שיר לכבוד חברת כי"ח להרמ"א (ר' רפאל משה אלבאז-צפרו)

facebook Share on Facebook

 

ד"ר שלום אלדר

 

 

 

שיר לכבוד חברת כי"ח להרמ"א (ר' רפאל משה אלבאז-צפרו)

 

 

 

שירת ארבעת המשוררים למשפחת אלבאז מהעיר צפרו במרוקו1, אינה זרה לחובבי שירה ופיוט של קהילתם בפרט ושל הקהילות היהודיות ברחבי מרוקו בכלל. כל המעיין בקובץ הפיוטים, שבספר 'שירי ידידות' ימצא את טביעת חותמם של המשוררים לבית אלבאז, האבא ר' יהודה אלבאז (1770 -1847) ר' שמואל בנו (1790- 1844) ור' עמרם בנו (1799- 1856) ונכדו ר' משה רפאל (1823-1896), בנו של ר' שמואל, המכונה הרמ"א (והמלאך). תרומתם להתפתחות ה'קצידה' ולשירת הבקשות, שרירה וקיימת, אך אינה מבטאת את כלל יצירתם הפיוטית, אלא מעט מזעיר. בע"ה אנו שוקדים בימים אלה, להשלים את פאר יצירתם הפיוטית ולהביאה לידי דפוס, על מנת להעמיד דבר דבור על אופניו, ולהוסיף תיעוד של רובד נכבד ממרכז השירה והפיוט של יהודי מרוקו בתקופה שלאחר גירוש ספרד. באופן זה, נציג בפני החוקר וחובב השירה, נופך נוסף של יוצרים אשר יצירתם השירית-פיוטית לא זכתה להיחשף במלואה ובאופן הראוי לה.

 

 

 

בחיבור קצר זה, הנני מבקש להביא לפני הקורא, שיר שכתב הרמ"א לכבוד פעילותה של חברת כל ישראל חברים במרוקו. כבר הקדימני ד"ר ר' מאיר נזרי, שהביא במאמרו 'הויכוח בין היום ובין הלילה בקצידה לרבי רפאל משה אלבאז והשוואה למקאמה השלושים ותשע לרבי יהודה אלחריזי', את תיאור תולדות חייו של המשורר, וכן מידע על יצירותיו של הרמ"א, כולל שירתו ונושאיה בתוך כתב העת הזה2 .

 

בתוך נושאי שירתו, כאמור, מונה נזרי 'שיר לכבוד חברת כל ישראל חברים', שעל אודותיו אנחנו מבקשים לעמוד במאמר זה., שכן הנושא המרכזי, שנבחר להתמקד בו בכתב העת הנוכחי, מציין מאה וחמישים שנה להיווסדה של חברת כי"ח.

 

בפיוט המובא בפנינו, מבקש המשורר להלל ולשבח את פעילותה של חברת כי"ח במרוקו בתחום החינוך:

 

 

 

לְלַמֵּד לִבְנֵי יְהוּדָה,/ כְּתָב וְלָשׁוֹן חִידָה! (17)

 

לְחַנֵּך אֶת הַנְּעָרִים,/ דַּרְכֵי צֶדֶק מֵיְשָׁרִים! (19 )

 

 

 

ברם, על מנת להמשיך להתבונן וליהנות מהפיוט וממי שכתבו, אי אפשי, שלא לומר מילות הקדמה קצרים, לנושא החינוך בקהילות יהודי צפון אפריקה וקהילת צפרו, עירו של המשורר, שאינו שונה מקהילות אחרות במרוקו לפני הקמת מוסדות כי"ח, בתי ספר של 'אליאנס' ורשתות חינוך נוספות כמו 'אם הבנים', 'אוצר התורה' ו'תלמוד תורה' במרוקו.

 

 

 

 

 

 

 

החינוך המסורתי בקהילת יהודי צפרו (ובקהילות יהודי מרוקו)

 

 

 

החינוך בתקופה הנדונה, היה נחלתם של הבנים בלבד, שכן רק משנת 1862, שבה החלה לפעול במרוקו אגודת 'כל ישראל חברים' (כי"ח או 'אליאנס')3 , זכו גם הבנות ללימודים פורמאליים מסודרים. למעשה ניתן לומר, שהחינוך בכי"ח נתן לנערה היהודייה, לראשונה בחייה, את ההזדמנות ללמוד ולרכוש השכלה. בכך נפתח בפניה עולם של שבירת מוסכמות חברתיות, שהיווה אבן יסוד בחברה המסורתית. כמו למשל, עליית גיל הנישואין, שבאופן טבעי נתאחר, בגלל יציאת הבת מהבית והצורך בהשלמת ההשכלה הפורמאלית, שהסתיימה בגיל מאוחר יחסית לגיל, שנהגו להשיא את הבנות. חינוך הבנות במרוקו ובכלל זה גם בעיירה צפרו, היה על פי התפיסה הדתית מסורתית 'כל כבודה בת מלך פנימה' 4 וכן על פי תפיסת חז"ל ש'כל המלמד את בתו תורה כאלו מלמדה תפלות'5.

 

 

 

למרות זאת היו נשים מעטות שכן למדו תורה וידעו ספר, במיוחד בנות של משפחות רבנים או נשותיהם 6, כמו רבקה אשתו של ר' יהודה וסבתו של הרמ"א, 'שהיתה למדנית ומתפללת שלוש תפילות בכל יום ופרשת השבוע שמו"ת' 7 (שניים מקרא ואחד תרגום א.ש).

 

ראוי, לציין כאן גם את מחקרו של יוסף שטרית, בעניין החינוך לבנות, המבקש לערער את 'המוסכמה המושרשת', כדבריו, לגבי השכלת הנשים, ואף מציין ש'מצויים ממצאים העשויים לערער אותה'.

 

אחת הדוגמאות הבולטות לערעור מוסכמה זו, היא כמובן דמותה של פריחא בת-יוסף המשוררת ממרוקו שחייתה במאה הי"ח או י"ט לכל המאוחר, כדבריו8.

 

מסלול החינוך המסורתי בקהילה היהודית בצפרו, לפני הפעלת בית הספר של כי"ח, דומה לזה של קהילות בית ישראל ברחבי מרוקו. המטרה המרכזית שעמדה במרכז החינוך היהודי המסורתי בקהילה היהודית היתה לחנך את הילד לקיום מצוות התורה, לדעת להתפלל וליטול חלק פעיל בתפילה בבית הכנסת ולשלבו בחיי הקהילה. משום כך התבססה תוכנית הלימודים על לימוד התפילה, התמצאות בסידור וקריאת התורה.

 

חינוך הבנים הוטל על האב על פי הכתוב : 'ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם' (דברים ו,ז).

 

רב הקהילה דאג למנות מלמדים, שכן חזקה על הרב ההלכה בשו"ע: 'מושיבין מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר, וכל עיר שאין בה מלמד תינוקות היו מחרימים אנשי העיר עד שיושיבו מלמד תינוקות' 9.

 

החוקר זעפרני מציין, שלימוד קריאת כתבי הקודש ואמירתם בעל פה יחד עם פירושם והבנתם, היו תנאי יסודי להשתתפות היהודי בעבודת ה'. לשם כך, אומר זעפרני, נדרשה הכשרה ממושכת והיה צורך ברכישת מידע מרובה 10.

 

למעשה, ניתן לחלק את עניין החינוך של הבנים לשתי קטגוריות עיקריות: האחת, מסלול החינוך שבו למד כל ילד ב'חדר' (בדרך כלל בבית הכנסת) החל לפני גיל שנתיים, לעתים בטרם למד לדבר באופן ברור ושוטף11. הפעוטות הגיעו לבית הכנסת 'אתאג'י' (בהתחלה היה בית כנסת אחד) בצפרו וחולקו שם לפי גילם ורמתם, ותפקיד המלמד בשלב הזה התמקד בהשגחה יותר מאשר בלמידה12. בגיל שלוש, עבר הילד לבית הכנסת הגדול 'צלא לכבירה' שחולק למספר המלמדים שלימדו שם13. שנת הלימודים הראשונה לגיל הרך התמקדה בלימוד יסודות הקריאה באופן מדורג בארבעה שלבים14. תחילה לימדו את צורת האותיות, לאחר מכן צירוף האותיות וכו', ובשנה השנית למד הילד 'פרשה' (חומש) בטעמים בשלושה שלבים. כשהגיע הילד לגיל חמש וכבר ידע לקרוא בחומש, היו עושים טקס מיוחד ומלבישים אותו בלבוש המיוחד למעמד ומלבישים אותו טלית קטן. בטקס עשו לילד מעין 'חתונה זוטה' וערכו לכבודו משתה במשך שבוע ימים ושידכו לו ילדה בגילו. במהלך הטקס הובא הילד אל הרב שהיה כותב על לוח בדבש אותיות א-ב והפסוק 'תורה צוה לנו'. הילד היה קורא את הפסוק ומלקק את הכתוב. טקס זה היה נערך בחודש סיוון סמוך לחג השבועות15. ההיסטוריון בר-אשר מציין כי לימוד המקרא בצפרו נעשה במקביל ללימוד התרגום (שרח) וביחד עמו 16. הנוהג של לימוד התרגום והמקרא, לדבריו, היה מילה כנגד מילה (גם במקנס נהגו כך)17. הילד למד בבית הכנסת הגדול עד הגיעו לגיל המצוות שנקבע בערך לגיל שתים עשרה18.

 

בגיל 'הבר-מצווה' סיים למעשה הילד את חוק לימודיו והוא נדרש לסייע בפרנסת הבית. הוריו שלחוהו לשמש שוליה במקצוע כלשהו על מנת לרכוש את המקצוע, או שיצא לעבודה כרוכל המסובב את הכפרים סמוך למקום מגוריו19 .

 

 

 

 

 

 

 

הקטגוריה השנייה של מסלול חינוך הבנים במרוקו, ובכלל זה בקהילת יהודי צפרו, הייתה מיועדת למי שהתעתד לשאת במשרה ציבורית. בדרך כלל למדו במסלול זה בניהם של משפחות מיוחסות ובניהם של משפחות רבנים. המטרה המרכזית במסלול זה התמקדה בהכשרת דור העתיד של נושאי המשרות הציבוריות, שכאמור עברו בירושה למי שהיו ראויים לכך 20.

 

הלומדים במסלול זה עתידים היו לשאת במשרות הרבנות והדיינות. הכשרה דומה עברו אביו של הרמ"א ר' שמואל ודודו ר' עמרם, עד הגיעם לתפקידים הציבוריים שאותם מילאו במסגרת הקהילה היהודית בצפרו ובעיר פאס.

 

תהליך הלימוד היה מתבצע על ידי רב שהוצמד אליו תלמיד אחד ותפקידו היה לקדם אותו במסלול לקראת מילוי ייעודו. לעתים מילא תפקיד זה האב עצמו שהיה כבר בעל המשרה של הרב והיה מלמד את בנו משנה גמרא ופוסקים. הכשרה קפדנית זו נועדה להכין אותו כראוי למי שימשיך את שושלת היוחסין, וכך היה אצל רבני משפחת אלבאז , שהתחנכו ולמדו באוהלה של תורה בבית המדרש אצל אביהם.21

 

תלמיד שייעדוהו הוריו לתפקיד רב ודיין למד לעתים גם שחיטה של בהמה דקה וגסה והוכשר להיות מוהל22 . אם היה מוצלח ומוכשר וידע את מלאכת הכתיבה, היה כותב ספרי תורה, פרשיות תפילין ומזוזות וגם העתיק ספרים 23 כפי שהיה אצל ר' שמואל ואחיו ר' עמרם.

 

 

 

החינוך בקהילות יהודי מרוקו משנת 1862

 

 

 

במחצית המאה התשע עשרה, חלו תמורות משמעותיות בחיי קהילות יהודי מרוקו. יהודי צרפת ואנגליה, שחששו להרעת מצבם של יהודי מרוקו, נחלצו לעזרתם. בצרפת, נוסדה בפריס חברת כל ישראל חברים (כי"ח) בשנת 1860 והמקבילה לה 'אגודת אחים', נוסדה בלונדון ויחד פעלו לשיפור מצבם של היהודים המקופחים בארצות שונות ובמרוקו. מטרתם הייתה לפעול למען שיוויון זכויות וסיוע לנזקקים כדוגמת יהודי צרפת ואנגליה24. כמו כן, ביקשו להביא את בשורת הקידמה התרבותית במיוחד בתחום החינוך.

 

החוקר שוראקי בספרו 'קורות היהודים בצפון אפריקה', מציין שלמעשה חברת כל ישראל חברים, היתה 'קרן התקוה היחידה במחשכים האלה' ועוד מוסיף שהיא היוותה 'גשר מעל לתהום הדורות'. שוראקי קובע כי 'המנהלים והמורים של חברת 'כל ישראל חברים' יכולים היו להביא את הסיוע המוסרי והחומרי, שהיה דרוש כל כך לישוב הזה'25 (מרוקו א.ש).

 

החינוך המסורתי עבר טלטלה לא קטנה, וההתמודדות מול הרוח החדשה, שהביאה עמה כי"ח, חייב שינויים בחינוך המסורתי, עליית מדרגה, ושדרוג רמת הלמידה ורמת המלמדים. כמו כן, המוסדות שאכלסו את הלומדים, עברו אף הם בהדרגה, שינוי מהפכני, לא עוד 'החדר' והא-סלא, היה צורך בבניית והתאמת בתי הספר, שיוכלו לתת מענה הולם לצד מוסדות ה'אליאנס' של כי"ח.

 

למעשה, מוסדות אליאנס הכתיבו סדר יום חדש ומשמעותי בחיי הקהילה. בית הספר הראשון של הרשת נחנך בשנת 1862 בעיר תיטואן26 ואט אט הרשת הלכת והתפרשה מערי החוף אל הערים שבתוך המדינה. בעיר צפרו בפס ובערים נוספות פעלו גם רשתות חינוך נוספות כמו 'אם הבנים' שייסד הרב הלפרין (ב-1913)27 ואוצר התורה 28, לצד בתיה"ס של כי"ח. בעיר צפרו עצמה, נוסד ביה"ס של כי"ח בשנת 1914.

 

 

 

בבתי הספר של כי"ח למדו התלמידים מקצועות, שהדגישו את החינוך הצרפתי והכללי, לעיתים גם על חשבון לימודי עברית ויהדות, ובכך נוצרו עימותים ומתחים בתוך הקהילה.

 

המתח, שנוצר בעקבות הפעילות החינוכית במוסדות כי"ח, הביא להתנגדויות לא מעטות, מצד חסידי החינוך המסורתי, ובמיוחד בחלק לא קטן מהממסד הרבני, שדגל בחינוך המסורתי. בין היתר גם על רקע של איבוד פרנסתם של חלק מהמלמדים במסגרות החינוך המסורתיים. לכן נעשו ניסיונות לא מעטים, לשלב חלק מהמורים המסורתיים הראויים בבתי הספר של אליאנס29. ההתנגדות של המימסד הרבני בקהילות למוסדות של כי"ח, הגיעה למצב של קביעת מדיניות 'של הרחקת הנוער מבתי-הספר של כי"ח, כל עוד לא השלימו הנערים את חינוכם המסורתי ב'תלמוד תורה' ובשל כך נמנעו נערים רבים מללמוד במסגרת כי"ח קודם התבגרותם' 30.

 

במגמה למתן את ההתנגדות למוסדות כי"ח, נעשו ניסיונות לשלב במקצועות הלימוד גם לימודי יהדות.

 

מצב הפשרה שאומץ על ידי רוב הקהילות היה, שהילדים נשלחו להתחנך במוסדות כי"ח במחצית הראשונה של היום ואחר הצהריים נשלחו הילדים למוסדות המסורתיים להשלמת השכלתם התורנית-המסורתית31 ההתנגדות הרבנית למוסדות כי"ח, לא מנעה את התפתחותם ושגשוגם של אלה, ובמרוצת הזמן ההתנגדות הלכה והתמעטה, גם בשל העובדה, שלמדיניות של המימסד המסורתי, לא היתה חלופה הולמת לרוח החדשה שהביאה ההתחנכות במוסדות כי"ח, וגם לאור העובדה שנעשו רפורמות בחינוך ושינויים בתפיסתם של מנהיגי כי"ח, שניסו 'לפייס חוגים שונים בקהילות בנושא זה'32.

 

בנוסף, פעילותה של כי"ח באה לידי ביטוי גם בתחומים נוספים של חיי הקהילה, אשר הפכה אט אט מחברה לא מפותחת, לחברה מודרנית עם תפיסה שונה ומשמעותית לגבי הצרכים הנדרשים להתמודדות עם הקדמה. החשיפה לתרבות הצרפתית והאנגלית, הביאה לשינויים גם בחיי היום-יום. כמו שינוי בתפיסת העולם, שיטות לימוד ותחומי דעת (כולל למידת מקצוע ומלאכה), שינוי במעמד האישה. אפילו באורחות הלבוש, החליפה האירופאית בתוספת העניבה, תפסה את מקומה של הגלאביה המסורתית. גם ההשתלבות של הצעירים המשכילים, בעמדות כלכליות ובהנהגה, הביאו לשינוי בדפוסי החשיבה של המימסד המסורתי, אשר נתבע אף הוא לשינויים בתפיסתם להנהגת הקהילה, דבר שהיווה אתגר לצד איום.

 

בחינת יחסם של המימסד הרבני לפעילות של כי"ח, מצביעה על תמונה מורכבת ואמביוולנטית. ההתמודדות רבת האתגרים בכל תחומי החיים, תפסה את המימסד המסורתי במצב שמחייב התמודדות מיידית עם שאלות בכל תחומי החיים: חינוך הבנות, לימוד מקצוע ומלאכה, לימוד שפות, שנוי מלבוש, ועוד כהנה וכהנה, ובת בבת למצוא את התייחסות ההלכה לשינויים הנדרשים.

 

מעטים היו הרבנים אשר העזו, להביע את דעתם החיובית לגבי פעילותה של כי"ח במרוקו. נדיר היה למצוא בתקופת התבססותה של כי"ח עד לשנת עד ל-1900 לערך, רבנים שייצאו בגלוי ויתמכו בפעילות בחיי הקהילה ובמוסדות החינוכיים שהעמידה כי"ח. בתקופה שבה חי ופעל ר' משה רפאל אלבאז, מעטים היו, אם בכלל, רבנים שהביעו את דעתם החיובית בגלוי ואף נתנו לכך ביטוי בכתב, כדוגמת הרמ"א, שכאמור כותב שיר הלל ושבח בשם 'אעורר זמרת רנני' המובא להלן, לטובת הפעילות של כי"ח, ולדמויות מרכזיים המזוהים עם פעילותה.

 

 

 

 

 

אָעוֹרֵר זִמְרַת רְנָנִי

 

 

 

פיוט בשבח חברת כל ישראל חברים (כי"ח), במיוחד שלושת הנכבדים המוזכרים בשמותיהם בכתובת לפיוט ובפיוט עצמו. בפיוט ט"ז מחרוזות מרובעות. במחרוזות שלושה טורי ענף וטור אזור המסתיים בחרוז אחיד במילה 'צדק'.

 

 

 

החריזה: אאאב // גגגב.

 

המשקל: שמונה הברות בדלת ושמונה בסוגר.

 

החתימה: אני רפאל משה

 

הכתובת: פיוט כוננתיהו לכבוד השר באסאדור סי' פיירו אשר שולח מאת ממשלת פראנסא ריפובליך לשחר פני

 

המלך לטובת אהב"י, גם צווה מאת החברה הקדושה חברת כל ישראל חברים לדרוש ולתור בענין בנ"י

 

פזורים בארצות המערב לתור להם מנוחה. ובא עמו הגביר המרומם ה"ה חיים בן שמול אשר על ידו שלחו

 

מתם איש יודע ספר ולשון וחכמת המספר ה"ה כה"ר שלמה עולייל והמשגיח עליהם במתא פאס יע"א

 

הוא ידידנו אור יקרות החה"ר כהה"ר יעקב בן זמרא יש"ץ, ויהי שירו לנו' יגלה כבוד מלכותך. ומתוכו

 

סי' אני רפאל משה.

 

המקורות: שיר חדש, צבע, עמ' כט-ל; רבדים עמ' ח/ב-יט/ב.

 

 

 

אָעוֹרֵר זִמְרַת רְנָנִי,/ מֵיטָב לִקְחִי וְהֶגְיוֹנִי!

 

מָה נִכְבָּד, יוֹם רָאוּ עֵינִי,/ שַׂר וְגָדוֹל אוֹהֵב צֶדֶק?!

 

 

 

אָדוֹן יָקָר, אִישׁ תִּפְאָרָה,/ מִיַּלְדֵי פַּארִיז הַבִּירָה,

 

צִיר מֶמְשָׁלָה הַנְּאוֹרָה,/ הַצָּרְפָתִים רוֹדְפֵּי-צֶדֶק.

 

 

 

5. שָׁם נֹגַהּ אוֹר, חֶבְרַת שַׂרִים / שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים,

 

לִשְׁלוֹם אֲחִיהֶם שׁוֹחֲרִים,/ הֵם פָּתְחוּ שַׁעֲרֵי צֶדֶק!

 

 

 

נֵר הִלָּם מֵעֵת הוֹפִיעַ,/ נְפָשׁוֹת אֶבְיוֹנִים הוֹשִׁיעַ!

 

וּלְקַצְוֵי אֶרֶץ הִגִּיעַ / רֹב חַסְדָּם וַעֲנָוָה צֶדֶק!

 

 

 

יָשׁוֹמּוּ עַל עֲקֵב בָּשְׁתָּם,/ אוֹיְבִים וּמְבַקְּשֵׁי רָעָתָם!

 

10. אֵל עֶלְיוֹן יַתְמִיד שַׁלְּוָתָם,/ יַנְחֵם בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק!

 

 

 

רַבִּים שָׁתוּ מִיֵין שִׁפְעַם,/ הֵם הֵרִימוּ בָחוּר מֵעַם!

 

לְאַחַד קָרָאתִי נֹעַם,/ הוֹלֵךְ תָּמִים וּפוֹעֵל צֶדֶק!

 

 

 

פְּאֵר הַזְּמַן, הָדָר הוּא, / חָפֵץ חַיִּים וְחֶסֶד הוּא!

 

כָּל גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ,/ יֶחֱזוּ פָּנָיו בְּצֶדֶק!

 

 

 

1.אעורר זמרת רנני: הזמנה לפצוח בשיר הלל. מיטב לקחי והגיוני: המיטב והמבחר של לימודי (תורתי) ומחשבתי. ראה משלי ד, ב 'כי לקח טוב נתתי לכם' וכן דבר' לב,ב 'יערף כמטר לקחי'. 2.מה נכבד: על פי שמו"ב ו,כ 'מה נכבד היום מלך ישראל...'. יום ראו עיני: ראה ישעי' ו,ה 'את המלך ה' צבאות ראו עיני'. שר וגדול: על פי שמו"ב ג,לח. ראה גם רש"י לדני' ט,כו 'משיח-אינו אלא שר וגדול'. אוהב צדק: ראה ספר חסד לאברהם, מעין ה, נהר ג ד"ה 'לכך יתקן ז' מדות מצד הת"ת. אוהב צדקות, שכן הת"ת אוהב צדק עליון וצדק תחתון מצד הגבורה...'. 3.אדון יקר איש תפארה: איש הראוי לכבוד ולתפארה. 4.ציר ממשלה הנאורה: שליח ממשלת צרפת. רודפי צדק: כך נצטיירו בעיני יהודי מרוקו. 5.שם נוגה אור: בצרפת, זרח אור הצדק. חברת...חברים: אגודת נכבדים שהקימה את חברת כל ישראל חברים. קרל נטר וחבריו שהקימו את כי"ח בשנת 1860. 6.לשלום אחיהם שוחרים: אחת ממטרות כי"ח, לשפר את תנאי המחיה והתרבות של יהודי ארצות הפרוטקטורט הצרפתי. הם פתחו שערי צדק: לצורך הנהגת כיבוד זכויות האדם. 7.נר הלם מעת הופיע: מיום תחילת פעולתם במרוקו. בי"ס אליאנס הראשון נבנה בעיר תיטואן בשנת 1862. נפשות אביונים הושיע: רוח והצלה וזיק של תקוה לשיפור תנאי החיים של הקהילות היהודיות. 8.ולקצוי ארץ הגיע: פעילותה של חברת כי"ח הלכה ונתפשטה בכל רחבי מרוקו. 9.ישומו על עקב בשתם: על פי תה' מ,טז. ראה רש"י שם 'על עקב בשתם-כשיקבלו בשתם על עקב הכל במדה שמדדו ובדרך שהלכו למולי'. אויבים ומבקשי רעתם: המתנגדים לדרכם. ראה שמ' ד,יט 'מתו כל האנשים המבקשים את נפשך'. 10.יתמיד שלותם: ישמור שלומם. ינחם במעגלי צדק: על דרך הכתוב בתה' כג,ג 'ינחני במעגלי צדק'. 11.שתו מיין שפעם: היין הצרפתי נודע בטיבו. שפעם: מצוי בשפע. הרימו בחור מעם: כוונתו לשלמה עולייל המופיע בכתובת השיר. על דרך הכתוב בתה' פט,כ 'הרימותי בחור מעם'. 12.לאחד קראתי נעם: על פי זכ' יא,ז. הולך...צדק: על פי תה' טו,ב. 13.פאר הזמן: ראה ביאור הגר"א, משלי לא,לא ד"ה 'ה"ה החסיד האלוקי גאון הישראלי פאר נזר הקדש ואביר הזמן'. הדר הוא: על פי תה' קמט,ט. חפץ...הוא: ראה ספר קול אליהו על אגדות הש"ס ד"ה 'צועק ובוכה כי חפץ חסד הוא...'. 14.כל גוים יאשרהו: על פי תה' עב,יז. ראה המאירי על מסכת אבות פרק ב משנה יב ד"ב 'ואם הוא טוב יאשרוהו במה שיעשה כראוי...'. יחזו פניו בצדק: על דרך הכתוב בתה' יז,טו 'אני בצדק אחזה פניך'. 15.אל...אונים: ראה ישע' מ,כו 'מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר'. יש...פנינים: על פי משלי כ,טו. ראה רלב"ג על משלי כ,יד ד"ה 'רע יאמר הקונה...כי לא יחשבהו אדם לטוב כי אם אחד שהשיגהו יש זהב ולזה אמר כי בשאר הקניינים חמודים כמו זהב ורב פנינים אך אין בהם כלי יקר...'.

 

 

 

15. אֵל יַשְׁפִּיעַ לוֹ רֹב אוֹנִים, / יֵשׁ זָהָב וְרָב פְּנִינִים!

 

נַחֲלַת ה' בָּנִים,/ לְפָנָיו יְהַלֵּךְ צֶדֶק!

 

 

 

לְלַמֵּד לִבְנֵי יְהוּדָה,/ כְּתָב וְלָשׁוֹן חִידָה!

 

שָׁלְחוּ מְתָּם כְּלִי חֶמְדָּה,/ אִישׁ אֱמוּנוֹת, דֹבֵר צֶדֶק!

 

 

 

לְחַנֵּך אֶת הַנְּעָרִים,/ דַּרְכֵי צֶדֶק מֵיְשָׁרִים!

 

20. אַתָּה ה' תִּשְׁמְרֵם,/ יָצִיצוּ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק!

 

 

 

הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ,/ עַל יַד אִישׁ יָקָר מַצְלִיחַ!

 

כִּסֵּא שְׁלֹמֹה, יָפִיחַ / אֱמוּנָה וְיַגִּיד צֶדֶק!

 

 

 

נָא אֵל עֶלְיוֹן, צוּר עוֹלָמִים,/ בֵּיתוֹ תִּבְנֶה כְּמוֹ רָמִים!

 

יִרְאֶה זֶרַע אֹרֶךְ יָמִים,/ יִהְיֶה אֵזוֹר מָתְנָיו צֶדֶק!

 

 

 

25. וְלָאָדוֹן פְּ'יֶארוֹ הַטַּפְסָר,/ רָב טוֹב וְכָבוֹד אַל יֶחְסַר!

 

מִדַּרְכֵי הָאֱמֶת לֹא סָר,/ יָדִין עַמְּךָ בְּצֶדֶק!

 

 

 

מַשְׁגִּיחַ, עוֹמֵד בַּפֶּרֶץ,/ הוּא אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ!

 

יְהִי בֵּיתוֹ כְּבֵית פֶּרֶץ,/ יִרְאֶה נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק!

 

 

 

 

 

16.נחלת ה' בנים: על פי תה' קכז,ג. לפניו יהלך צדק: על דרך הכתוב בתה' פה,יד 'צדק לפניו יהלך'. ראה גם ישע' נח,ז 'והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך'. 17.ללמד לבני יהודה: על דרך הכתוב בשמו"ב א,יח 'ללמד בני יהודה קשת'. כתב ולשון חידה: ראה משלי א,ו 'להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם'. 18.מתם כלי חמדה: אנשים יקרים. מתם: ראה דב' ב,לד 'ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף...'. ראה ראב"ע שם,שם ד"ה 'מתם-בני אדם'. כלי חמדה: על פי הושע יג,טו וכן נחום ב,י ועוד. איש אמונות: במקור כינויו של משה רבנו. ראה שמו"ר פרשה נא, פסקה א ד"ה 'לא כן משה עבדי בכל ביתי נאמן הוא הוי איש אמונות רב ברכות...'. וכן תנחומא לפקודי פרק ג ד"ה ' אמר הכתוב (משלי ג) ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם איש אמונים רב ברכות (שם כח) זה משה...'. דבר צדק: במקור נאמר על הקב"ה. על פי ישע' מה,יט. ראה רש"י שם ד"ה 'אני ה' דובר צדק – מאחר שפתחתי להם בדבר צדקי להודיעם מתן שכרן...'. 19.לחנך את הנערים: במסגרת בתי הספר של כי"ח. ראה יד רמה על בבא בתרא כא/א ד"ה 'לפי שיושב המלמד על הדוכן ומסייעו ללמד את הנערים הקטנים ולחנכן לפניו...'. ראה גם תנחומא על וירא כב ד"ה 'ויש מקום אחד רחוק ממנו מעט ששם מחנכין את הנערים...'. דרכי צדק מישרים: דרך ארץ. ראה ישע' כו,ז 'ארח לצדיק מישרים ישר מעגל צדיק תפלס'. ראה גם ישע' מה,יד 'דבר צדק מגיד מישרים'. ועיין בספר קב הישר, פרק סו ד"ה 'ומכל שכן כשיתעורר בעצמו לשמוע לדברי המורים דרכי צדק'. 20.אתה ה' תשמרם: על פי תה' יב,יח. יציצו ילבשו צדק: יתחנכו וילמדו דרך ארץ. על דרך הכתוב בתה' קלב,ט 'כהניך ילבשו צדק'. 21.הדודאים נתנו ריח: ריח התלמידים הלומדים. על פי שיה"ש ז,יד. ראה רש"י שם 'הדודאים נתנו ריח- דודאי התאנים הטובות והרעות...'. ראה גם ראב"ע שם 'הדודאים-צמח כדמות אדם'. על יד איש יקר מצליח: על דרך הכתוב בבר' לט,ב 'ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח...'. 22.כיסא שלמה: ר' שלמה עולייל שבכתובת הפיוט. יפיח אמונה ויגיד צדק: על דרך הכתוב במשלי יב,יז 'יפיח אמונה יגיד צדק'. 23.אל...עולמים: כינויים לקב"ה. ראה ישע' כו,ד 'כי ביה ה' צור עולמים'. ביתו תבנה כמו רמים: תבנה ביתו כביתם של אישים רמי יחס ומעלה. על דרף הכתוב בתה' עח,סט 'ויבן כמו רמים מקדשו...'. 24.יראה זרע: צאצאים. אורך ימים: על פי תה' כא,ה. ראה גם משלי ג,יב 'כי ארך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך'. ועיין בראב"ע על תה' שם 'אורך ימים עולם ועד-עולם הפחות שני דורים'. יהיה אזור מתניו צדק: הצדק יהיה נר לרגליו וחלק בלתי נפרד ממנו. על דרך הכתוב בישע' יא,ה 'והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו'. רא ילקו"ש תה' ע, רמז תתה ד"ה 'צדק אזור מתניו ידין עמך בצדק וענייך במשפט'. 25.ולאדון פ'יארו: שליח כי"ח. הטפסר: כינוי של כבוד ושררה. ראה ירמ' נא,כז 'פקדו עליה טפסר העלו סוס כי לך סמר'. ראה גם רד"ק שם ד"ה 'טפסר- כמו שר וכן טפסריך כגוב גובי (נחום ג,יז)'. רב טוב וכבוד: ראה רש"י על דב' ג,כו ד"ה 'הרבה מזה שמור לך רב טוב הצפון לך'. אל יחסר: על פי שיה"ש ז,ג. 26.מדרכי האמת: ראה ר' יונה –משלי טז,כח ד"ה 'הלא יכיר דרכי האמת...'. ראה גם ספר אגרא דכלה קסז/ב ד"ה 'שהדבר הזה הוא חכמה נפלאה להבין דרכי האמת'. לא סר: על פי מל"א כב,מג וכן מל"ב ג,ג ועוד. ידין עמך בצדק: על דרך הכתוב בבר' מט,טז 'דן ידין עמו..'. וכן דב' לב,לו כי ידין ה' עמו...' ועוד. 27.עומד בפרץ: על דרך הכתוב בתה' קו,כג 'לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו...'. וכן רש"י על יחז' יג,ד ד"ה 'ואינו עומד בפרץ להלחם ...'. אופן אחד בארץ: לשון שבח, על מעורבותו ותרומתו. על פי יחז' א,טו. 28.יהי...פרץ: ברכת בנים מוצלחים. על פי רות ד,יב. ראה מדרש רו"ר פרשה ז, פסקה טו ד"ה 'ויהי ביתך כבית פרץ, אמרו כל בנים שהקב"ה עתיד ליתן לך יהיו מן הצדקת...'. נוראות בצדק: על פי תה' סה,ו. 29.שמו הטוב: ביטוי שגור בפרשנות חז"ל. ראה מדרש שמואל על אבות פרק ראשון משנה ג ד"ה 'וז"ש נגד שמא כלומר אותו שהוא מתלמידיו של אהרן נגד ונמשך שמו הטוב אף אחר שנפטר מן העולם'. יאיר נרו: ביטוי שגור בפי תלמידי חכמים. שאל יעק"ב בעזרו: רומז ליעקב בן זמרה שבכתובת הפיוט. על פי תה קמו,ה.

 

 

 

 

 

שְׁמוֹ הַטּוֹב, יָאִיר נֵרוֹ,/ שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ,

 

30. זִמְּרָה וּשְׁבָחָיו סַפְּרוּ, / עַל דִּבְרָתִּי, מַלְכִּי צֶדֶק!

 

 

 

 

 

אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵל רָם,/ כַּשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח אוֹרָם!

 

וְלָעַד לֹא יִכְבֶּה נֵרָם,/ נָא שִׁמְעָה ה' צֶדֶק!

 

 

 

תְּשׁוּאוֹת חֵן עַל פְּנֵיהֶם,/ יְבַלּוּ בַּטּוֹב יְמֵיהֶם!

 

אֵל גְּמֻלוֹת הָשֵׁב לָהֶם,/ גְּמוּל כְּצִדְקָתְךָ צֶדֶק.

 

 

 

30.זמר"ה ושבחיו ספרו: ראה המלבי"ם על תה' נז,י ד"ה 'והזמר הוא ספור שבחיו ותהלותיו'. על...צדק: על פי תה' ק,ד. ראה רש"י שם,שם ד"ה 'אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק ממך תצא הכהונה ומלכות...'. 31.אחת...רם: על דרך הכתוב בתה' כז,ד 'אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש'. כשמש תזרח אורם: ראה שמו"ב כג,ד 'וכאור בוקר יזרח שמש...'. ראה גם רש"י על איוב מא,כב ד"ה 'תחתיו חדודי חרש...בבטנו מאירות ומזריחות כשמש חדודי...'. 32.ולעד...נרם: שיאריכו ימים. על דרך הכתוב במשלי לא,ח 'לא יכבה בלילב נרה'. נא...צדק: על דרך הכתוב בתה' יז,א 'תפלה לדוד שמעה ה' צדק הקשיבה רנתי...'. 33.תשואות...פניהם: על דרך הכתוב בזכ' ה,ז 'והוציא את האבן הראשה תשאות חן חן לה'. יבלו בטוב ימיהם: על פי איוב כא,יג. 34.אל...להם: על דרך הכתוב בישע' נט,יח 'כעל גמלות ישלם'. יזכו לשכר על מעשיהם. גמול כצדקתך צדק: ראה מצודת דוד על תה' לה,כד ד"ה 'כצדקתך כפי מדת צדקתך ולא כמעשי'.

 

 

 

כתובת השיר מבשרת לנו שמדובר בפעילות של כי"ח בעיר פאס, בבניית בי"ס אליאנס בעיר בניהולו של שלמה עולייל'. כנראה הכוונה לביה"ס הראשון של 'אליאנס' לבנים שנבנה בעיר בשנת 1881, סמוך לשנה זו או לכבוד המאורע חובר השיר. הרמ"א נפטר בשנת 1896 כאמור ( יום שישי בשבת, כב תמוז התרנ"ו), ולא זכה לראות ביסוד ביה"ס לבנות בעיר פאס שנוסד בשנת 331899. כמו כן, בכתובת של הפיוט, מציין הרמ"א שמות של ארבעה אישים, שלהם הוא חולק דברי שבח וכבוד. ניסינו למצוא עקבות של אישים בדפי קורות הימים, ואלו הפרטים , שדלינו אודותם.

 

  1. פייר, או פיירו, אשר רשום בכתובת כמי שנשלח ע"י ממשלת צרפת למלך מרוקו34 ככל הנראה מדובר במלך חסאן הראשון (1894-1873), ששמו הוזכר בהקשר ל'ועידת מדריד, כדי להשתדל עבור היהודים ולהיטיב את מצבם. פייר מופיע בכתובת כמי ששימש כשר בממשלה וכ'אמבסדור', שאולי הכוונה לשליח, ולא קונסול או שגריר. פרופסור יוסף שטרית, ציין בשיחה עמו, כי מדובר בראש המשלחת של הממשלה הצרפתית במרוקו, שישבה בעיר טנג'ר (שהיתה כנראה בירת מרוקו בימים ההם א.ש.). פיירו שימש בתפקיד זה כבר משנת 1870.

  2. לצידו של פייר, מוזכר שמו של חיים בן שימול 35, שהיה מתורגמן של הקונסוליה הצרפתית בטנג'ר שבמרוקו. כמו כן, הוא שימש כחבר ועד הקהילה בעיר. בין היתר ידוע שבשנת 1889 יזם את הקמתו של בית החולים היהודי בעיר (נהרס ע"י הרשויות במרוקו 121 שנה לאחר שהוקם). בפיוט הרמ"א חולק לו כבוד 'הגביר המרומם'.

  3. שלמה עולייל, (לעיתים מצויין שמו בן עולייל) ידוע שהיה מנהל בי"ס אליאנס ב'אלראש' ולאחר מכן בפס. בכתובת של הפיוט, מציין הרמ"א שהוא נושא בתואר 'רב' וכן 'איש יודע ספר...כתב ולשון וחכמת המספר' (מתמטיקה). ייתכן שבעת שהותו בפאס היה מעורב גם בניסיונות להקים בי"ס אליאנס בעיר צפרו.

  4. יעקב בן זמרא - בכתובת הפיוט מציין הרמ"א ליד שמו את התארים 'אור יקרות', 'החכם השלם' וכמובן התואר 'רב'. תפקידו היה להיות 'המשגיח', כנראה דמות הרב במוסד, שהיווה סמכות הלכתית כלפי התלמידים וכלפי הוריהם וייתכן , שגם שולב בהוראת מקצועות היהדות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ביבליוגרפיה

 

 

 

  1. ש.אלדר - שירת ר' שמואל אלבאז-מבוא ופרקים ממהדורה מדעית, עבודת ד"ר , בר-אילן תשס"ד.

  2. א.בשן, היהודים במרוקו במאה ה-19 והמיסיון האנגליקני, הוצאת בר-אילן רמת-גן 1999.

  3. א.בשן, התמורות במעמדה החברתי וההשכלתי של האשה היהודיה במזרח התיכון, מכללת הרצוג, דעת לימודי יהדות ורוח.

  4. ר. בן שמחון, יהדות מרוקו-הווי ומסורת, הוצאת אורות יהדות המגרב, לוד, תשנ"ד, פרק תשיעי עמ' 221-155.

  5. ח. זעפרני, אלף שנות חיים יהודיים במרוקו, היסטוריה ותרבות דת ומיסטיקה, ספר המקורות, לוד תשמ"ו.

  6. מ. נזרי- ברית 28, עורך א.כנפו, קיץ תשס"ט

  7. מ.לסקר- בתוך קהילות ישראל במזרח במאות התשע עשרה והעשרים-מרוקו, עמ' 142-129.

  8. מיכאל מ' לסקר, החינוך היהודי במרוקו, בתוך פעמי מערב, מחקרים על יהדות צפון-אפריקה, עמ' 189-168 עורך: יצחק בצלאל, הוצ' בן-צבי, ירושלים תשמ"ג.

  9. ד.עובדיה, צפרו, ג', ד', ירושלים תשל"ו.

  10. יצחק ע. צבע, שיר חדש, עמותת בית הכנסת ע"ש הרמ"א בלוד, 1996 (מאה שנה לפטירת הרמ"א).

  11. יצחק עמרם צבע, הוצ"ל רבדים דפוס בע"מ, שיר חדש וקול בוכים, 1977.

  12. נתן א. שוראקי, קורות היהודים בצפון-אפריקה, הוצאת עם עובד, תל-אביב 1975.

  13. יוסף שטרית, שירה ופיוט ביהדות מרוקו, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים התשנ"ט.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

11 ראה: אלדר , שירת ר' שמואל אלבאז, עמ' 43-27

 

2 ראה: נזרי, ברית 28 עמ' 39

 

3 על חינוך הבנות בצפרו ראה: עובדיה, צפרו ג', עמ' 90. ראה גם, בשן, 'התמורות במעמדה החברתי וההשכלתי של האשה היהודיה במזרח התיכון', תקציר הרצאה, שם מציין בשן 'היו בנות שלמדו אצל נשים. במקור ממרוקו מן המחצית של המאה הי"ח מדובר על 'הבנות המתלמדות אצל אשת יעקב הכהן, אך לא ברור מה למדו ומה מידת הקביעות שבדבר'.

 

4 על פי תה', מה, יד

 

5על פי מס' סוטה, ג' משנה ד'.

 

6 ראה: שטרית, שירה, עמ' 147.

 

7 ראה: עובדיה, צפרו, ד' עמ' נז

 

8 ראה: שטרית, שירה, עמ' 148-147

 

9 ראה: שו"ע יורה דעה, סי' רמה, ז.

 

10 זעפרני, חיים יהודיים, ב', עמ' 120; על החינוך במרוקו ראה : בן שמחון, יהדות מרוקו-הווי ומסורת, פרק תשיעי

עמ' 221-115; ראה גם ראה: לסקר, קהילות ישראל במזרח במאות התשע עשרה והעשרים-מרוקו, עמ' 142-129.

 

 

11 ראה: עובדיה, צפרו ג', עמ' 208

 

12 שם, שם.

 

13 שם, שם, עמ' 208

 

14 שם, שם, עמ' 207, וגם עמ' 91

 

15 . שם, שם, עמ' .209-208

 

16 בר-אשר, מסורות, עמ' 4

 

17 שם, שם, עמ' 3 וכן עמ' 7, וראה גם הערה 21 בתחתית העמוד

 

18 כך היה בתקופתו של ר' שמואל אלבאז. ראה: עובדיה, צפרו ג', עמ' 206 וכן הערה 8 בתחתית העמוד.

 

19 שם, שם, עמ' 209-208; על גיל הבר מצווה, ראה: שם, שם, עמ' 89, 211. ראה גם: טויטו, החינוך היהודי, עמ' 139-137.

 

20 עובדיה, שם, עמ' 209; ראה גם: דשן, ציבור, עמ' 55 ; בר-אשר, בתי כנסת.

 

 

21 ראה : עובדיה, צפרו ג', עמ' 209-208; על חינוכו של רש"א, ראה: שם, שם ד', עמ' עה

 

22 על תפקידיו של הרב בקהילה היהודית בצפון אפריקה והכשרתו, ראה: שוראקי, קורות, עמ' 127-126.

 

 

23 ראה: עובדיה, צפרו, ד', עמ' נט, שם מסופר על העתקת חמישה חומשי התורה, על ידי שני האחים לבית אלבאז, ותלמידו של

ר' יהודה, בשם יוסף אלקובי, אשר העתיק את מרבית חומש במדבר.

 

 

24 ראה בשן, היהודים במרוקו במאה ה-19, עמ' 22

 

25 שוראקי, קורות היהודים, עמ' 156. אנדרה שוראקי עצמו, היה מזכ"ל משנה של כי"ח במשך שבע שנים.

 

26 סעדון, מרוקו, מאמר של לסקר, ראה מפת הפרישה של מוסדות כי"ח בציון שנת הייסוד, עמ' 132 ; ראה גם, שוראקי,שם, שם.

 

 

27 בן שמחון, יהדות מרוקו, עמ' 157 כולל הערה 13 בתחתית העמ'

 

28 ראה שם, שם עמ' 155 , הערה 5 בתחתית העמ', 'ובשנת 1949 פרשה רשת אוצר התורה את חסותה על מוסדות מדינה זו' (מרוקו א.ש).

 

29 ראה: לסקר, פעמי המערב, עמ' 169-168

 

30 ראה שם, שם, 170-169

 

31 ראה זעפרני , מרוקו, מאמרו של לסקר, עמ' 133

 

32 ראה שם,שם, עמ' 173

 

33 ראה זעפרני , מרוקו, מאמרו של לסקר, עמ' 132 מפת פריסת יסוד בתי הספר של אליאנס במרוקו בציון שנת הייסוד.

 

 

34 ראה שם, שם, מיכאל אבוטבול, מרוקו ויהודיה, עמ' 14.

 

 

35 ראה אתר אינטרנט, זוהר דאר –דיילנא, הפורום לשימור יהדות מרוקו, כתבה בנושא מרוקו: הרשויות הרסו בית חולים יהודי.

 

 


הדפסהדואל