הבדלים בערכים בין יוצאי עדות שונות בישראל: חמישים שנה אחרי כור ההיתוך

facebook Share on Facebook

 

דר' אריאל כנפו

הבדלים בערכים בין יוצאי עדות שונות בישראל: חמישים שנה אחרי כור ההיתוך

 

 

כשההורים של בני דורי הגיעו לארץ, נהגה כאן מדיניות שדגלה ביצירת עם אחד, מאוחד, ואחיד. ה"צבר" נתפס כדמות להזדהות אתה, וה"גלותיות" היתה משוקצת. נסיונות ההטמעה הצליחו ללא ספק במישור הלשוני – כמעט כולם מדברים עברית. הם לא בהכרח הצליחו בהקשר החברתי-כלכלי – הסוציולוגים חלוקים ביניהם אם גדל או מצטמצם הפער בהשכלה בין "אשכנזים" לבין "ספרדים" (או "מזרחיים"? רק על התויות ניתן לכתוב סדרת מאמרים!) בעוד מחקר רב נערך בנושאים אלה (שלא ייסקר כאן מפאת קוצר היריעה), מעט מאד ידוע על הנושא הערכי-תרבותי.

האם הספרדים והאשכנזים בישראל הם בעלי תרבות אחת? ואולי הם בעלי שתי תרבויות ראשיות, ספרדית ואשכנזית? ואם כן, במה דומות תרבויות אלה, ומה מבדיל ביניהן? במאמר זה אדון, על קצה המזלג, בנושאים אלה, ואציג מעט ראיות לגבי הדומה והשונה מבחינה ערכית בין קבוצות אלה. נקודה נוספת, שעשוייה לעניין את קוראי "ברית" נוגעת להבדלים בין יוצאי מרוקו לבין יוצאי ארצות אחרות.

קיימים מודלים לתיאורטיים אפשריים רבים לענות על השאלה האם ערכיהם של בני עדות שונות דומים זה לזה או לא. (א) אפשרות אחת היא שהאשכנזים והספרדים היוו שתי קבוצות שונות תרבותית במשך מאות שנים. למשל, מפני שה"ספרדים" לרוב שכנו בארצות מוסלמיות, והאשכנזים בארצות נוצריות, הם קיבלו השפעות שונות. (ב) אפשרות אחרת, סבירה לא-פחות, היא שהבדלים דרמטיים התרחשו בעקבות המהפכה התעשיתית, עליית הלאומיות וההשכלה, ותהליכים מקבילים אחרים, שהשפיעו בצורות שונות על שתי הקבוצות. שתי אפשרויות אלה טוענות שהיה הבדל תרבותי בין אשכנזים וספרדים עוד לפני עלייתם.

תיתכן גם אפשרות של השפעה והשתנות עם השנים. (ג) המודל התיאורטי הראשון של שינוי הוא "כור היתוך", כלומר, שכל עדה תרמה את שלה, וכולם נהיים דומים זה לזה עם השנים. (ד) מודל שני, מודל ההיטמעות (אסימילציה) יטען שהקבוצה הדומיננטית מבחינה תרבותית משפיעה על הקבוצה הפחות דומיננטית, שמשתנה ונהיית דומה לקבוצה הדומיננטית. מודלים ג-ד שניהם יטענו שעם השנים הולכים ומיטשטשים ההבדלים התרבותיים בין הקבוצות. אם מודלים אלה נכונים במידה רבה, לא נצפה למצוא הבדלים בין-קבוצתיים לאחר תקופה ארוכה.

(ה) המודל האחרון הוא אולי המעניין ביותר. הוא יטען שההבדלים בין קבוצות דווקא גדלים ככל שהזמן עובר. יכולים לגרום לכך תהליכי זהות. אם היו, למשל, הבדלים גדולים בין הונגרים לבין פולנים, עם עלותם הם נתפסים כ"אשכנזים", ולכן לאט לאט הופכים לקבוצה אחת. אופציה אחרת מדברת על משאבים חברתיים. למשל, אם לקבוצות ספרדיות שונות יש רמות השכלה נמוכות באופן משמעותי מקבוצות אשכנזיות, בני קבוצות אלה ילמדו במקומות דומים, יעבדו במקומות דומים, ואף יינשאו זה לזה, כך שעם הזמן יהפכו לאחידים יותר מבחינה תרבותית.

למרבה הצער, מעולם לא נערך בישראל (ולמעשה, גם לא במקום אחר) מחקר גדול על הגירה שיעקוב אחר קבוצות שונות לאורך זמן ויראה אם הן נהיות דומות זו לזו עם השנים, או להיפך. אך בעזרת נבדקים בני הדור הראשון והדור השני לעליה ניתן ללמוד מעט על התהליכים הערכיים-תרבותיים המתרחשים כאן, כפי שאעשה במאמר זה.

א. מהם ערכים?

שוורץ (Schwartz, S. H. (1994). Are there universal aspects in the content and structure of values? Journal of Social Issues, 50, 19-45.) מגדיר ערכים כמטרות על-מצביות רצויות, בעלות חשיבות משתנה, המשמשות אנשים כעקרונות מנחים בחיים. לשם קיום הפרט והחברה, כל בני האדם חייבים להתייחס לצרכים של הפרט כיצור ביולוגי, לצרכים של אינטראקציה חברתית מתואמת, ולצורכי הישרדות ורווחת הקבוצות החברתיות. בבסיס כל ערך אנושי מצויה מוטיבציה הקשורה באחד או יותר מצרכים אלו. כך מהווים ערכים ייצוגים קוגניטיביים של הצרכים השונים בצורת מטרות מודעות, שבאמצעותן בני-האדם מתקשרים למטרות תאום, הבנה ומתן סיבה להתנהגות. מתוך שלושת הצרכים האוניברסליים הללו נגזרו באופן תיאורטי עשרה סוגי ערכים: הכוונה-עצמית, גרייה, הדוניזם (נהנתנות), הישגיות, כח, בטחון, קונפורמיות, מסורת, בנוולנטיות (טוב-לב) ואוניברסליזם. בטבלה 1 מופיעות הגדרות סוגי הערכים ודוגמאות לדמויות המייצגות כל אחד מהסוגים.

מבנה הערכים ניתן לייצוג בצורת מעגל, שבו סוגי הערכים השונים מיוצגים על ידי פלחים שונים, כך שערכים סמוכים קשורים זה לזה בקשרי התאמה, וערכים המצויים זה מול זה במעגל מייצגים מוטיבציות מנוגדות ומצויים בקונפליקט (ראו תרשים 1). כך, סביב המעגל, בין כל זוג ערכים סמוכים יש מכנה משותף מבחינה מוטיבציונית: לערכי כח והישגיות, משותפת הדגשת עליונות חברתית והשגת כבוד; לערכי הישגיות והדוניזם משותפת הממוקדות בעצמי; הדוניזם וגרייה שניהם מבטאים רדיפה אחר עוררות רגשית נעימה; גרייה והכוונה-עצמית מערבים שניהם מוטיבציה פנימית לשליטה ופתיחות לשינוי; הכוונה-עצמית ואוניברסליזם מבטאים הסתמכות על יכולת השיפוט האישית ומוכנות לסבול עמימות ושונות בקיום; אוניברסליזם ובנוולנטיות מבטאים דאגה לאחרים והתעלות מעל אינטרסים אישיים; בנוולנטיות ומסורת/קונפורמיות מקדמים יחד הקדשה של העצמי למען הקבוצה; בטחון ומסורת/קונפורמיות מדגישים את ההגנה על הסדר והרמוניה ביחסים; בטחון וכח מבטאים שניהם הימנעות או התגברות על האיום שבחוסר ודאות על ידי שליטה ביחסים ובמשאבים.

עשרת סוגי הערכים מהווים מערכת אינטגרטיבית המבוססת על שני ניגודים: התעלות מעל העצמי מול האדרה עצמית; פתיחות לשינוי מול שימור. אדם המייחס חשיבות לערכי מסורת יטה לקדם גם ערכי בטחון וקונפורמיות, מכיוון שכולם מדגישים סדר ושימור הסטאטוס-קוו. אולם, אדם זה יטה שלא לייחס חשיבות גבוהה לערכי גרייה והכוונה-עצמית, המדגישים פתיחות לשינוי, מכיוון שאלו מאיימים לפגוע בסטאטוס-קוו. ערכי אוניברסליזם ובנוולנטיות מבטאים דאגה לאחרים, ואילו ערכי הישגיות וכח מבטאים דאגה לעצמי. הדוניזם כולל היבטים של פתיחות לשינוי ושל האדרה עצמית כאחד.

 

תרשים 1: מבנה הערכים הטיפוסי (Schwartz, 1992).

טבלה 1. הגדרת עשרת סוגי הערך ופריטים אופייניים משאלון הדמויות למדידתם

 

סוג הערך

המוטיבציות בבסיס סוג הערך

פריט אופייני למדידת סוג הערך

הכוונה-עצמית (self-direction)

שאיפה לאוטונומיה במחשבה ובהתנהגות, פתיחות לשינויים ולחידושים, סקרנות ויצירתיות

הוא אוהב לקבוע לעצמו את מה שהוא עושה. חשוב לו להיות חופשי ולבחור בעצמו את התכניות והפעילויות שלו.

גרייה stimulation))

רצון לחוות שינויים מתמידים והתרגשות, ולהתמודד עם אתגרים

הוא מחפש הרפתקאות ואוהב לקחת סיכונים. הוא רוצה חיים מלהיבים.

הדוניזם (hedonism)

רצון לחוות הנאה או סיפוק חושי

הוא מאד רוצה ליהנות מהחיים. מאד חשוב לו לבלות.

הישגיות (achievement)

שאפתנות ורצון להצטיין. שאפתנות זו מתמקדת בניסיון לזכות בהכרה כללית בכישורים, ולהצליח על פי קני מידה חברתיים

הוא שאפתן ומוכן לעבוד קשה כדי להתקדם. חשוב לו להגיע להישגים גבוהים במה שהוא עושה.

כח (power)

שאיפה לזכות במעמד ויוקרה חברתיים, להשיג עמדת סמכות כלפי אנשים אחרים ולשלוט במשאבים

הוא אוהב להגיד לאנשים מה לעשות ולהיות אחראי עליהם. הוא רוצה שאנשים יעשו מה שהוא אומר.

בטחון security))

שאיפה להשגת בטחון, הרמוניה ויציבות של החברה, של האנשים הקרובים ושל העצמי

חשוב לו להתרחק מכל מצב שעלול להיות מסוכן עבורו. הוא תמיד מקפיד לשמור על הביטחון האישי שלו.

קונפורמיות conformity))

רצון לציית לנורמות וציפיות חברתיות, ולהימנע מכל פעולה אשר עלולה להרגיז אחרים

חשוב לו להיות מנומס כלפי אנשים אחרים כל הזמן. הוא מאמין שהוא צריך להתייחס בכבוד להוריו ולאנשים מבוגרים ממנו.

מסורת tradition))

היצמדות למוכר והימנעות מכל דבר שהוא חדש או שונה, והדגשת ענווה, מתינות ומחויבות למוסדות קיימים

הוא חושב שאדם לא צריך לבקש יותר ממה שיש לו. הוא מאמין שאנשים צריכים להסתפק במה שיש להם.

בנוולנטיות (טוב לב) benevolence))

דאגה לרווחתם של אנשים עמם מקיימים מגע בינאישי יומיומי, המתבטאת ברצון להפגין אחריות ונאמנות, לנהל את הקשרים האישיים בכנות ולהושיט עזרה בשעת מצוקה

הוא תמיד רוצה לעזור לאנשים הקרובים אליו. מאד חשוב לו לדאוג לאנשים שהוא מכיר ומחבב.

אוניברסליזם universalism))

דאגה לרווחת כלל האנשים -- רצון להבין ולקבל אנשים אחרים, הדגשת פתיחות אינטלקטואלית ורגשית לסביבה, ודאגה לאיכות הסביבה

הוא רוצה שינהגו בצדק כלפי כל האנשים, גם כאלו שהוא לא מכיר. הוא חושב שצריך להגן על אנשים חלשים בחברה.

 

ב. איך נערך המחקר?

כל הנתונים במאמר זה יובאו מקבוצות של מבוגרים יהודיים מישראל, כאשר התנאי להכללתם כאן היה שיהיו לפחות עשרה נבדקים מכל קבוצה. בשל אופיו של "ברית" לא אציג כאן מבחנים סטטיסטיים פורמליים, אלא רק אביא את התוצאות בצורה תיאורית.

חלק מהנתונים לצורך מחקר זה נלקחו מההורים שהשתתפו במחקרי על העברת ערכים במשפחה (כנפו ושוורץ, "העברת ערכים במשפחה", 2004, ירושלים, הוצאת המכון לחקר הטיפוח בחינוך). בחלק זה השתתפו 765 הורים יהודיים, מקבוצות מוצא שונות. 308 מהם נולדו בחו"ל, ו457 נולדו בארץ. כל הורה ענה על שאלון הערכים של שוורץ (1992) בגירסת "שאלון הדמויות" שלו (ראו טבלה 1). במאמר הנוכחי לא אתייחס לתפקידם של נבדקים אלה כהורים, אלא אתייחס רק למוצא שלהם, ולערכים שחשובים בעיניהם. לכל נבדק חישבתי ציון על כל אחד מאחד-עשר הערכים שמצאנו במחקר. ההורים סיפרו באיזו ארץ נולדו, וגם באיזו ארץ כל אחד מהוריהם נולד. היתרון של עבודה עם הורים למתבגרים הוא שהם בטווח גילים מצומצם יחסית, ונמצאים פחות או יותר באותו שלב חיים.

מחקר נוסף שממנו נלקחו נתונים הוא המחקר האירופי החברתי, שבו השתתף מדגם מייצג של מעל אלפיים מתושבי ישראל. ממדגם זה נלקחו נתונים מ391 יהודים, שעלו לארץ מ18 ארצות (או קבוצות ארצות) שונות, לפני 20 שנה לפחות (זאת בנוסף לקבוצה מאתיופיה). הנבדקים ענו על גירסה שונה מעט של אותו שאלון ערכים. שיעור הנשים שונה בכל קבוצה ובין הקבוצות הבדלים בגיל הממוצע שלהן (כי העליה מכל ארץ התרחשה בתקופה אחרת). לכן, ציוני הערכים של כל קבוצה תוקנו כך שיהיו בלתי-תלויים בגיל או במין של הנבדקים.

ג. האם אמנם ניתן לדבר על דפוס ערכי "אשכנזי" או "ספרדי"?

השאלה בשלב זה איננה רק מהם ההבדלים המרכזיים בערכיהם של מזרחיים ואשכנזיים, אלא האם ניתן לראותם כשתי קבוצות בעלות מאפיינים תרבותיים-ערכיים שונים. אחת הדרכים לבדוק זאת היא על ידי בדיקה האם קבוצות "ספרדיות" שונות דומות זו לזו בערכיהן, ויוצרות אשכול של קבוצות הנבדל מאשכול נפרד, של קבוצות "אשכנזיות" שונות.

כמובן, התשובה לשאלה יכולה להיות שונה אם מסתכלים על ילידי חו"ל, שהגיעו ארצה לאחר שכבר עברו סוציאליזציה משמעותית בארץ מוצאם, או על ילידי הארץ, שכולם הלכו למערכת החינוך הישראלית, נחשפו לתקשורת הישראלית, ובכל מובן אחר הם צברים. לכן, ביצעתי את הניתוח פעמיים, פעם אחת עבור ילידי חו"ל, ופעם אחת עבור ילידי הארץ.

הדור הראשון: ילידי חוץ לארץ. את 308 ילידי חו"ל חילקתי לקבוצות לפי ארצות לידתם. מהמדינות הבאות השתתפו במחקר לפחות 10 נבדקים: אירן, עיראק, מרוקו, תוניסיה, ברה"מ, פולין, רומניה, וארצות הברית. מארצות אחרות היו פחות מ10 איש בכל קבוצה, לכן קובצו לארבע קבוצות תרבותיות נוספות, לפי מחקרים שמראים שהן בעלות קירבה תרבותית. למשל, ילידי סוריה, מצרים ולבנון, עם ההבדלים ביניהם, קובצו לקבוצת ילידי המזרח-התיכון. קבוצות נוספות: מערב-אירופה, יוצאי הארצות האנגלו-סקסיות (מלבד ארה"ב), ואמריקה-הלטינית.

 

תרשים 2: מיפוי קבוצות הדור הראשון לפי חשיבות ערכיהן. קבוצות סמוכות במפה הן בעלות ערכים דומים. הקוים מציינים את החשיבות היחסית של כל ערך לקבוצה

 

לאחר שחושב ממוצע לכל אחת מהקבוצות בערכים השונים, הוכנסו ממוצעים אלה לניתוח COPLOT. ניתוח זה ממקם במרחב את הקבוצות השונות, לפי מידת הדמיון ביניהן מעבר לכל הערכים שנמדדו במחקר. כלומר, ככל ששתי קבוצות תרבותיות קרובות זו לזו במפה, כך הן דומות זו לזו מבחינת פרופיל הערכים שלהן. כפי שניתן לראות בתרשים 2, קיימת הבחנה ברורה בין יוצאי ארצות האיסלם לבין יוצאי אירופה-אמריקה. כל הקבוצות ה"מזרחיות" מופיעות בחלק התחתון השמאלי של המפה. הקווים במפה מלמדים אותנו גם במה שונות קבוצות אלה משאר הקבוצות: בעיקר בערכים שמרניים של מסורת, ביטחון, וקונפורמיות.

באופן עדין יותר, ניתן אולי לחלק את החלק ה"אשכנזי" של המפה גם למזרח אירופה (חלק ימני תחתון של המפה, המחשיבים את ערכי קידום העצמי: כח, הישגיות והדוניזם) מול קבוצות אשכנזיות אחרות. המסקנה המרכזית מניתוח זה היא כי ניתן לראות את הקבוצות האשכנזיות והספרדיות כבעלות תרבויות נבדלות, גם אם דומות זו לזו.

הדור השני: הורים שנולדו בארץ. מתוך 457 נבדקים ילידי הארץ, נלקחו 238 שנולדו בארץ לשני הורים שבאו מאותה קבוצה תרבותית, כאשר התנאי היה שוב לפחות 10 נבדקים בכל קבוצה. מהמדינות שהופיעו בניתוח של הדור הראשון, נשארו בניתוח הנוכחי המדינות הבאות: אירן, עיראק, מרוקו, תוניסיה, פולין, רומניה, וכן איזור המזרח התיכון ומערב אירופה. שלוש קבוצות (אנגלו-סקסים, ארה"ב ואמריקה הלטינית) היו קטנות מדי, והוצאו מחלק זה של המחקר. כמו כן, נוספו קבוצה של נבדקים בני הדור השני, שהוריהם עלו מתימן, קבוצת ילידי הארץ בני יוצאי טורקיה, וקבוצה נוספת של יוצאי ארצות מזרח אירופה השונות (מלבד רומניה ופולין). בסך הכל, השתתפו בניתוח 11 קבוצות תרבותיות.

 

תרשים 3: מיפוי קבוצות הדור השני לפי חשיבות ערכיהן. קבוצות סמוכות במפה הן בעלות ערכים דומים. הקוים מציינים את החשיבות היחסית של כל ערך לקבוצה

תרשים 3 מראה את מיקומן היחסי של הקבוצות התרבותיות השונות. ככל ששתי קבוצות תרבותיות קרובות זו לזו במפה, כך הן דומות זו לזו מבחינת פרופיל הערכים שלהן. כפי שניתן לראות במפה, גם בקרב בני הדור השני קיימת הבחנה ברורה בין יוצאי ארצות האיסלם (שבצד שמאל למעלה של המפה) לבין האשכנזים. המסקנה העולה מניתוח זה מאוששת את ממצאי הניתוח של בני הדור הראשון כי ניתן לראות את הקבוצות האשכנזיות והספרדיות כבעלות תרבויות נבדלות, גם אם דומות זו לזו. כפי שניתן לראות מהקווים במפה, באופן כללי הקבוצות הספרדיות מדגישות יותר מהאשכנזיות את ערכי השימור (ביטחון, קונפורמיות, ומסורת), והקבוצות האשכנזיות מדגישות יותר ערכי הכוונה עצמית.

גם אם בשני הדורות יש הבדלים בין ספרדים לאשכנזים, ההבדלים אינם זהים: בני הדור השני לילידי המזרח התיכון , ובמידה פחותה הדור השני לעולי מרוקו, גבוהים בערכי כח והדוניזם. הבדל זה לא קיים בדור העולים. חלק מההבדל יכול להיות תוצאה של שינוי אמיתי, וחלקו תוצאה של השינוי בקבוצות שהשתתפו בכל שלב. הנקודה המרכזית, עם זאת, משותפת: שני דפוסי ערכים נבדלים מעט לקבוצות האשכנזיות והספרדיות.

מגמות השתנות בערכי ההורים: עד עתה דנו בהבדלים סטאטיים בין ערכיהם של הורים אשכנזים וספרדים. כעת כדאי להתמקד מעט בהיבטים דינמיים של הבדלים אלה. האם ההבדלים גדלו או קטנו עם השנים? האם הם צפויים לגדול או לקטון בעתיד? מכיוון שמחקר זה אינו מחקר אורך, לא ניתן לענות על שאלות אלה בצורה פשוטה. עם זאת, מספר נתונים עשויים להשליך מעט אור על התשובה לשאלות אלה.

הניתוח הראשון שביצעתי לבדוק סוגיה זו כולל את ההשוואה בין הפער בין אשכנזים וספרדים בקרב ילידי הארץ, לפער המקביל בקרב ילידי חו"ל. כזכור, היו הבדל בין ספרדים ואשכנזים בחשיבות המוקנית למספר ערכים. ניתוחי האינטראקציה הסטטיסטית בין משתנה הלידה בארץ, לבין העדה, יכולים להעיד על תופעות של הגדלת או הקטנת הפער. בניתוחים שביצעתי לא נמצאו אינטראקציות מובהקות כאלה. כלומר, ההבדל בין ספרדים ואשכנזים אינו תלוי בשאלה אם מדובר בבני הדור הראשון או הדור השני. הפער, שאינו גדול במיוחד גם בקרב הדור הראשון, אינו גדל ואינו קטן עם השנים, ככל הנראה.

גם אם אין הבדל במידת הפער הבין עדתי בין הורים שעלו לארץ וכאלה שנולדו בה, עדיין יתכן ובקרב ההורים שעלו לארץ יהיו יותר הבדלים, ככל שעלו לארץ בגיל מאוחר יותר (או ככל ששהו בישראל שנים רבות יותר), בהנחה שההבדלים בין העדות מקורם בארץ המוצא. לחילופין, הבדלים שמקורם בחוויה המיוחדת לכל אחת מהעדות הראשיות בארץ, צפויים להיות חזקים יותר בקרב אלה שעלו לארץ בגיל הצעיר יותר.

לבדיקת שאלה זו, בוצע ניתוח בהשתתפות ההורים ילידי חו"ל, שבו חילקתי אותם לכאלה שעלו עד גיל 6 (כלומר, התחילו את לימודיהם במערכת החינוך בארץ), וכאלה שעלו מאוחר יותר. החשיבות שאשכנזים מקנים לערכי הישג (3.43) אינה שונה מזו של הספרדים (3.42), כאשר מדובר בהורים שעלו לארץ לאחר גיל 6. לעומת זאת, בקרב אלו שעלו לארץ עד גיל 6, קיימת חשיבות רבה יותר לערכי הישג אצל האשכנזים (3.67) בהשוואה לספרדים (3.16). כלומר, ההבדלים גדולים דווקא אצל אלה שהתחנכו לגמרי בישראל, וניתן לשער שאלה הבדלים שנוצרו בארץ, ולא "הובאו לכאן". מבין חמשת המודלים שהובאו כאן בפתיחת המאמר, רק המודל החמישי יכול להסביר את הממצא הזה. ועם זאת, יש לזכור כי זהו ממצא בודד, שאינו מלמד בהכרח על מגמה כללית, אלא פותח פתח למחקרי המשך.

המדגם המייצג. תרשים 4 מביא את התוצאות מהמדגם המייצג. גם תרשים זה מראה הבחנה ברורה בין "עדות המזרח" שבפינה השמאלית העליונה (מלבד יוצאי מצרים, וככל הנראה כולל את עולי צרפת שבחלקם הגדול הם יוצאי צפון אפריקה), לבין האשכנזים שמימין. במרכז המפה ניתן לראות את יוצאי הבלקן טורקיה ובולגריה. ניתן לראות גם הבחנה בין יוצאי מזרח אירופה (רומניה, פולין, ברה"מ, והונגריה), המקנים חשיבות רבה במיוחד לערכי ההישגיות (מרכז למעלה), ויוצאי המערב ודרום אמריקה, המחשיבים ערכי הכוונה עצמית ואוניברסליזם (פינה ימנית תחתונה).

 

תרשים 4: קבוצות הדור הראשון במדגם המייצג לפי חשיבות ערכיהן. קבוצות סמוכות הן בעלות ערכים דומים. הקוים מציינים את החשיבות היחסית של כל ערך לקבוצה

 

ד. ערכיהם של יוצאי מרוקו ויוצאי ארצות אחרות.

היות וכתב העת "ברית" מתמקד ביהדות מרוקו, ראוי לשאול האם בשנות האלפיים עדיין קיימים הבדלים ערכיים בין יוצאי מרוקו לבין בני עדות אחרות. ראשית, ערכתי השוואה עם יוצאי ארצות צפון אפריקה אחרות – תוניסיה ולוב. לא היה הבדל מובהק בין קבוצות אלה באף אחד מעשרת הערכים. בהשוואה עם שתי הקבוצות ה"מזרחיות" הגדולות האחרות, יוצאי עירק ויוצאי אירן. לא נמצא הבדל בין יוצאי מרוקו ליוצאי עירק. בין ילידי מרוקו וילידי אירן נמצא רק הבדל ערכי אחד: ילידי אירן מחשיבים ערכי הישגיות יותר מאשר ילידי מרוקו.

בהשוואה בין יוצאי מרוקו לעדות האשכנזיות הגדולות, מוצאים מעט הבדלים בחשיבות של הערכים השונים. המרוקאים מחשיבים את ערכי המסורת יותר מילידי פולין, רומניה ורוסיה (אך אין הבדל בינם לבין ערכי המסורת של ילידי ארה"ב). זהו, אגב, ההבדל היחיד בין ילידי מרוקו לבין ילידי רומניה ורוסיה בערכיהם. השוואה זו מופיעה בתרשים 5. בין ילידי מרוקו לילידי פולין הבדל נוסף: ילידי פולין מחשיבים ערכי הישגיות יותר מאשר ילידי מרוקו. וההבדל האחרון: ילידי ארה"ב, ארץ האינדיבידואליזם לדעת רבים, מחשיבים ערכי הכוונה עצמית יותר מאשר ילידי מרוקו.

 

תרשים 5. חשיבות לערכים בקרב ילידי ארה"ב, רוסיה, רומניה, פולין ומרוקו

 

ה. מסקנות

במבוא למאמר זה העליתי חמישה מודלים אפשריים כדי לענות על השאלה אם ערכיהם של בני עדות שונות דומים זה לזה או לא. סביר להניח שיש אמת בכל המודלים, ושהשפעותיהם המשולבות הן שיצרו את הפסיפס התרבותי המרתק של ישראל (ועוד לא דיברנו על עולי שנות ה-90 והערבים, עליהם נדבר אולי בפעם אחרת). בכל אופן, כדאי לנסות ולראות האם יש תמיכה בחלק מהמודלים יותר מאשר באחרים. המודלים שטענו שהאשכנזים והספרדים הגיעו הנה עם הבדלים ערכיים, נתמכים בעובדה שאכן נמצאו הבדלים כאלה. ואולם, הם אינם יכולים לדחות את האפשרות שחלק מההבדלים דווקא נוצרו כאן. הממצא שלפיו ההבדלים באחד הערכים גדולים דווקא אצל אלה שהתחנכו לגמרי בישראל, תומך במודל שטען שההבדלים הערכיים נוצרו בארץ, בעקבות תהליכים חברתיים שהתרחשו בישראל.

במבוא תיארתי כמה אפשרויות שיכולות להביא להשתנות משותפת של קבוצות ספרדיות והיבדלות ערכית מקבוצות אשכנזיות. חשיפה שונה להשכלה היא תהליך אפשרי. גם תהליכים מכוונים, כגון השמה מקצועית דיפרנציאלית, יכולים להביא לכך. הסוציולוג אייזנשטדט דיבר על דיכוטומיזציה המתרחשת עם הזמן, כלומר עדות רבות ושונות מתקבצות לדפוס פשטני של "אשכנזים" ו"ספרדים". חלק מהתהליך הוא אולי מודע, ומכוון. למשל, ש"ס פועלת במשך שנים רבות ליצירת זהות "ספרדית", וסידורי תפילה לפי פסקי הרב עובדיה יוסף מקובלים היום גם על קבוצות ספרדיות אחרות, על חשבון מנהגים שהיו מקובלים בקבוצות אלה.

עם כל זאת, כדאי לסייג ולציין שההבדלים הערכיים בין עדות שונות אינם גדולים. בין ילידי מרוקו וילידי רומניה ורוסיה, קבוצות הנתפסות כשונות מאד בערכיהן, נמצאו הבדלים רק בערכי מסורת. ערכי מסורת הם אכן הערכים שבהן הקבוצות השונות נבדלו במידה הרבה ביותר, אבל גם בהם ארץ הלידה של אדם הסבירה רק 12% מההבדלים הבין-אישיים.

לסיכום, התמונה שמתקבלת היא של הבדלים משמעותיים בין העדות השונות בערכיהן, בעיקר הבדל בין ספרדים לאשכנזים בערכי מסורת, אך אלו אינם הבדלים גדולים, כך שיתכן ובכל זאת ההשפעות ההדדיות גם מקרבות את העדות השונות זו לזו. נקווה שמחקרי אורך מעמיקים ישכילו להבהיר הלאה את התופעה המרתקת של רב-תרבותיות ערכית בישראל.


הדפסהדואל