שיר שבח לכבוד חברת 'כל ישראל חברים'

facebook Share on Facebook

 

דר' מאיר נזרי

 

 

 

שיר שבח לכבוד חברת 'כל ישראל חברים'

 

 

 

השיר 'אֲעוֹרֵר זִמְרַת רְנָנַי' מאת הרב רפאל משה אלבאז (להלן: הרמ"א) בשבח חברת 'כל ישראל חברים' ונציגיה לקוח כאן מתוך מהדורה מדעית על כל שירת הרמ"א הנמצאת בהכנה סופית על ידי. מפעל זה התחיל לפני עשרים שנה בעידודם ובהמלצות כתובות של חוקרים מכובדים הם הפרופ' אהרן מירסקי ויהודה רצהבי ז"ל ויבדל"א הפרופ' אפרים חזן ובנימין בר תקוה, ועוד מעט נזכה לברך על המוגמר. כמה מפירותיו של מחקר זה על שירת הרמ"א נתפרסמו בבמות שונות וביניהן דברי הקונגרס הבינלאומי לחקר מורשת יהדות ספרד והמזרח בירושלים; מסורת הפיוט אוניברסיטה בר אילן; בין עבר לערב, כרכים ג-ד , אוניברסיטת חיפה, ספר היובל 'מטוב יוסף' לכבוד יוסף טובי חיפה תשע"א ספר היובל לכבוד פרופ' יוסף שטרית, אוניברסיטת חיפה תשע"א ומאמרים בכתב עת ברית 22, וברית 28 אשדוד.

 

 

 

השיר 'אֲעוֹרֵר זִמְרַת רְנָנַי' שייך לסוגה של שירי חֲברות, מוסדות ואגודות קהילתיות, שנוסדו למטרות חינוך כמו חברת עץ חיים וחברת אם הבנים או למטרות חברתיות כמו עזרה לנזקקים, השכנת שלום בית, דאגה לחתן וכלה וטיפול בנפטרים. בספרו 'מקורות השירה היהודית במרוקו מונה חנניה דהן כארבעים שירים, שנתחברו לכבודן של חברות אלו במאות הי"ח-הכ'1 על ידי משוררים שונים. בין אלה ידועים לנו גם שני שירים לכבוד חברת ישראל חברים. הראשון מאת הרמ"א והשני מאת ר' שלום אזולאי. שני המשוררים בני אותו דור, ושני שיריהם נתחברו באותו מעמד בשנת תרמ"ה בעיר פאס כרשום בכתובות שיריהם.

 

 

 

הרקע לחיבור השיר ומקור השראתו של השיר 'אעורר זמרת רנני' לרמ"א מפורשים בכתובת השיר הוא הביקור של השר הצרפתי סי' פירו אצל מלך מרוקו, שנשלח בתיאום חברת כל ישראל חברים (=כי"ח) להתעניין בגורל יהודי מרוקו. יחד אתו נשלח גם נציג כי"ח ומורה ללימוד החשבון והצרפתית בביה"ס כי"ח בפאס. מתוך כתובת לשיר דומה, שכתב באותו מעמד גם ר' שלום אזולאי גם כן מצפרו, אנו למדים, שהשיר נתחבר באייר תרמ"ה/1885, ואילו ביה"ס נפתח לפני כן בתרמ"א/1881. בי"ס זה הוא התשיעי לאלה שנפתחו בתיטואן, בטנג'ר, במוגדור, באלעראייס.2 לכבוד המאורע כתב הרמ"א שיר שבח והערצה לצרפתים, לממשלת צרפת ולכי"ח ולמוריה. שיר זה נזקק לקודמו העוסק בשבחן של שבע חכמות בזיקה סוגתית ורעיונית, באשר עולים ממנו מתן הכשר לחכמות ולמדעים הנתפסים כנכללים בתורה.

 

רשת זו, שביה"ס הראשון שלה נפתח בתיטואן ב-1862, גדלה מאד ומנתה 83 בתי ספר עם 33.000 תלמידים ב-1960, שהיוו 80% מכלל התלמידים היהודים במרוקו.3 אחת התוצאות מהקמת הרשת היא דחיקתם של המסגרות המסורתיות, שלימדו בהם רק לימודי קדש, ושעד 1862 היו מוסדות החינוך הבלעדיים. השאלה המרכזית העולה מכך היא כיצד מתיישבת תמיכתו של הרמ"א, שהיה ר"ם וראב"ד, פוסק ורב - במפעל מתוצרת כי"ח המופיע על חשבון החינוך המסורתי.

 

התשובה לשאלה זו קשורה בהבנת הרקע להקמת כי"ח בכלל ומעורבותה בקרב יהודי מרוקו בכלל. ארגון כי"ח, שנוסד ב-1860 בפריס, חרט על דגלו שתי מטרות: א)הגנה על זכויות היהודים בכל מקום על ידי מעורבות קונסולארית, מדינית ומשפטית. ב)הקמת רשת בתי ספר להפצת תרבות צרפת ושפתה והקניית חינוך והשכלה ליהודים בארצות האסלאם כאמצעי לקידום עצמי ולאומי ולהשתלבות בחיי הכלכלה והחברה.4

 

כי"ח נתפסה לראשונה בתודעת המנהיגות היהודית בעיקר כארגון הצלה לפרט ולכלל יותר מאשר רשת חינוכית. בכי"ח בפרט כמו בארגונים אחרים בכלל כמו 'הועד האמריקאי', או 'אגודת אחים' בלונדון ראו מנהיגי הקהילות היהודיות במרוקו כתובת בעת צרה,5 ואליהם שיגרו מכתביהם ותינו את מצוקותיהם.6 במכתבים אלה מבקשים הם, שיתערבו אצל המלך למענם, להשאיר שגריר מסוים על כנו ולפעול במצבי מצוקה. מן התיאורים הקשים המדווחים עליהם: כגון התנכלויות, מעשי ביזה ורצח ועוד, מצטיירת תמונה עגומה ביותר, ממנה עולה זעקת השבר של גולת מרוקו. המקרים הרבים, שבהם התערבה כי"ח וכיוצא בה לטובת היהודים ושיפרה את מצבם רק הגבירה את תלותם של הפונים וחיזקה את אמונתם בארגונים אלה בכלל ובכי"ח בפרט, אמונה, שהיה בה מן התקווה המשיחית. לפיכך כל פניותיהם לכי"ח היו מלוות ברגשות כבוד והוקרה עד כדי הערצה של קדושה. 'אחינו, בני בריתנו, אנשי גאולתנו, המכונות והעמודים, אשר ישראל נשען עליהם', 'החברה הקדושה' או 'ועד קדוש' וכיו"ב. עוד שני גורמים, שהכשירו את הקרקע לכי"ח כרשת חינוכית הוא המצב הכלכלי והחינוכי, ששררו בקהילות. העוני והדלות שהיו במללאח, ההשלמה עם המצוקה שהורגלו אליה ומצב מוסדות החינוך, שסבלו מהזנחה, מצפיפות של גילאים שונים בכיתות, תנאי התברואה ומעמד המורה המחוסר שכר קבוע ומוסדר - כל אלה דווַח עליהם בעיתונות המערב. דוגמא לכך הוא הדו"ח ששלח הרמ"א בתקופתו על מצב קהילתו, ובו נתונים כלכליים וסטטיסטיים של הקהילה, ממנו עולה תמונה עגומה ביותר. מתוך 750 מפרנסים 250 מהם עניים ביותר. עוד 50 רוכלים עניים ורק 20 שמעמדם טוב. 'ויש מהם סופרים ומלמדי תינוקות ומחייתם הפרס הניתן להם מידי שבוע...המקום ימלא חסרונם'.7 מצב זה פגע גם בחינוך, והורים נאלצו להוציא את ילדיהם לעבודה.

 

ברקע הקשה הזה נכנסת כי"ח לתמונה ופורסת רשת חינוכית בצורת בתי ספר, שהורי התלמידים ראו בהם עוד פעולה של חסד והצלה. זה הרקע לתמיכה בכי"ח כולל רבנים בדמותם של ר' ישועה אזולאי והרמ"א, שהשקפתו בנושא שבע חכמות חיזקה את ההכשר בכי"ח כארגון הצלה בבחינת 'זה וזה גורם'.

 

הרקע שתואר לעיל והיחס לכי"ח משתקף היטב גם בכתובת השיר של הרמ"א. הנה שני בתים ראשונים בשבח הנציג השליח, בשבח ממשלת צרפת ובשבח הצרפתים

 

 

 

'אֲעוֹרֵר זִמְרַת רְנָנַי / מֵיטַב לִקְחִי וְהֶגְיוֹנַי / מַה נִּכְבָּד יוֹם רָאוּ עֵינַי / שַׂר וְגָדוֹל אוֹהֵב צֶדֶק

 

אֲדוֹן יָקָר אִישׁ תִּפְאָרָה / מְיַלְדֵי פָּארִיז הַבִּירָה / צִיר מֶמְשָׁלָה הַנְּאוֹרָה / הַצָּרְפָתִים רוֹדְפֵי צֶדֶק'.

 

התעניינותה של כי"ח בשלום אחיהם המושיטה עזרה לחלשים:

 

'שָׁם נָגַהּ אוֹר חֶבְרַת שָׂרִים / שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים / לִשְׁלוֹם אֲחֵיהֶם שׁוֹחֲרִים / הֵם פָּתְחוּ שַׁעֲרֵי צֶדֶק

 

נֵר הִלָּם מֵעֵת הוֹפִיע / נַפְשוֹת אֶבְיוֹנִים הוֹשִׁיעַ / ּלְקַצְוֵי אֶרֶץ הִגִּיעַ / רֹב חַסְדָּם וְעַנְוָה צֶדֶק'.

 

פעילות חינוכית: 'לְלַמֵּד לִבְנֵי יְהוּדָה / כְּתָב וְלָשׁוֹן וְחִידָה...לְחַנֵּךְ אֶת הַנְּעָרִים / דַּרְכֵי צֶדֶק וּמֵישָׁרִים'.

 

השגחה צמודה: 'מַשְׁגִּיחַ הוּא עוֹמֵד בַּפֶּרֶץ ..../ יְהִי בֵיתוֹ כְּבֵית פֶּרֶץ / יִרְאֶה נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק'

 

לבל יידחקו לימודי היהדות והחינוך הדתי מפני השפעתה של ההשכלה הצרפתית.

 

תוצאות: 'רַבִּים שָׁתוּ מִיֵּין שִׁפְעָם / הֵם הֵרִימוּ בָּחוּר מֵעָם'.

 

 

 

סגולת השיר בחרוז מלת הקבע 'צֶדֶק' בסופי הבתים הנחתמים בפסוקי צדק משמעותית לשיר, לתוכנו ולמגמתו. המלה צדק מוטענת כאן במגוון משמעויות: עזרה וצדקה, אמת ושיויון, מלה המזכירה את הסיסמא המשולשת של המהפכה הצרפתית: LIBERTE EGALITE FRATERNITE (= חירות, שויון ואחווה), שמהם נהנו יהודי צרפת, ואותם רצו להעניק גם לאחיהם.

 

גם לחן השיר 'יגלה כבוד מלכותך' שבמקורו בקשה למלכות המשיח זוקק את השיר ליחס, שבה ראו מנהיגי הקהילה את כי"ח ונציגיה כגואלים ומושיעים, כך משתקפת כי"ח גם בעיניו של ר' שלום אזולאי, שחיבר גם הוא שיר דומה באותו מעמד. הנה כמה בתים:

 

שֶׁמֶשׁ חֶבְרַת כָּל יִשְׂרָאֵל / זָרְחָה עַל גָּלוּת אֲרִיאֵל / פָּרְקוּ עֹל גָּלוּת דַּל שׁוֹאֵל / וּמַשָּׂא וּמֶלֶךְ וְשָׂרִים

 

לָבְשׁוּ צֶדֶק וַיִּלְבָּשֵׁם / קְרִיאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם / קֶשֶׁר אֲגֻדַּת הַבֹּשֶׂם / חֶבְרַת יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים

 

לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה / כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָה / מֵעֵת נָגַהּ אוֹר הַחֶבְרָה / וְשָׁלוֹם רַב כַּנְּהָרִים...

 

אַשְׁרֵי עַיִן טוֹב רָאֲתָה / כּוֹכָב מַזְהִיר צִיר צָרְפָתָה / שַׂר וְגָדוֹל לוֹ יָאֲתָה / יֵרְדְּ יִמְשֹׁל בְּאַדִּירִים...'8

 

יש אפוא להתייחס לשירים אלה בהיבט היסטורי, שיש בו משום הכרת הטוב כלפי יהודי צרפת, אשר למען התמיכה באחיהם היהודים הקימו ארגון, שתקציבו נשען על תרומה חודשית של אלפי יהודים צרפתים במשך כמאה שנה, ובתקציב זה מימנו את הקמת מבני בתי הספר ותשלום משכורות למאות מורים ועובדי חינוך במרוקו ובשאר ארצות, כאשר כל כוונתם הייתה להעניק לאחיהם ממה שהם זכו בעקבות המהפכה הצרפתית.

 

 

 

 

 

ב. אֲעוֹרֵר זִמְרַת רְנָנַי

 

 

 

כתובת: פיוט כוננתיהו לכבוד השר באסאדור סי' (=סיניור,אדון) פירו אשר שולח מאת ממשלת פראנסא ריפובליק (הרפובליקה הצרפתית) לשחר פני המלך לטובת אחב"י (=אחינו בני ישראל), גם צווה מאת החברה הקדושה חברת כל ישראל חברים לדרוש ולתור בענין בנ"י (=בני ישראל) הפזורים בארצות המערב לתור להם מנוחה, ובא עמו הגביר המרומם ה"ה (=האדון הנכבד) חיים בן שמול אשר על ידו שלחו מתם(=משם) איש יודע ספר ולשון פראנסא לחנך את הנערים במתא פאס יע"א (יכוננה עליון אמן) ללמדם כתב ולשון וחכמת המספר ה"ה כה"ר (=הרב הנכבד כבוד הרבי) שלמה עולייל והמשגיח עליהם במתא פאס יע"א (=יכוננה עליון אמן) הוא ידידנו אור יקרות החה"ש כהה"ר (=החכם השלם כבוד הרב הנכבד רבי) יעקב בן זמרא יש"ץ (=ישמרנו צורו) ויהי שירו סימן (חתימה): אני רפאל משה. לנועם (לחן): 'יגלה כבוד מלכותך' [לר' ישראל נג'ארה, זמירות ישראל, עמ' 8; אוצר השירה, י-260].

 

התבנית: מעין אזורית. בשיר שבע עשרה מחרוזות בנות ארבעה טורים כל אחת: שלשה טורי ענף וטור אזור החותם בנוסח פסוקי ובמלת קבע משמעותית לשיר.

 

החריזה: אאאב / גגגב /...

 

המשקל: שמונה הברות בכל טור.

 

תשתית: הפיוט נשען על שיר הלחן בתבניתו, במשקלו ובחריזת מלת קבע אזורית בהעדר המדריך.

 

מקורות

 

כתבי-יד: כ"י סינסיניטי MIC 320, דף יט ע"א; כ"י צפרו תרפ"ט דף ח ע"א.

 

דפוסים: שיר חדש, ירושלים תרצ"ה, דף יח ע"א [נוסח היסוד]; כנ"ל, י-ם תשמ"ו עמ' טו; כנ"ל, הוצאת ר"ש בן הרוש, עמ' לו; כנ"ל, לוד תשנ"ה, עמ' כט.

 

 

 

אֲעוֹרֵר זִמְרַת רְנָנַי / מֵיטַב לִקְחִי וְהֶגְיוֹנַי

 

מַה נִּכְבָּד יוֹם רָאוּ עֵינַי / שַׂר וְגָדוֹל אוֹהֵב צֶדֶק

 

 

 

אֲדוֹן יָקָר אִישׁ תִּפְאָרָה / מְיַלְדֵי פָּארִיז הַבִּירָה

 

צִיר מֶמְשָׁלָה הַנְּאוֹרָה / הַצָּרְפָתִים רוֹדְפֵי צֶדֶק

 

 

 

5 שָׁם נָגַהּ אוֹר חֶבְרַת שָׂרִים / שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים

 

לִשְׁלוֹם אֲחֵיהֶם שׁוֹחֲרִים / הֵם פָּתְחוּ שַׁעֲרֵי צֶדֶק

 

 

 

נֵר הִלָּם מֵעֵת הוֹפִיע / נַפְשוֹת אֶבְיוֹנִים הוֹשִׁיעַ

 

וּלְקַצְוֵי אֶרֶץ הִגִּיעַ / רֹב חַסְדָּם וְעַנְוָה צֶדֶק

 

 

 

יָשֹׁמּוּ עַל עֵקֶב בָּשְׁתָּם / אוֹיְבִים וּמְבַקְּשֵׁי רָעָתָם

 

10 אֵל עֶלְיוֹן יַתְמִיד שַׁלְוָתָם / יַנְחֵם בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק

 

 

 

רַבִּים שָׁתוּ מִיֵּין שִׁפְעָם / הֵם הֵרִימוּ בָּחוּר מֵעָם

 

לְאֶחָד קָרָאתִי נֹעַם / הוֹלֵךְ תָּמִים פֹּעֵל צֶדֶק

 

 

 

פְּאֵר הַזְּמַן הָדָר הוּא / חָפֵץ חַיִּי"ם וְחֶסֶד הוּא

 

כָּל גּוֹיִם יְאַשְּׁרֻהוּ / יֶחֱזוּ פָנָיו בְּצֶדֶק

 

 

 

15 אֵל יַשְׁפִּיעַ לוֹ רֹב אוֹנִים / יֵשׁ זָהָב וְרָב פְּנִינִים

 

נַחֲלַת יְיָ בָּנִים / לְפָנָיו יְהַלֵּךְ צֶדֶק

 

 

 

לְלַמֵּד לִבְנֵי יְהוּדָה / כְּתָב וְלָשׁוֹן וְחִידָה

 

שָׁלְחוּ מִתָּם כְּלִי חֶמְדָּה / אִישׁ אֱמוּנוֹת דּוֹבֵר צֶדֶק

 

 

 

לְחַנֵּךְ אֶת הַנְּעָרִים / דַּרְכֵי צֶדֶק וּמֵישָׁרִים

 

20 אַתָּה יְיָ תִּשְׁמְרֵם / יָצִיצוּ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק

 

 

 

הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ / עַל יַד אִישׁ יָקָר מַצְלִיחַ

 

כִּסֵּא שְׁלֹמֹה יָפִיחַ / אֱמוּנָה וְיַגִּיד צֶדֶק

 

 

 

נָא אֵל עֶלְיוֹן צוּר עוֹלָמִים / בֵּיתוֹ תִּבְנֶה כְּמוֹ רָמִים

 

יִרְאֶה זֶרַע אֹרֶךְ יָמִים / יִהְיֶה אָזוּר מָתְנָיו צֶדֶק

 

 

 

25 וּלְאָדוֹן פֵירוֹ הַטִּפְסָר / רֹב טוּב וְכָבוֹד אַל יֶחְסַר

 

מִדַּרְכֵי הָאֱמֶת לֹא סָר / יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק

 

 

 

מַשְׁגִּיחַ הוּא עוֹמֵד בַּפֶּרֶץ / הוּא אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ

 

יְהִי בֵיתוֹ כְּבֵית פֶּרֶץ / יִרְאֶה נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק

 

 

 

שְׁמוֹ הַטּוֹב יָאִיר נֵרוֹ / שֶׁאֵל יַעֲקֹ"ב בְּעֶזְרוֹ

 

30 זִמְרָ"ה וּשְׁבָחָיו סַפְּרוּ / עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק

 

 

 

אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵל רָם / כַּשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח אוֹרָם

 

וְלָעַד לֹא יִכְבֶּה נֵרָם / נָא שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק

 

 

 

תְּשֻׁאוֹת חֵן עַל פְּנֵיהֶם / יְבַלּוּ בַטּוֹב יְמֵיהֶם

 

אֵל גְּמוּלוֹת הָשֵׁב לָהֶם / גְּמוּל כְּצִדְקָתְךָ צֶדֶק

 

 

 

א

 

1. אדבר...לי: עדה"כ איוב לב,כ. כאן: מתן ביטוי אישי ורגשי לחיבתו לשבע חכמות. לפני צורי וגואלי: על פי תה' יט,טו./ 2. ינחני במעגלי צדק: על פי תה' כג,ג. דרך סלולה: עדה"כ יר' יח,טו. / 3. אֹתיות שאלוני עדה"כ יש' מה,יא. כאן: רמז לחקר ז' חכמות ובכללן חכמת ההיגיון הדקדוק. סתרי ­תורה: מקור הביטוי-בבלי פסחים קיט ע"א. נתפרש ברש"י בשתי מגמות: בשבח הסתרת דברים, שגילה עתיק יומין או ההיפך, בשבח גילויין. הביטוי עצמו מכוון על פי רש"י על 'מעשה מרכבה ומעשה בראשית'. כאן: מוסב על ז' חכמות הנחשבות כחכמות נסתרות של התורה כמו חכמת התכונה והטבע והאלהות, שיש לגלותן ולהורותן. אענה: אגלה, כמו 'אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני' (איוב לב,יז) והן ז' חכמות שלהן הקדיש את ספרו 'באר-שבע'. ואולי גם במובן: אשיר כמו 'ענו לה' בתודה'. / 4. וחכמותיה אמנה: הן ז' חכמות המנויות בשיר. נפש עמל עמלה: על פי משלי טז,כו, ונדרש על עמלה של תורה (בבלי סנה' צט ע"ב) כאן: רמז לעיסוק בז' חכמות הנחשב כעמלה של תורה./

 

5. הן עמודיה שבעה: על פי משלי ט,א 'חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה', והוא רמז לז' חכמות, עמודי התורה (ראב"ע). דברים שבצנעה: מקור הביטוי בבבלי מו"ק כד ע"א. כאן: חכמות המוצנעות, שלא נתגלו בתורה./ 6. מי...דעה: על פי יש' כח,ט 'את מי יורה דעה', רמז שיש להורות ז' החכמות וללמדן כמו הוראת הלכות איסור והיתר. מי חכם: על פי תה' קז,מג. לקבץ ...שללה: עדה"כ דב' יג,יז. כאן: ביטוי ציורי לאיסוף שבע החכמות, הנכללות כולן בתורה, כפי שקיבצן המשורר וערכן בספרו 'באר שבע'.

 

 

 

א)חכמת ההיגיון (הדקדוק)

 

7. ראש דבריו ידקדק: מוסב על החכם, שילמד תחילה את חכמת ההיגיון, היא חכמת הדקדוק, בה פותח המשורר גם בספרו 'באר שבע' ועל ידי כך ידקדק בדברי השיר: לשקֹל במאזני צדק: לערוך את בתי השיר במשקל על ידי חלוקה נכונה להברות ראה בספרו 'באר-שבע', עמ' שצה. / 8. יצדיק: על פי יש' נג,יב. כאן: יחזק ויבסס על ידי הבחנה בחלקי הדיבר. בפֹעל שֵם ומלה: מונחי היסוד של חלקי הדיבר. מדקדקי ימי הביניים ראו את כל חלקי הדיבר כנחלקים ל-שלוש קבוצות: פעלים, שמות ומלות יחס...ראה על כך 'באר שבע', עמ' י'.

 

 

 

ב)חכמת המספר (המתמטיקה)

 

9. פקח עיני...ישכיל: חכמת המספר- יש בה כדי לחדד את השכל והחשיבה. / 10. ומכל...וקלה: חכמת המספר מלאכה נקייה וקלה לעיסוק אפילו ממלאכת הבשם. אבקת רוכל: הבַשם הכותש בשמים לאבקה, על פי שה"ש ג,ו. היא נקיה וקלה: על פי בבלי קידושין פב ע"ב 'לעולם ילמד אדם לבנו אומנות נקיה וקלה...אשרי מי שאומנותו בסם'. אוֹר...יקר: שיעורו: הוציא אור גנוז יקר, טַעַם כְּעִקָּר: מונח הלכתי, שעניינו טעמו של איסור דינו כאיסור עצמו (בבלי פסחים מד ע"ב). כאן: במגמה הפוכה-שבע החכמות מעמדם כחכמת התורה כרשום בכתובת השיר 'שכולם מתאימות וכלולים בתורתינו הקדושה'.

 

 

 

ג)חכמת-המדידה/הגיאומטריה

 

13. לשונו: של החכם. למודה: רגילה (בבלי נדה לט ע"א). חכמת המדידה: היא התשבורת או הגיאומטריה./ 14. כל שכיות החמדה: על פי יש' ב,טז. כאן ביטוי ציורי לתועלת ולתענוג, שמעניקה חכמה זו לעוסק בה. בחר לו לנחלה: עדה"כ תה' לג,ב. כאן: ערכה רב בחלוקה נכונה של קרקעות וירושות. השווה ספרו 'באר שבע', עמ' צט 'החכמה הזאת ...לידע מדת הארץ...לחלקה ליורשים ולשותפים להשבית ריב ומדון'.

 

 

 

ד)חכמת התכונה (האסטרונומיה)

 

15מלין...העִבור: חכמת העיבור היא ענף בחכמת התכונה, הכוללת בספרו של המשורר חמישה עשר ענפים או נושאים ותופסת את החלק הגדול בספרו (עמ' קט-שלג). העוסק בחכמת העיבור הוא בבחינת עיסוק בחכמה נבונה וישרה. מלין: מלים, צורה שכיחה באיוב לדוגמא יב,יב. ודבר דבור: על פי משלי כה,יא 'דבר דבור על אופניו'. דרך ישרה יבור: על דרך אבות ב,א./ 16. בסוד חכמת העבור: הביטוי התלמודי המקובל הוא 'בסוד העיבור' (בבלי ראש השנה כ ע"ב) בסוגיה העוסקת בעקרונות חישובי המולדות, זו אחת הסוגיות הקשות והמסובכות, בה עסקו חכמים, ראה פירוש רחב על כך בשטיינזלץ עיונים שם. הלכה זו העלה: ביטוי תלמודי שכיח 'וזו הלכה העלה' ראה לדוגמא בבלי כתובות כב ע"א, ופירושו: הביא הלכה זו והציגה בפני חכמים. כאן: על ידי חכמת העיבור אפשר להסיק מסקנות ולפסוק הלכות בעניני עיבור שנים וחדשים ומועדים./ 17. שם דרכים ומסִלות: העוסק בחכמת האסטרונומיה זוכה לדעת את מסלול הכוכבים, מהלכם ותנועתם. 18. פעֻלות כוכבים ומזלות: תנועתם והשפעתם. שמש עמד זבֻלה: על פי חבק' ג,יא, השמש הניצבת בשמיים גם היא נושא למחקר בחכמת התכונה. 19. היו ידיו אמונה: על פי שמ' יז,יב. כאן: ביטוי לתוקפה של חכמת התכונה, שממנה מתבהרים דברים נכונים ואמתיים כמו לקות חמה ולבנה, שעשויים גם לחזק את האמונה על ידי התבוננות במעשי ד'./ 20. לקות חמה ולבנה: הוא נושא בחכמת התכונה ראה ב'באר שבע', עמ' רט-רעד. עת...צִלה: ההרים נתכסו בצילה בעת הליקוי. כָּסו הרים צִלה: על פ תה' פ,יא.

 

 

 

ה)חכמת הניגון (המוסיקה והשירה)

 

21. פיו ירחץ בנקיון: עדה"כ תה' כו ו 'ארחץ בנקיון כפיו'. כאן: ינקה את פיו ויכינו לערוך שבחי הבורא, וזו היא אחת ממטרות חכמת-הניגון. השווה 'באר-שבע' עמ' שצד-שצה. כאן בשיר מודגש הצד המעשי -זמרתי. לזמר שמך עליון: על פי תה' צב,ב. / 22. בנגינות: על פי תה' ד,א. על הגיון: על פי תה' צב,ד 'עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור'. נעים נאוה תהלה: על פי תה' קמז,א.

 

 

 

ו)חכמת הטבע

 

23. מעמל נפשו ישבע: על פי יש' נג,יב. כאן: יהנה מאד מהשקידה והעיון בחכמת הטבע. לראות סתרי טבע: להתבונן בסודות הטבע ובנפלאות הבורא על ידי עיון בחכמת הטבע./ 24. וגם יסודות ארבע: וגם להתבונן בארבע היסודות של עולם, ראה להלן. מוסדי ארץ ויבולה: שיבוץ מורכב על פי ויק' כו,ד ומשלי ח,כט.

 

 

 

ז)חכמת האמת/האלהות

 

25. ועל ראשם מלמעלה: חכמת האמת היא החשובה ביותר מבין שבע החכמות. חכמה בכל כלולה: חכמה הכוללת הכול./ 26. דרך אמת: היא חכמה המובילה לדרך האמת. שקולה: נמשך לפניו ולאחריו. שקולה...כֻלה: חכמת הקבלה. / 27. סודות ארבע עולמות: והם אצילות, בריאה, יצירה, עשייה הרמוזות באותיות של המלה 'ארבע'. ומחצב הנשמות: שורש ומקור הנשמות./ 28. בם יגיד תעלומות: בסודות אלה החכם יוכל להביע דברים נעלמים ואפופי מסתורין עדה"כ איוב יא,ו 'מי יתן אלוה דבר...ויגד לך תעלמות חכמה'. שאין הפה יכולה: שאי אפשר להביע בפה. הביטוי על פי בבלי ראש השנה כז ע"א./ 29. תמיד ...כבשי: עידוד לעסוק תמיד בז' חכמות. אל תנשה: אל תשכח. לשקֹד: לעסוק ולהתמיד. בהדי כבשי: בסודות אלה, על דרך בבלי ברכות י ע"א./ 30. כֻלם...ככלה: עפ"י יש' מט,יח כאן: בכל החכמות תתקשט ותתלבש, והוא משל ציורי לעיסוק בהם./ 31. כֻלם נקבצו באו: על פי יש' מט,יח כאן: כל ז' החכמות נכללים בתורה. באו: נמשך לפניו ולאחריו. בחדרי תורה: על פי בבלי קידושין י ע"ב./ 32. וממנה יצאו: מן התורה הם נובעים. וחומת...לה: עדה"כ זכ' ב,ט. ז' חכמות הן כחומת הגנה על התורה לשם הבנתה./ 33. ואיש אשר כמוני: על פי בר' מד,טו. אין בפיהו מענה: עדה"כ איוב לב,ה./ 34. פליאה...לה: על פי תה' קלט,ו. מני: צורה מקוצרת בדוחק המשקל. /

 

 

 

חתימת השיר בתורה ובגאולה

 

35. גל עיני: על פי תה' קיט,יח' 'גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך'. ובלִמֻדי חתֹם תורה: עדה"כ יש' ח,טז 'צור תעודה חתום תורה בלמדי'. אל שדי: על פי בר' יז,א./ 36. ואמֹר די לנדודי: בגלותי והחש גאולתי. התשכח אשה עֻלה: על פי יש' מט,טו./ 37. קרית חנה: כינוי לירושלים, על פי יש' כט,א. וגבעת הלבונה: על פי שה"ש ד,ו./ 38. חכמות...קולה: על פי משלי א,כ. כאן: רמז לז' חכמות, נושא השיר, ולעיסוק בז' חכמות על ידי אנשי הסנהדרין.

 

 

 

ב

 

1. אעורר: אזרז. זמרת רנני: כאן גם במובן מיטב שירתי כמו 'קחו לכם מזמרת הארץ' (בר' מג,יא)'שהכל מזמרין עליו כשהוא בא לעולם'. (רש"י,ויב"ע) אף כאן השיר נועד גם לזמר. והגיוני: מחשבותי./ 2. מה...עיני: עדה"כ ש"ב ו,כ 'מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני...' יום ראו: היום שבו ראו. ראו עיני: על פי יש' ו,ה 'כי את המלך...ראו עיני'. שר וגדול: על פי ש"ב ג,לח. כאן:תואר לשר באסאדור 'פירו' ציר שנשלח מטעם ממשלת צרפת לשחר פני מלך מרוקו לטובת אחב"י./ 3. איש תפארה: איש הפאר וההדר./ 4. ציר ממשלה הנאורה: שגריר מטעם ממשלת צרפת. רודפי צדק: על פי יש' נא,א./ 5. שם: בצרפת. נגה אור: זרח אור, על ידי יסוד חברת כי"ח. חברת...חברים: זוהי חברה, שנוסדה בפאריז והמכונה בשם כי"ח או אליאנס, שהחלה להפיץ את החינוך הצרפתי במרוקו משנת 1862 וגם שמה לה למטרה לדאוג לזכויות של היהודים. על כי"ח ומטרותיה ראה מיכאל מ' לסקר, החינוך היהודי במרוקו פעמים 9 תשמ"א, עמ' .78-99. 6. שוחרים: דורשים ומתעניינים. הם פתחו: המייסדים של כי"ח. פתחו שערי צדק: למען יהודי מרוקו ודאגה לזכויותיהם, על פי תה' קיח,יט./ 7. נר הִלם: אורם, מלשון 'בהלו נרו עלי ראשי'. (איוב כט,ג) כאן: במובן השפעתם. נפשות אביונים הושיע: עדה"כ תה' עב,יג 'יחוס על דל ואביון ונפשות אביונים יושיע'./ 8. ועַנוה צדק: ענווה וצדק (יב"ע) צדק וחסד המלווים בענווה, על פי תה' מה,ה./ 9. ישֹמו...בשתם: קללה למתנגדיהם: יבהלו ויחזרו על עקיבם בבושה, על פי תה' מ,טז. אויבים ומבקשי רעתם: עדה"כ יר' יט,ט./ 10. אל עליון: על פי בר' יד,כא. ינחם במעגלי צדק: ידריכם בדרכי צדק, עדה"כ תה' כג,ג./ 11. רבים...שפעם: משפע יינם, משל לחסד ממנו נהנים רבים. הם: הצרפתים ונציגי כי"ח. הרימו בחור מעם: הרימו קרנם של פשוטים לרמים ולנבחרים, על פי תה' פט,כ./ 12. לאחד קראתי נֹעם: על פי זכ' יא,ז 'ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נעם'. כאן: לאחד מן הנציגים של כי"ח קראתי נעם 'אדם נעים' (מצו'), הולך...צדק: על פי תה' טו,ב./ 13. פאר הזמן: הנכבד בימיו. הדד הוא: על פי תה' קמט,ט. חפץ חיים: עדה"כ תה' לד,יג. חיים: רמז לשמו של הגביר (ראה כתובת השיר). חיים וחסד: על פי משלי כא,כא./ 14. כל גוים יאשרֻהו: כל נציגי המדינות מהללים ומשבחים אותו, על פי תה' עב,יז. יחזו פניו בצדק: עדה"כ תה' יז,טו 'אני בצדק אחזה פניך'. וראה מצו' שם. כאן: מקבילים פניו בסבר פנים יפות, בעבור הצדק שהוא עושה./

 

15. ישפיע: יתן. רב אונים: כח רב, עדה"כ יש' מ,כו. יש...פנינים: המשורר מברכו בעושר, על פי משלי כ,טו./ 16. נחלת יי בנים: על פי תה' קכז,ג. כאן: רמז, שעדיין לא נפקד בבנים ומברכו בזרע. לפניו יהלך צדק: על פי תה' פה,יד. 'ר"ל: שיהיה הצדק נוכח עיניו' (מצו')./ 17. ללמד לבני יהודה: על פי ש"ב א,יח 'ללמד בני יהודה קשת' כאן: במקום קשת - כתב (קסת) והיא מלאכת הכתיבה, שידעו הנערים לכתוב ולא רק לשנן. ולשון: השפה הצרפתית (ראה בכתובת שיר). וחידה: פתרון בעיות, עקרונות חשיבה./ 18. שלחו מתם: שלחו משם,ביטוי ארמי תלמודי נפוץ ראה לדוגמא בבלי נדרים פא ע"א. כלי חמדה: על פי הושע יג,טו. כאן: אדם יקר ככלי חמדה. איש אמונות: איש נאמן, על פי משלי כח,כ. דובר צדק: על פי יש' מה,יט./ 19. צדק ומישרים: דרכי יושר, על פי משלי א,ג./ 20. אתה יי תשמרם: את הנערים, על פי תה' יב,ח. יציצו: יגדלו. ילבשו צדק: יתנהגו בצדק, על פי תה' קלב,ט./ 21. הדודאים נתנו ריח: הפרחים הנאים יתנו ריח - ביטוי ציורי לנערים הרוכשים חכמה ודעת, על פי שה"ש ז,יד. על יד איש: על פי אס' ו,ט, כאן: הוא המורה והמחנך את הנערים. איש מצליח: על פי בר' לט,ב./ 22. שלמה: הוא שם המורה שלמה עולייל (ראה בכתובת השיר). כסא שלמה: על פי אס"ר א,יא. כאן: ביטוי של כבוד ושררה. יפיח...צדק: ידבר באמונה ובצדק, על פי משלי יב,יז./ 23. אל עליון: על פי בר' יד,כא. צור עולמים: על פי יש' כו,ד. ביתו...רמים: כמו 'שמים רמים' או בנינים רמים (מפרשים) עדה"כ תה' עח,סט 'ויבן כמו רמים מקדשו'./ 24. יראה...ימים: יזכה לבנים ולאריכות ימים, על פי יש' נג,יא וראה לעיל טור 16. יהיה...צדק: עדה"כ יש' יא,ה 'והיה צדק אזור מתניו'./

 

25. הטפסר: השר, על פי יר' נא,כז. רב טוב: על פי יש' סג,ח. אל יחסר: על פי קה' ט,ח./ 26. לא סר: על פי נח' ט,יט. ידין עמך בצדק: על פי תה' עב,ב./ 27. משגיח: מכאן דברי שבח למשגיח על הנערים בעיר פאס יעקב בן זמרא. עומד בפרץ: על פי יח' כב,ל. אולי יש כאן רמז לתפקידו של המשגיח לשמירה על האווירה היהודית לבל יידחקו לימודי היהדות והחינוך הדתי מפני השפעתה של ההשכלה הצרפתית-ראה מיכאל לסקר פעמים שם. אופן אחד בארץ: גלגל המניע את החינוך, גם במובן מלאך המבצע שליחות, על פי יח' א,טו./ 28. יהי ביתו כבית פרץ: מבורך, עדה"כ רות ד,יב. נוראות בצדק: שיזכה לנסים שיעשו על ידי ד' בעת הגאולה (ראה רד"ק) על פי תה' סה,ו./ 29. שאל יעקב בעזרו: על פי תה' קמו,ה ורמז גם לשמו 'יעקב'. (ראה בכתובת השיר)./ 30. זמרה: רמז נוסף לשמו: יעקב בן זמרה. זמרה ושבחיו: כמו הלל ושבח ונמשך גם לאחריו: ושבחיו ספרו. על דברתי מלכי צדק: על פי תה' קי,ד. כאן: ספרו בשבח המשגיח יעקב בן זמרה הדומה במעשיו למלכי צדק שעליו נאמר 'ומלכי צדק מלך שלם...והוא כהן לאל עליון (בר' יד,יח)./ 31. אחת שאלתי...: על פי תה' כז,ד. כשמש תזרח אורם: יצליחו בשליחותם כשמש, שמפיצה אורה לכל פינה./ 32. שמעה יי צדק: על פי תה' יז,א./ 33. תשֻאות חן: דברי שבח ישמיעו בפניהם, על פי זכ' ד,ז. יבלו בטוב ימיהם: על פי איוב כא,יג./ 34. אל גמולות: על פי יר' נא,נו. השב להם גמול: עדה"כ תה' כח,ד. כאן: גמול להם שכר טוב. גמול: נמשך לפניו ולאחריו. כצדקתך צדק: השב להם גמול וצדק כצדקתך שעליה נאמר: 'צדקתך צדק לעולם' (תה' קיט,קמב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רשימת פרסומים / מאמרים שיצאו על נושאים הקשורים בשירת ר' רפאל משה אלבאז

 

 

 

 

 

מאיר נזרי, 'תבנית סטרופית ייחודית בשירה הערבית יהודית במרוקו בהשפעת ה'מלחון', בתוך: לשונות יהודי ספרד והמזרח וספרויותיהם (עורך: דוד מ' בוניס – דברי הקונגרס הבינלאומי השישי לחקר מורשת יהדות ספרד והמזרח, ירושלים תשס"ט, עמ' 280-256.

 

 

 

הנ"ל, 'קינה ומקרא-השיבוץ המקראי ב'קול בוכים' למשורר ר' רפאל משה אלבאז', מסורת הפיוט, ג, תשס"ב, אוניברסיטה בר אילן ר"ג, עמ' 157-182.

 

 

 

הנ"ל, 'תבניות חדשות בשירה העברית במרוקו במאות ה-י"ט-כ' בהשפעת ה'מלחון', בין עבר לערב, כרך שלישי, אוניברסיטת חיפה, תשס"ד, עמ' 143-121.

 

 

 

הנ"ל ''קשרים אלגוריים בין השיר העברי במרוקו במאות הי"ט-הכ' למקורות לחניו במלחון'' בתוך: איילת איטנגר ודני בר מעוז (עורכים) מטובי יוסף, ספר היובל לכבוד יוסף טובי, כרך ראשון, חיפה תשע"א, הוצאת המרכז לחקר התרבות היהודית בספרד ובארצות האסלאם, אוניברסיטת חיפה, עמ' 393-412.

 

 

 

הנ"ל, הויכוח בין האיש והאשה במקאמה ה-41 בספר תחכמוני לר' יהודה אלחריזי ובשירה העברית במרוקו, ברית 22, אשדוד תשס"ד, עמ' 10-41.

 

 

 

הויכוח בין היום ובין הלילה בקצידה לר' רפאל משה אלבאז והשוואה למקאמה השלושים ותשע לר' יהודה אלחריזי , ברית 28 תשס"ט, עמ' 52-39.

 

 

 

התבנית העל אזורית המורכבת בשירה העברית במרוקו במאות הי"ט - הכ' בהשפעת המלחון, ספר היובל לכבוד פרופ' יוסף שטרית, אוניברסיטת חיפה (יוצא לאור בעוד 3 חודשים).

 

1 עמ' 114 סעיף 43.

 

2 ראה אהרן רודריג, חינוך חברה והיסטוריה ''כל ישראל חברים '' ויהודי אגן הים התיכון 1860-1929, מכון בן צבי, ירושלים תשנ"א, עמ' 38-37 רשימת בתי ספר שם.

 

3 ראה מיכאל מ' לסקר, החינוך היהודי במרוקו, פעמים 9 תשמ"א, עמ' 95.

 

4 ראה רודריג, שם, עמ' 32-13 ומיכאל מ' לסקר, החינוך, בתוך: מרוקו - קהילות ישראל במזרח במאות התשע עשרה והעשרים עורך: סעדון, מכון בן תבי ירושלים תשס"ד, עמ' 130.

 

5 ראה יעקב משה טולידנו, נר המערב, ירושלים תשמ"ט, עמ' רפז-רפח.

 

6 דוגמאות למכתבים אלה ראה קהלת צפרו א, תעודות מס' 135, מס' 159-158; 253-250;ב- 615-614; 675-676; ופעמים 4 תש"מ, עמ' 59-58.

 

7 ראה קהלת צפרו א, תעודה 135.

 

8 נוסח השיר במלואו ראה צלצלי שמע, אסכנדריה תרנ"ב, נספח לספר , שירים להרב הכולל כמוה"ר שלום אזולאי יצ"ו, דף ע ע"א.

 


הדפסהדואל