ר' שלמה חיון תלמיד ר' יעקב אביחצירא וספריית הקבלה בתפילאלת

facebook Share on Facebook

 

אבישי בר-אשר

ר' שלמה חיון תלמיד ר' יעקב אביחצירא וספריית הקבלה בתפילאלת

 

ר' שלמה בן מכלוף חיון איש תפילאלת נתפרסם בזכות קרבתו המיוחדת אצל ר' יעקב אביחצירא. הקדמתו המליצית לספרו הנפוץ של רבו, ספר 'פתוחי חותם', נדפסה בכל המהדורות של הספר, והיא מקור חשוב ומהימן לידיעותינו על ר' יעקב. ר' שלמה היה תלמידו בנסתר אך ככל הנראה גם בן-שיח ותלמיד-חכם מובחר ומוערך, כפי שיעידו כמה מן התיאורים המביעים יחס הדדי של חברותא וחביבותא.1 מדבריו בהקדמה הנזכרת למדנו כי שימש לפני רבי יעקב שנים רבות, שבהן למד ממעשיו ומתורתו ובין השניים נרקם קשר נפשי ולימודי עז. כדרכן של הקדמות מפי תלמידים וצאצאים, משופעים דבריו דברי התבטלות מופלגים, אך לצד אלה, מליצותיו המתוחכמות של חיון מחזקות מאד את התחושה שמדובר בחכם מלומד ובקי. הידיעות על חייו אינן רבות ותלויות בעיקר בספרות השבחים לר' יעקב אביחצירא, שנתחברה מטבעה שנות דור לאחר הסתלקותם של שני החכמים.

 

בספר השבחים 'מעשה נסים' הביא המחבר אברהם מוגרבי סיפור על פטירת ר' שלמה, אותו שמע מר' ישראל אביחצירא (ה'בבא סאלי').2 על פי המסופר שם, חזה ר' יעקב את פטירתו הממשמשת ובאה של תלמידו לפי 'חכמת הפרצוף' ומתוך חזיון של 'שמות מלאכים הממונים לשעת לוויה' שהופיעו על הסודר שעטף את ראשו. על פי המסופר, אירע הדבר בעיירה מידלט, שאליה יצא חיוּן לערוך מגבית בשליחות הקהילה.3 'בבא סאלי' סיפר שם כי ר' מסעוד אביו, השני בארבעת בניו של ר' יעקב, היה לומד בחברותא עם ר' שלמה, שמועה הנשנית גם במעשה אחר.4 הסיפור נחתם בציון שנת מותו, תרל"ב, ושנות חייו – ארבעים ושתיים במספר. אם נמצא מניין זה מכוון, הרי שצעיר היה ר' שלמה מרבו בכעשרים וארבע שנים.

דברים שספד הרב לתלמידו שהסתלק בקיצור שנים, הרי הם כתובים בדרוש לנפטר שנמצא לפנינו במלואו. העשירי והאחרון בדרושים שכונסו בספר 'דורש טוב' לר' יעקב הוכתר במלים: 'זה דרשתי על פטירת הח' הש' כמוהר"ר שלמה חיון ז"ל תנצב"ה'.5 מתוכנו של הדרוש, אפשר ללמוד עוד על מעמדו כצדיק בעיני רבו. הוא נפתח בדברים 'אפשר לפרש על עניין פטירת צדיק ובפרט אם הוא חכם שחייבים כל הקהל להתאבל ולהתאונן עליו'.6 ובאורח זה, יוחד עיקרו של הדרוש בהספד לשבח הערבות והאחריות של הקהל על הצדיקים המתהלכים בתוכו.

שוב מצאנו כתוב ב'יפה שעה' לר' מכלוף אביחצירא תעודה על סכסוך יורשים שנתגלע בין נכדו האחד של ר' שלמה חיון לבין אלמנת נכדו השני סביב שנת תרע"ח, דהיינו למעלה מארבעה עשורים לאחר מותו של חיון.7 ממקור זה למדנו כי לר' שלמה, המכונה 'הרב החסיד', נולדו שתי בנות, שבמותו ירשו בית כנסת במלאח של תפילאלת שהיה בבעלותו ('צלא לוצטייא').8

אם הותיר אחריו ר' שלמה חיון רשימות כתובות, הרי שמרביתן אבדו ואינן. מכלל זה יצאה ההקדמה הנזכרת שחיבר בשנת תרכ"ד ('שנת "אז אמר שלמה' לפ"ק") ל'פתוחי חותם', ובה דברי הלל ושבח לספר ולסופר. כאמור, כעשור ומחצה מאז נכתבה, לרגל חתימת החיבור, צורפה הקדמתו בתורת דברי מבוא ובמתכונת של 'הסכמה' בראש החיבור, בדפוס ראשון בירושלים (דפוס אלחנן טענינבוים ואהרן עוזיאל רוקח, תרמ"ה) ומאז נדפסה עוד כמה פעמים.9 חיבורים קצרים אחרים פרי עטו שהגיעו לידינו הם שתי דרשותיו לחג מתן תורה, שנשתמרו בכתב יד, ואחת מהן אף נדפסה באסופה 'אור ישראל' בשנת תשמ"ח, המבקשה ימצאה שם.10 מן הפיוטים שכתב נשתמרו כמה בקובץ 'יגל יעקב' והם מוקדשים לשבחי רבו.11

           

חשיבותה העיקרית של ההקדמה ל'פתוחי חותם' בכך שהיא משמרת רשימה של עשרות רבות של חיבורים מרכזיים מבית המדרש של ר' יעקב אביחצירא, שהלבישם חיון מחלצות ומליצות. חלקם הגדול של החיבורים מספרות הקבלה (מרביתם נדפסו ומיעוטם הוחזק כנראה בכתבי-יד), ובזכות הרשימה עלה בידינו לשחזר בהצלחה את עמודי התווך בספריית ר' יעקב. על יסוד אזכורים מפורשים בכתביו בלבד, לא היינו יכולים להגיע אלא לכרבע מהחיבורים הנזכרים בהקדמה, וכמובן גם ממצא זה מספק לנו תמונה חלקית בלבד. בניגוד לשחזורים מאוחרים יותר, הרי שרשימה זו נכתבה בחייו של ר' יעקב, ומכאן ערכה וחשיבותה.

 

           לבד מזאת, מתעדת הרשימה כמה הנהגות שבכל יום שהיה ר' יעקב מורגל בהן, ויתרונה בכך שעוד לא מתלווה אליה הסגנון המפליג והמעתיר שמשתלט בדרך-כלל על ספרות השבחים בדורות המאוחרים למותו של צדיק.12 בין מעשי החסידות הנזכרים: מיעוט מזון ושתייה, טבילה (גם 'בצינת שלג'), והוא מתואר בכל מידות הצדיקות והחסידות הידועות.

 

תיאור סדר יומו של ר' יעקב הוא סדר יום של חכם ומקובל, שאינו יוצא מן הישיבה כלל, אינו עוסק בדברי העולם, אלא ספון כל היום בבית המדרש. מתואר לימודו היומי בגמרא ואופי העיון, שבמוקדו עמד יישוב קושיות בין 'סוגיות הפוכות' וסותרות, כפי שניכר למשל מספרו 'לבונה זכה' הנזכר ויש לשער שגם מחיבורו 'שִטה' שירד לטמיון.13 מבחינת העיון ההלכתי והפסיקה מעניינת מאוד המליצה 'וילך בדרכי משה ומפתו הנסוכה, אשר על שולחנו ערוכה', שהיא ראייה לזיקתו ההלכתית גם למסורת הפסיקה האשכנזית של רמ"א, זיקה הבולטת מאוד בנתיבי הפסיקה שלו בספר השו"ת 'יורו משפטיך ליעקב' אשר לו.14 עוד מציין חיון את הקריאה בספרי מוסר, ששמותיהם יתפרטו להלן, שלגביה עיקרון הלימוד היה לדבריו בחזקת 'נעשה ונשמע' ('קיים ואח"כ דרש'). הרשימה אינה מותירה מקום לספק גם ביחס למרכזיותו המוחלטת של העיסוק בנסתר ביחס ליתר שדות הלימוד, והוא מכונה בכינויים הנהוגים 'חכמות אלהיות', 'מעשה מרכבה' וכו'. הזמן המסוגל ביותר לנסתר הוא כמובן הלילה, ובמרכזו עומד תיקון חצות ('וחוזר וניעור לתקן תיקוני טוהר המלך').15 ואולם, קודם לו הלימוד בשעות הערב באשמורת ראשונה, עד לשינת העראי שעד חצות. במקום אחר פרט ר' יעקב את סדר הלימוד שנהג בו בחלקיו השונים של הלילה: 'ועיקר למוד התורה בלילה הוא על האופן הזה: בתחלת הלילה קודם שיישן יעסוק בדיני התורה או באגדה ואחר קימת חצות יעסוק בסודות התורה שהוא עת רצון ומוכשר לידיעת רזי התורה'.16 לאחר שחרית באור הבוקר, שקדמו לה כוונות ותיקונים, היה ר' יעקב 'עולה לבית מדרשו' ולאחר מזון מועט היה שב ללימודו. ככל הנראה פתח בסדר 'חק לישראל', כפי שעולה כנראה מן המילים 'ותורה במקום אחד על ספר חוקה'.17

 

 

חתימת ידו של רבי יעקב אביחצירא

 

 

ספר פתוחי חותם

ר' שלמה חיון מתאר בסוף דבריו את הספר עצמו, ספר פתוחי חותם, ומדגיש כמה פרטים מעניינים. ראשית, הוא מצביע על חלוקת הדרשות בספר לפי ארבעת הרבדים שהתורה נדרשת בהם במסורת הקבלה: פשט, רמז, דרש סוד. ובאמת, זהו ממאפייניו הבולטים של ספר זה, לעומת כתביו האחרים, העוסקים במובהק רק בחלק מן הרבדים האלה. ראוי להעיר בהקשר זה כי אליבא דר' יעקב, ההבחנה בין נסתר ונגלה אינה מציבה גבול בל יעבור, אלא אדרבא היא מניעה את החובה 'לחפש מצפונותיה וסודותיה'.18 בכך נאמן הוא להשקפה הרווחת בספרות הקבלה כי פשט התורה הוא מלבוש לסתריה.19 תפקידו של המקובל לאור זאת הוא גילוי הרמזים הגנוזים בסיפורי התורה, ומכאן נובע יחס כפול אל הפשט: מצד אחד, מבחינת מקומו בדרגות העומק והמשמעות, 'הגרוע שבכולם הוא הפשט', ו'אם למדת כ״א הפשט שהוא האחרון, לא יצאת ידי חובתך והוי זהיר להתלמד ג׳ חלקים שהם למעלה ממנו', כלשונו;20 ומצד שני, ממשניותו לא משתמעת הפחתה בערכו העצמי או ביטולו, כי אם הערכה יתרה שלו.21 לפיכך אין פלא, למשל, כי הבחנתו של ר' יעקב בין 'רמז' או 'סוד' מטושטשת מאוד ביחס להבחנה המסורתית, ומשמשת בעיקר להבחין בין סוגות שלכל אחת מהן מהלכים פרשניים שונים אל הטקסט, אך שתיהן כוללות בדרך כלל תוכן נסתר וסודי.22

 

עוד מציין חיון כי סודות הספר 'בנויים על קו מישור המוסר כי זה כל מגמת רבינו להיטיב לזולתו, ללמד לעמו יראת ה' טהורה לעבוד עבודתו, כי זהו עיקר דרשות יראי ה' וחושבי מחשבתו'. ר' יעקב עצמו כמעט שאינו נוקט במונח 'מוסר' לתיאור הקו ההתנהגותי המרכזי בשיטתו. ואכן הקריאה בכתביו מגלה את נוכחותם של מנהגים קבליים, המיועדים ברובם לאורח חייו המתמיד של האדם, בלא זיקה הכרחית לתיקון המידות. עניין זה מסמל שלב מרחיק לכת ביחסים בין ערכים בין ספרות המידות וספרות ההנהגות הקבלית, שרי"א נמנה עמו. מנהגים או הנהגות אלה אינם מוצגים כנדבך על גבי שיטה רעיונית אחרת, אלא כהגשמה מפורטת של שיטה קבלית ברורה. לפיכך, הצעתי במקום אחר לנקוט בהגדרה אחרת לסיווג ספר 'פתוחי חותם', שביכלותה להנהיר את המונח 'מוסר' כיאות: "ספרות ההנהגות והתיקונים".23 בכורתם של היסודות הנוגעים להתנהגות הדתית והספיריטואלית, שתפקידיהם והשפעותיהם נוגעים במישורים שונים במציאות, הכפופה על-פי-רוב לתפיסת העולם הקבלית-לוריאנית; הערכה שונה של ההיבטים החברתיים והתיאולוגיים, שלטענתי הודגשו לפנים יתר על המידה בחקר הספרות הזאת; והתייחסות לאופי היחסים בין התנהגות הלכתית ובין פעולה בדרך ההנהגות.24

 

מעדותו של ר' שלמה בהקדמה עולה כי 'פתוחי חותם' היה חיבורו השישי של ר' יעקב אביחצירא, עדות הניצבת לעומת רשימה אחרת שהותיר בנו ר' יצחק אביחצירא.25 קדמו לו החיבורים הבאים: 'גנזי המלך'; 'לבונה זכה' - שגם לו חיבר ר' שלמה הקדמה כמצויין בדבריו, אך זו אבדה בינתיים; 'ספר שאלות ותשובות' – הלא הוא 'יורו משפטיך ליעקב' המצוי בידינו; 'ספר הדרושים' – שחיון לא מזההו בשמו; וספר 'שִטה' על התלמוד, חיבור אשר לא נדפס ולא נשתמר.26

כמו כן מבאר ר' שלמה את פשר שמו של החיבור 'פתוחי חותם', בשתי דרכים: 'כי כן בו נפתחו ונראו ונתגלו כמה דברים אשר היו חתומים וסתומים בחותם תעודה', וכן 'כי תיבת פתוח"י שם רמז והיא מספר שמו הטוב וחניכתו'.27

משאלתו של ר' שלמה בדברי הסיום, 'יזכה מו"ר להוציא חבור זה על מזבח הדפוס עם כל שאר החיבורים אשר לו', לא נתגשמה בחיי רבו, כמוה כמשאלתו האחרת בדבר העלייה לארץ האבות. רק כעבור חמש שנים מעת שנפטר ר' יעקב בדמנהור בכ' בטבת שנת 'והיא מרת נפש', נדפס בירושלים ספרו 'פתוחי חותם' והקדמתו עמו.28

 

ספרייתו של ר' יעקב

כאמור, להקדמת ר' שלמה חיון חשיבות לחקר הביבליוגרפיה, המשופעת אזכורי שמות ספרים מספריית ר' יעקב. השמות שלובים משזר מעשה חושב בכתיבתו המליצית של חיון, ובדרך כלל הקפידו המדפיסים והמהדירים לציין חלק מהם בסימן מובחן. יש להניח כי הרשימה חלקית, ואף על פי כן עדות זו מסייעת מאוד בשרטוט היקפו של ארון הספרים של הרב והמקובל מתפילאלת. ככלל, בכתביו נוהג רי"א לעתים רחוקות להזכיר שמותיהם של חיבורים שמהם הוא שואב (לבד מאפיונים כלליים כמו 'הזוהר' או 'רבינו האר"י ז"ל', שגם הם בדרך כלל מותירים למעיין מלאכת חיפוש דקדקנית); והנה, רשימה זו מעניקה לנו הצצה נדירה לספרים שהיו לפניו תדיר, בהם העמיק ולאורם חידש את חידושיו בתורת הנסתר.

 

ברשימת חיבורי ההלכה הנזכרים בהקדמה חסרים חיבורים רבים מאוד שר' יעקב עיין בהם והביא מהם בשאלותיו.29 ככלל, נראה שכאן הסתפק חיון בהזכרה כללית של חיבורים. מעניינת העובדה שהוא מזכיר לצד ס' 'ארבעה טורים' את שני נושאי הכלים העיקריים 'דרכי משה' ו'בית יוסף', וכאמור גם את 'המפה' לצד 'שלחן ערוך'.

 

 

חתימת ידו של רבי שלמה חיון

 

רשימת החיבורים מספרות ה'מוסר' מפורטת יותר, אך גם היא חלקית כעדות המחבר: 'כי את כל אלה ואת אשר איננו פה'. מספרות ימי הביניים נזכרים כמה חיבורים מרכזיים: חובות הלבבות, ספר חסידים, ספר הישר (רבנו תם), ספר יראים (לר' אליעזר ממץ) וכן שערי תשובה (לר' יונה גירודני). השפעתם של חיבורים אלה על כתיבתו כללית ומועטה באופן יחסי, ואין בכתביו אזכור מפורש של אחד מהם.30 שונים הם פני הדברים לגבי ספרות ההנהגות הקבלית שלמן צפת ואילך, שבין חיבוריה מונה חיון את ספר חרדים לאזכרי, ראשית חכמה לר' אליהו די וידאש המחזיק כמובן את קבלת רמ"ק רבו, שערי קדושה לר' חיים ויטאל ועוד כמה חיבורים מאוחרים, אך השפעתם של שני האחרונים שהזכרתי רבה מכולם.31 נזכרים גם שני "קיצורים" נפוצים לספר ראשית חכמה: תוצאות חיים (קיצור שערך המחבר בעצמו) ותפוחי זהב לר' יחיאל מילי בן המאה הי"ז.32 עוד באו שם: שני לוחות הברית (השל"ה), ספר ארחות צדיקים הנפוץ (שמחברו אינו נודע), וספר אזהרת הקדש הזנוח.33 עניין מיוחד מעורר הרמז המופיע לקראת סוף הדברים: 'כאשר עשה הרב כמהר"י זלה"ה ביערתו, וכאשר הוכיח והודיע הרב ח"י בחמדתו'; וכפי שהעיר דן מנור, התכוון חיון להזכיר כאן את שני ספריו של ר' יונתן אייבשיץ חמדת ימים ויערות דבש.34 מנור דחה את היסוד להערכה מיוחדת של חיבורים אלה אצל רי"א, בשל זיקתם לספרות השבתאית. ואולם כנגד זאת, לפחות באשר לחמדת ימים אפשר להוכיח כי שימש מקור השראה והשפעה רגיל על ר' יעקב, הנוטל ממנו מעת לעת, אם כי בלא אזכרו המקור.

 

רשימת ספרי הקבלה היא הרחבה ביותר ושולבו בה למעלה מארבעים חיבורים. ביניהם מונה חיון כמובן, את ספר הזוהר ותיקוני זוהר. הוא מזכיר את ספריו הנפוצים של ר' יוסף ג'יקטילה שערי צדק ושערי אורה; ואת שמותיהם של ספר הפליאה, ספר רזיאל המלאך ואולי גם את ספר הרזים (הנזכר במליצה 'תא הרזים')

.

נוסף על כך נזכרים כמה פירושים לזוהר: אור יקר לר' משה קורדובירו (רמ"ק), זהרי חמה לר' אברהם אזולאי (המובסס על ירח יקר לר' אברהם גלאנטי תלמיד הרמ"ק), עמק המלך לר' נפתלי בכרך וכן זוהר הרקיע לר' יעקב צמח. מבין ספריו של רמ"ק נקבו בשמות גם שיעור קומה ופרדס רימונים, ועימם עסיס רימונים, פירוש לפרדס מאת ר' שמואל גאליקו תלמיד הרמ"ק. נזכר גם ספר מגיד מישרים של קארו. יש לתמוה על היעדרו של ס' מקדש מלך לר' שלום בוזגלו, מן הפירושים החביבים על ר' יעקב, ואולי נתכוון אליו חיון בצירוף 'ראה כל אשר במקדשי אל'.35

 

ואלה הם החיבורים מקבלת האר"י: ר' חיים ויטאל – עץ חיים, שער הכוונות, שער הייחודים, שער ההקדמות (בעריכת ר' שמואל ויטאל), שער הגלגולים, ספר הדרושים (בעריכת ן' טבול תלמיד האר"י),36 אוצרות חיים, מאורות נתן.37 באר מים חיים (לר' שמואל ויטאל); מכתביו של ר' יעקב צמח יש לציין את: מבוא שערים, אדם ישר38 וקול ברמה (על האדרא רבא). כדאי להעיר כי מבין אלה נזכרים בפירוש בחיבוריו רק שלושה: ספר הכוונות, עץ חיים ואוצרות חיים.39 הבדיקה מעלה כי גם רושמם של יתר החיבורים שנזכרו שם ניכר בכתביו, על \אף שאין הוא מציין את שמותיהם במפורש; הוא הדין בפרט בשער ההקדמות ושער הגלגולים. לצד אלה הוא מונה עוד כמה חיבורים שמקומם נפקד מן ההקדמה המדוברת: פרי עץ חיים, שער המצוות, שער הפסוקים וספר הליקוטים. עוד מזכיר הוא כמה פעמים את 'ליקוטי האר"י', והבדיקה מעלה שבכינוי זה הוא מתכוון כמעט תמיד לספר לקוטי תורה דווקא ולא לחיבורים אחרים.40

 

עוד נזכרים: מעין גנים לרמ"ע מפאנו; שלושה מחיבורי ר' נתן הירושלמי בן ראובן דוד שפירא: טוב הארץ, מצת שמורים ויין המשומר; זאת חוקת התורה לר' אברהם חזקוני; מגלה עמוקות (עה"ת) לר' נתן שפירא מקרקוב שנודעה לו תפוצה רבה; ספרו של ר' יוסף שלמה (היש"ר) דלמדיגו – מצרף לחכמה וכן הקובץ תעלומות חכמה (ובו נדפסו בבסיליה שפ"ט, לצד מצרף לחכמה, גם נובלות חכמה ובחינת הדת לר' אליהו דלמדיגו); יודעי בינה לר' משה זכּות (ואולי גם ספר השרשים מאת מחבר זה, שעניינו צירופי אותיות).

 

חיון רושם גם את חיבורו של ר' משה בן מימון אלבז היכל הקודש על כוונות התפילה, ואת גנת ביתן של תלמידו ר' יצחק הכהן על ענייני הספירות ועניינים שונים, שהיה לפניו בכתב יד. חיבור אחר שלא ראה אור בדפוס הוא גן המלך, ובו ביאורים למאמרים מספר הזוהר שנלקטו מן הספר עמק המלך, הנזכר לעיל.

 

מעניין כי חיון עצמו משמר הפרדה סוגית בין ספרים המקנים דרך-חסידות ובין חיבורי הקבלה שהוא מונה, אך גם בהם אפשר למצוא כמה 'ספרי ההנהגה ותיקונים'. בין אלה ראוי להזכיר את שמו של החיבור המאוחר ספר משנת חסידים לר' עמנואל חי ריקי (וקיצורו יושר לבב מאת המחבר עצמו), שנתחבר בראשית המאה הי"ח באיטליה.41 ספר זה השפיע רבות על תורת ההנהגות והתיקונים הקבליים של רי"א, ובייחוד דברים אמורים אשר לדרכים שבהן הציג את קבלת האר"י כמסכת הנהגות סדורה.42 רי"א מזכיר את שמו של החיבור בכמה מקומות, ולצד זאת מצאתי שימוש ברעיונות מן הספר בלא ציון מפורש של שמו.43 מכל מקום, ההנהגות והתיקונים בחיבוריו מיוסדים יותר דווקא על הספרים הקלאסיים בקבלת האר"י.

למותר לציין כי רשימה זו – חלקית היא, וכל כמה שנשתדל ר' שלמה לשזור בה כותרי ספרים רבים, לא עלתה בידו להכניס את כולם. בין החיבורים החסרים בולטים, למשל, פירושי החיד"א (כגון נחל קדומים או חומת אנך) או פירושים על התורה (אור החיים, 'האלשיך' הוא תורת משה לר' משה אלשיך), ספרי הליקוטים המיוחסים לר' חיים ויטאל (ספר הליקוטים, ליקוטי תורה) ועוד. עם זאת, אין בחסרון זה כדי להמעיט מערכה של הרשימה לידיעותינו על ספרית הקבלה בתפילאלת במאה הי"ט.

 

לסיום, מבחינה ספרותית, ימצא הקורא ערך וחן בלשונו הנמלצת, המלאה שעשועי לשון מקוריים. למשל, בעקבות דברי המשנה בזבחים (פרק ה) הוא כותב: 'שבחי שלמי ציבור מדותיו / ואסמות אסם מועילות מעלותיו / כי זהו מקומן של שבחים / גדשי גדשים שחידתו בצפוּן'. בעקבות פירושו הידוע של רש"י לויקרא יב ד הוא מעיר: 'ופותח שערי דמעות ולא חש במעיה / ולתת תמיד משתאה /וכל דמי טהרה במפיק קאי'; נדיבותו מתוארת כך במליצה 'גומל ידו הדה בכיס כיס קרי ומייתי עניי אחיו', על יסוד הפתגם התלמודי הידוע; ועוד רבים רבים וטובים. במסגרת החריזה התכופה ימצא הקורא חרוזים שאפשר ליישבם רק לפי ההגייה הנהוגה בפי הדוברים באזור מגוריו של המחבר, למשל: וקשורה בנפשי / ובבוא הנשיא; וזווגם עולה יפה / בלשון חכמים מרפא; ויבא אל בית יוסף / ובכל חדריו ובדקו חכמה הוסיף; חסידא קדישא / משפט וצדקה עשה; וסדר התמיד / לשרת לפני ה' עומד... / רק בתורה לומד; וכיוצא באלה.

דבריו רצופים שאילות ספרותיות מן המקרא, התלמוד והמדרשים ומהם הולך הוא ומשבח את רבו הנערץ, וכולם הודגשו להלן במהדורה המוערת. בראש הבתים קבע את נוטריקון שמו אנא שלמה בר כמוה"ר מכלוף ה"ן, ואת כולם חתם בפסוקים מקראיים הנגמרים בשם 'יעקב'.

 

נספח: הקדמת ר' שלמה חיון לספר 'פתוחי חותם'44

 

שׁוּרָי בְּאֶרֶשׁ45 יכתבו / בדרך אֶרֶשׁ דלא ידע נתיבו46/ לא מעמדו ולא מצבו ולא מושבו / רק שיחת הילדים וחולין.

לשון עלגים47 וקלילא48/ פסילוסא49 וערטלא50/ קמי מארי לישן זלילא51/ דלא ידע לכוין אימרא ופשר מלין.52

מן יציב ידע אנא53/ דמדי לא שוינא54/ ולאסקא לא חזינא / ולימודים וצחות פומי ולישני לא כהלין.55

הדין גרמא משום יקרא56/ רמיא חובה לאדכרא57/ וצריכא למימרא58/ אמטו להכי59 ארימית ידי60 בקלא דגילין.

 

אנא דאמרי שפל ש"ח שלמה בלא"א כמוהר"ר מכלוף חיון זלה"ה. הנה זה כמה ימים ושנים, את קצת שבחי מורי ורבי נר"ו המחבר זיע"א הודעתי ה'ן כתיב בראש ספר לבונה זכה בהקדמתי אשר שם. ועל עסקי עתה באתי61, כי מי יוכל ומי יחוש לכבודו חוץ מאותי.62 כי מנעורי גְּדֵלַנִי כאב63 סביב לכבודו, ולא זזה ידי מתוך ידו. ואתהלכה ברחבה,64 אחר רב"י לבית שערים65 המצויינים טובה, ותנן התם והוינן בה66, בשלמא רבא67, והא תניא בניחותא68 ורחימתין עזיזא69 ורחבה ונסבה,70 באהבת עולם ואהבה רבה.71 והיתה נפש אדוני צרורה72 וקשורה בנפשי,73 ובבוא הנשיא.74 בכל עת לחדש בנועם אמריו, הביאני המלך חדריו75, ותבט עיני בשוריו.76 שורת הדין ושורת דרך אֶרֶשׁ שיטה,77 וכאשר דרש דרש78 ולכל מבטא, איכפל תנא לאשמועינן רבותא,79 וכל מאן דבעי קמאי בעותא, קמיה דמר שאילנא שאילתא, ואנן דמאן ואורייתי דמאן דהוא מארה דשמעתא. וכל מאי דאתמר מני, הלכתא כרב באיסורי ודיני.80 וכי הוה מותבינן תיובתא, רבי מתרץ לטעמיה81 בטעם כעיקר82 דאורייתא, ומעולם לא הדרא קושיא לדוכתה,83 ולא עתה יבוש יעקב.84

 

שבחי שלמי ציבור מדותיו, ואסמות אסם מועילות מעלותיו.85 כי זהו מקומן של שבחים, גדשי גדשים. שחידתו בצפון86 אמון מוצנע,87 לספרם כלם אי אפשר והוא מן הנמנע. וכמעט שאסור לספר בשבחו, ולא להראות חכמתו וכחו. כהדין מרגניתא יקירתא, איכדין88 ישבח לה מאן דלא ידע טימיתה89, והיא לא יערכנה זהב וזכוכית90 חוורתא, ולא כלי פז תמורתה.91 ברם לא אמרן, לסיימינהו לשבחייהו דמרן,92 דקמי שמיא גליין כל טמירן.93 לחוד השתא אתינן,94 לאדכרא ציבחר95 ממאי דגליון לעינן, כאשר יצא יצא יעקב.96

 

לדידי חזי לי97 איידי דהוה חביבנא ליה, ואנא תהינא בקנקניה.98 בכן שפר קדמי להחויה,99 כמה גדולים מעשי אבא חלק יה.100 אנכי הרואה את הקדש אבוא ואעיד קדושתו, אשר מראש ועד סוף101 לא עזב חסדו ואמתו,102 קדושה ראשונה נתקדש לשעתו ולעתיד לבוא103 בכל יום מרובה תוספתו, וכל מעשה תוקפו וגבורתו,104 אם אמרתי אספר כמו, ויראתו ויושרו ותומו. אלו דברים שאין להם שיעור105 תקטן מהכיל היריעה, ולא תמלא אזן משמועה.106 אלא אימא רישא107 ותו לא מידי, מן הבא בידי.108 ודון מינה לשאר תולדות יעקב.109

 

מילתא אלבישייהו יקירא אייקר ליה תלמודא, אשר לו יעדה.110 בקש להולמה ונהלמה, תורה לשמה, וזרוע החכמה. עליו נגלתה, האי תנא לטפויי אתא.111 כל יומוי איהו בקרי,112 למגמר ואגמורי, כי שקיל וטרי,113 שמעתתיה רפסן איגרי,114 תני בסיני שיתא סדרי, וחדיד טפי ועקר טורי.115 וכל גופי הלכות, וסוגיות הפוכות, אשר דא לדא נקשן116 ואינן מתישבים להלכה, העלה להם ארוכה. וזווגם עולה יפה,117 בלשון חכמים מרפא.118 וירדוף עד דן119 דינא רבא וזוטא, כולי עלמא בחד שיטה. בעיון וסברא, משמא דגמרא,120 ויקרא יעקב.121

 

הנה עלה כלו, קדש עצמו במותר לו. אין קידוש אלא במקום סעודה,122 דלא אכיל ולא שתי בר בציר מחצי מדה, ויעזוב כל חמדה, ובצינת שלג הגם כי כבדה, מתבר גזיזי דברדא.123 וירד וטבל124 כהלכתה, ולא בטלה רב חסדא לטבילותא,125 ואמשיך עליה קדושתא. וקביל עליה נטירותא126 יתירתא ומהדר אקידושא רבה127 ודברי חבירות, חסידות זריזות וזהירות, עד אשר דק128 בכל ישרות. טהור הוא והתורה טיהרתו,129 ענוה ויראה מלבשתו. וכל מידי דמיטב הן חסר הן יתר130 יתרון הכשר חכמה131 ויעש יעקב.132

 

בר לב ונקי וזך העיון, בכל שערי ציון. וקל להבין כל תיבה שצריכים לימוד בתחלתה צפה, וידע מה בסופה. גדולה דיעה, שניתנה בין חדרי לבו ושם הוקבעה, וימלאו בו ארבעה. טורי אבן ולכל היד החזקה, שם שם לו חוקה.133 ויבא אל בית יוסף, ובכל חדריו ובדקו חכמה הוסיף. וילך בדרכי משה ומפתו הנסוכה, אשר על שולחנו ערוכה. ואליבא דרבוואתא כולהו, קמאי ובתראי ואביזרייהו, פסיק ותני ויאמר יעקב.134

 

כמ"ו ה"ר סיני חמד לישיבתו,135 ומן המקדש לא יצא136 רק שבתו יתן137 תמיד. תנא התם קאי138 כזית רענן,139 ויגמול שקדים140 שקד ושאנן.141 פטריה רחמנא142 ולא פנה, בתר מילי דעלמא ודררא דממונא,143 מאיס עלמא וכל קניינא, ויבחר לו בהני כבשי דרחמנא,144 וכל דבר חכמה בינה, והן סדר למשנה,145 תורה ושם טוב קנה, וכל מעשהו באמונה.146 ויט שכמו לסבול,147 במקום שבעלי תשובה עומדין148 עלהו לא יבול.149 פותח יד בתשובה150 ודיבק סברי שופרות151, להבין ולהורות, ואמרות טהורות, ערוכות וסדורות, והקשורים ליעקב.152

 

מכלל כללינהו לכל מילי דאבות ומילי דברכות.153 חסידא קדישא, משפט וצדקה עשה.154 זהו חסיד המתחסד155 וירא ראשית לו156 בראשית חכמה יראת ה' כי ממנו תוצאות חיים157 וכל דבריו כתפוחי זהב והוא נזהר באזהרת הקדש וישמור ארחות צדיקים וירדפם עד חובת158 הלבבות, שם שם לו חק159 ככתוב בספרי החסידים החרידים היראים ואליו נגלו שערי תשובה, ושערי קדושה הלא היא כתובה, על ספר הישר.160 ושני לוחות הברית על שתי ידיו וכלו מחמדים.161 כי את כל אלה162 ואת אשר איננו פה163 קיים תחלה ואחר כך דרש לקהלת יעקב.164

 

ופנה למעלה למד ולימד חכמות אלהיות, צופה ומביט165 הבטה מלמעלה בסתרי וכתרי אותיות, באשר הוה והיה להיות. קולע אל השערה166 כמלא נימא, בשיעור קומה. ויבא אל תא הרזים, במעשה בראשית ומעשה מרכבה הגנוזים. וישמור את דרך עץ החיים167 ויבא אל אוצרותיו בכל ספרי רזי אל. ויכנס במבוא שערים, שערי אורה ושערי צדק על גנת הביתן אשר בהיכל הקדש. ויהי שם בבית הזוהר168 ועליו הופיעו זהרי חמה וזוהר הרקיע ואור יקר ובאספקלריא המאירה ראה כל אשר במקדשי אל. ויתהלך בפרדס בתוך עמק המלך ושם אדם ישר הלזה היה מגלה עמוקות ומגיד מישרים ליודעי בינה בספר הפליאה ובכוונות וייחודים ותקונים מאורות נתן סביבות עוזו169 ויקם זאת חקת התורה.170 וישקף אבי מלך171 בגן המלך. ותעלומות חכמה, יוציא אור וירם קול ברמה, במצרף לחכמה. וטוב הארץ אכל מצת שמורים, וישתה מבאר מים חיים ומעין גנים ועסיס רימונים. ויין המשומר בשפר השרשים, ובספר הדרושים. ופתח לו פתח בשער ההקדמות, בכללות העולמות, ופנימיות הנשמות, וגלגולים הנעלמות. ותהי משנתו שלימה משנת חסידים, וילך ביושר לבב כל ימיו ובכל ספרי האחרונים והראשונים. כל רז לא אניס ליה172 ונתקיים בו מקרא שכתוב תתן אמת ליעקב.173

 

ה"ן הוד רב ידבר הכתוב בהוה174 וסדר התמיד, לשרת לפני ה' עומד, כי גם בלילה לא שכב רק בתורה לומד. ובקרוב לחצות ישן מעט שינת עראי ומשם ואילך נדדה שנת המלך,175 וחוזר ונעור לתקן תיקוני טוהר המלך, לחבר את האהל להיות176 חוברות אשה אל אחותה177 כיד המלך.178 ולילה כיום יאיר179 עד אור הבקר, ואז עושה לו כיוון ובוחן וחוקר. מתקן ומעלה אחרית כראשית, ואהניא ליה צלותיה לרבי180 ומגיד לאחרית מראשית,181 וכל העולם ניזון בשביל רבי182 וטובה ישית. ומחיל אל חיל183 דודי נסע184 עולה לבית מדרשו, ומעט אוכל לקיום נפשו. ויהי ידיו אמונה עד בא השמש,185 צדקה ותורה במקום אחד על ספר חוקה, להשביע נפש שוקקה.186 פזר גדול דעני לעניי לעשיקי לתבירי דרחמנא,187 גומל ידו הדה188 בכיס כיס קרי189 ומייתי עניי אחיו הרשות נתונה,190 ולמסע את המנחות191 לאשר לא יוכל לבוא מפני הבושה בצנעא וחנינה. ופותח שערי דמעות ולא חש במעיה192 ולתת תמיד משתאה, וכל דמי טהרה במפיק קאי.193 ועינו טובה בשל אחרים, רוצה יתן ויתנו אחרים. וידריכם בדרך ישרה,194 אשרי עם אלקי יעקב.195

 

חותם יסודות ורמזים נפלאים מתורתו הן הראנו בחבורו הקדוש הזה אשר הוא כלול פשטים רמזים דרשות סודות, מדובר בו נכבדות,196 עשר ידות.197 וכולם בנויים על קו מישור המוסר כי זה כל מגמת רבינו להיטיב לזולתו, ללמד לעמו יראת ה' טהורה198 לעבוד עבודתו, כי זהו עיקר דרשות יראי ה' וחושבי מחשבתו, כאשר עשה הרב כמהר"י זלה"ה ביערתו, וכאשר הוכיח והודיע הרב ח"י בחמדתו. ומה טוב טעמו, ונימוקי עמו, הכי קרא שמו, פתוחי חותם. כי כן בו נפתחו ונראו ונתגלו כמה דברים אשר היו חתומים וסתומים בחותם תעודה ועוד בה כי תיבת פתוח"י שם רמז והיא מספר שמו הטוב וחניכתו, הלא זה אור מוצהל199 מרנא ורבנא, תגא דרישנא, כמוהר"ר יעקב אביחצירא נטריה רחמנא ושיזביה וזכיניה למיסק לארענא, אחסנת אבהתנא,200 עם כל ישראל אחנא. ועוד אני מדבר בתפלה, יזכה מו"ר להוציא חבור זה על מזבח הדפוס עם כל שאר החיבורים אשר לו. ספר גנזי המלך אשר שם נודעה רוב בקיעות201 חכמתו שפירש בו יותר ממאתים פירושים על בראשית. וספר לבונה זכה שעשה בחידודים וחריפות אמיתיים. וספר שאלות ותשובות חשובות. וספר הדרושים לכל ענין אשר עשה. וספר אחד שטה על כמה סוגיות ודבורים מגמרות רבות אשר הוא מתקן ומפרש מדי עסקו בהם, וזכות הרבים תלויה בו ויגדיל תורה ויאדיר ויוסיף עשות ספרים הרבה אין קץ, 202 ותחזינה עיניו ועינינו בנות ציון,203 בירושלים ומגדל ואפריון, בבוא גואל לציון,204 פי המדבר205 עני ואביון, כאן שנה אז אמר שלמה לפרט קטן ה"ן חיון סיט"206

 

 

 

206


הדפסהדואל