האליאנס ואני

facebook Share on Facebook

 

הרב שמעון ועקנין

 

האליאנס ואני

 

אנו שלושה אחים שלמדנו במסגרת בי"ס אליאנס בקזבלנקה. אחי המבוגר ממני בארבע שנים, ניסה לרשום אותי כתלמיד מן המניין באחד מבתי-הספר של כי"ח, ביום האחרון של ההרשמה, אך ללא הועיל, כי התור היה ארוך עשרות מטרים, ללא הגזמה, הרישום הסתיים, ואני הייתי בחוץ.

בפרפראזה "אם מוחמד לא בא להר, ההר בא אל מוחמד", האליאנס בא אל "אוצר התורה", עפ"י הסכם עם ההנהלה של הישיבה. היו שנים שלמדנו חצי יום לימודי קודש ואחר הצהריים למדנו צרפתית. היו לנו בעיקר מורות, שלימדו אותנו צרפתית, מתמטיקה וגם היסטוריה של צרפת, דרכה התבשרנו, על פי מה שלימדו אותנו בשיעורי הצרפתית, שאנו צאצאי הגאלים: ""Nos ancêtres les Gaulois .

בכיתות הגבוהות היה לנו מורה, משכמו ומעלה. ישיש אמנם, אך חביב מאד ובעל חוש הומור, בשם ציון אזולאי (ז"ל). הוא היה מומחה בשפה הצרפתית, עד כדי כך, שלפי השמועה, הוא היה מנסח את הנאומים להרבה אישים חשובים, יהודים ושאינם יהודים. אני אהבתי את שיעורי הקריאה בצרפתית, שכל-אחד היה מחכה לתורו בסבלנות, כדי להשמיע את קולו ברמה באזני כל-הכיתה. כן חיבבנו מאד מאד Les recitations par Coeur. עד היום אני זוכר בע"פ, דקלום, שעשה עלי רושם כביר בלתי נשכח, והוא מרגש אותי כל-אימת שאני נזכר בו.

הנה הוא לפניכם:

 

La biche

La biche brame au clair de lune
Et pleure à se fondre les yeux:
Son petit faon délicieux
A disparu dans la nuit brune.

Pour raconter son infortune
A la forêt de ses aïeux,
La biche brame au clair de lune
Et pleure à se fondre les yeux.

Mais aucune réponse, aucune,
A ses longs appels anxieux !
Et, le cou tendu vers les cieux,
Folle d'amour et de rancune.
La biche brame au clair de lune.

Maurice ROLLINAT

 

 

לאחר שנים, ואני בגיל עשרים, התחלתי ללמד יהדות ועברית בבית-ספר "Wiliame Walid aile droite" , בית-ספר יסודי לבנות, ורק אני והשרת היינו ממין זכר. לכל התלמידות נתתי שם עברי, למשל חסיבה הוחלף שמה לחפציבה. באותה שנת לימודים (1957 - 1958 ) כל התלמידות התחפשו בפעם הראשונה בחייהן לקראת חג הפורים. וחצר בית-הספר צהלה ושמחה.

עליי לציין לטובה, שבזכות עבודתי באליאנס זכיתי לקבל דרכון מרוקאי, במקום זה של החסות הצרפתית, שהיה ברשותי, ורק כך הצלחתי לעלות לא"י ללא בעיות, בימים ההם, שמרוקו הייתה עבור יהודיה סוגרת ומסוגרת מאין יוצא.

 

 


הדפסהדואל