֹשׁ, צַדִּיק כְּאַבְרָהָם וּכְמֹשֶה עָנָו

 

כּוֹתֵב, בְּרוּחַ גִּישָׁתוֹ שֶׁל הרמב"ם

וּפוֹרֵס גְּלִימַת הַכָּבוֹד עַל הָעָם,

בְּאוֹמְרוֹ שֶׁיּוֹתֵר מֵהַדּוֹרוֹת הַבָּאִים הֵם זָכוּ -

שֶׁלֹּא כִּקְהַל שְׁאַר הַנְּבִיאִים – כִּי בְּעַצְמָם בְּעֵינֵיהֶם רָאוּ

אֶת כָּל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים וּלְכָל הַיָּד הַחֲזָקָה וְהַמּוֹרָא

וְלֹא נֶאֶלְצוּ, כָּמוֹנוּ, לְהִסְתַּפֵּק אַךְ בְּאֱמוּנָה בַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה

 

וּבְאוֹתוֹ עִנְיָן כּוֹתֵב בַּעַל מָאוֹר וַשֶּׁמֶשׁ כִּי "הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל"

הָיִינוּ יִרְאַת ה' הַגְּדוֹלָה, אוֹתָהּ הִמְצִיא מֹשֶׁה בְּלֵב כָּל

הָעָם, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל".

וְאַחֲרֵי חֲצִי תְּרֵיסָר הַפֵּרוּשִׁים וְהַדְּרָשׁוֹת דִּלְעֵיל

לֹא נוֹתַר לָנוּ אֶלָּא לְקַוּוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל

כִּי בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ יָבוֹא לְצִיּוּן גּוֹאֵל.

 

אַךְ אַל נָא בְּאַפְּכֶם גְּבִירוֹתַי וְרַבּוֹתַי

עוֹד הַצָּעַת פֵּרוּשׁ אַחַת עִמָּדִי – וְדַי.

 

וְהִיא בְּרוּחַ יָמֵינוּ אֵלֶּה הַמְּסֹעָרִים

בָּהֶם הַכֹּל בַּכֹּל סָרָה מְדַבְּרִים

קְטַנִּים וּגְדוֹלִים קְצִינִים וְשָׂרִים

עַל כֵּיצַד הָיוּ מִתְפַּתְּחִים הַדְּבָרִים

 

אִלּוּ רַק הָיוּ עוֹשִׂים כָּךְ וְלֹא אַחֶרֶת

כִּי אָז עַל גַּבֵּנוּ לֹא צָמְחָה חֲטוֹטֶרֶת

שֶׁל צָרוֹת וַחֲרָטוֹת וּתְמִיהוֹת וּתְהִיּוֹת

עַל מַה הָיָה אִם, וְאִלּוּ, וְאִלְמָלֵי - וֶהֱיוֹת

 

שֶׁבְּכָל אֲשֶׁר נִפְנֶה שׁוֹאֲלִים לֹא רַק מַה יִהְיֶה

אֶלָּא יוֹתֵר מִכָּךְ: מַה בֶּאֱמֶת וּמָתַי נֶאֱמַר וְהָיָה.

דּוֹמֶה כִּי הַפִּתְרוֹן טָמוּן בְּדִבְרֵי הַמֵּמִית וּמְחַיֶּה

בִּדְבָרִים, ל"ד פָּסוּק י"ב – הַתְּשׁוּבָה גְּלוּיָה:

 

בְּאוֹתָן שְׁלֹושׁ מִלִּים בָּהֶן דַּשְׁנוּ

וְהוֹסַפְנוּ וְחָזַרְנוּ וְשָׁנִינוּ וְשִׁלַּשְׁנוּ –

"לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" הֵן אָמַרְנוּ.

 

וְהוּא שֶׁקָּבַע חָכָם חָשׁוּב מִן הָאֻמּוֹת

שֶׁאֵין כְּאוֹר הַחַמָּה לְטַהֵר טֻמְאוֹת

שֶׁשָּׁרְשָׁן טָמוּן בְּהַסְתָּרָה וְסוֹדוֹת

 

 

בְּעוֹד כַּאֲשֶׁר הַכֹּל גָּלוּי לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ

וְהַמֵּידָע לִרְשׁוּתוֹ שֶׁל כָּל מִשְׁתַּמֵּשׁ

הוֹלֵךְ וּפוֹחֵת הַצֹּרֶךְ בְּוַעֲדוֹת חֲקִירָה

אוֹ וַעֲדוֹת בִּקֹּרֶת לְבֵרוּר הַיָּשְׁרָה

 

וּכְשֶׁהַכֹּל בְּלִי מַסְוֶה וְלֹא בְּסֵתֶר יִתְנַהֵל

אוֹ, בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב, "לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל"

יֻבְהַר מֵעַל סָפֵק כָּאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה

כִּי יֵשׁ מִמַּעֲשֵׂי הַמַּנְהִיגוּת הָרְאוּיִים לָעֲטָרָה

 

אוֹ-אָז יִדְעֲכוּ בְּקִרְבֵּנוּ הַצֹּרֶךְ וְהַלְּהִיטוּת

לִנְבֹּר וּלְחַפֵּשׂ עוֹד וְעוֹד מַעֲשֵׂי שְׁחִיתוּת

כְּלוֹמַר, שֶׁמּוּבָנוֹ שֶׁל "לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" הוּא פְּתִיחוּת

בְּגִישָׁה לַתּוֹרָה וְלַהֲלָכָה, וְגַם בַּיּוֹמְיוֹם וּבְחַיֵּי הָאִישׁוּת

בַּחֶבְרָה, בַּכַּלְכָּלָה, בַּבִּטָּחוֹן וּבַמִּמְשָׁל- אוֹ בְּפַשְׁטוּת:

כְּשָׁלִים כֹּה רַבִּים בְּחַיֵּינוּ יִמָּנְעוּ, בִּזְכוּת

מַה שֶׁנִּקְרָא בִּלְשׁוֹן יָמֵינוּ שְׁקִיפוּת

 

יְרוּשָׁלַיִם, ביהכנ"ס הָאִיטַלְקִי, חָתָן תּוֹרָה, שִׂמְחַת תּוֹרָה תשס"ז









 

 

1 . הדרשה-פואמה הזאת נאמרה השנה בשמחת תורה בבית הכנסת האיטלקי על ידי מחברה שהתכבד בתואר:

חתן תורה

2 . בית הכנסת כמנהג בני רומא בירושלים הועבר מצפון איטליה ונפתח בשנת 1951 בבניין בו

היה בית הספר התיכון "מעלה", שתלמידיו התפללו בו בכל בוקר בשנות הלימודים

 


הדפסהדואל