מאמר לחג היובל של חברת כל ישראל חברים

facebook Share on Facebook

 

מאמר לחג היובל של חברת כל ישראל חברים

כא נכתר כ'יכרום עלא לפ'רחא די באס ג'א על כ'איירכום תוואזבו עלא לערדא דייאלי. חדורכום הנא די כא יעמללנא אונור כא יביין למעעזזא לק'בירא די כא תעזזו אסג'ל דלאלייאנס ישראלית וניברסיל (יחב יקול די הווא חברת כל ישראל חברים) די ליום כא נעיידו חג היובל דייאלהא, לאיין ליום 50 עאם מן אנהאר די תכוונית.

כא יבאנלי באיין יצלאח נוקפו ואחד למינוטא עלא אטריק די פאש תמססאת לאלייאנס, באש נתפההמו פ'למפ'אתנאת די כול נהאר די פאתנית האד לחברה באש יתזיין ליסטאדו דסוסיידאד דליהוד, באש יתחררהום מן לגלות ובאש יתפ'ייק לעקל וטרבייא דייאלהום, ונורריולכום בקצור לכ'יר די לחקית יתעמל.

פוסט להדרא יתזיבני לוזבא באש נטלב מנכום למעזזא (תעזזו), לננאס לכתאר יהוד או מאהושי יהוד, די מן זאנב לאחדות אוו למחבבה די בני אדם, כ'דממו מתאעהום, וגהדהום ולפודיר דייאלהום אללכ'יר דלקהלות למג'בונין.

פעאם תמנטאעש למייא ורבעין, ואחד לפ'ראיילי ק'איזוליק' לפאדרי טומאס, ג'בר פדמשק (פשאם), לגנאחה דייאלו תוצאבית פדרב ליהוד דגייא קאמו יעייטו בעלילות דם (באיין ליהוד קתלוה באש ירפ''דו דממא למצה) עשרין דליהוד תשזנו ותעדדבו, שי מנהום מאתו תחת אתעדיב.

קרימיו יהודי פ'ראנציץ די כאן דאך לוקת בעדא אבוגאדו משנוע, משא לענד גאייב אצולטאן פ'מאצר, מירממיא עלי, הווא וסאר מוזיז מונטיפיורי, לינגליז למערוף בלכ'יר די כאן יעמל.

בלמפאתנאת דייאלהום בזוזהום וצלו באש יפק'ק'ו ליהוד מן ייד קתתאלהום. אתכ'מימא וררזא דליהוד דדנייא כאמלא כאנו תאבעין האד אזזוז דננאס פהאד אשליחות אנוכלי ולקבירא.

ומאהושי ג'יר ליהוד, חתא לגנוס חססיבי לי סאדוס כאמלין ראנא ראפדינלהום להם. אצולטאנא ויק'יווריה כאנת עטאת אודיינסיה למונטפיורי, סק'ציתו עלא אשליחות די קבל ואדניתו באש ירקב פוואחד לפ'רגאטא דלמכ'זן.

ואש מאוהשי אתכמימא די כה יתמששי לאלייאנץ - ואכ'א דאך לוקת מאזאל מא ג'לאקית - הייא די גוודית קרימיו ומונטיפיורי באש יפק'ק'ו ליהוד לעתאמנין די כאנו זככאו ביהום ואחד לקתילא דלגדוב?

ופ'לחן בלעא דננאס חססו דאך לוקת באיין ואחד לחברה די יתדררג עלא ליהוד ויתפאתן עלא לחק דיילאהום כאנית מוודאזא.

כאיינין דאבא וכאנו בעדא האדי 50 עאם, פ'נתרת לגנוס ג'מאעאת מכתתבין במלמכ'זן די כא יתשממאוו ק'וניססטוואר, פ'וסטאנד, באורד, אוו דיפלוטיס דכלי די מוככלין בסגולאת ליהוד ודי כא יכדמו ואציטא באיין ליהוד ולמכ'זן דלבלאד.

אידא האגדא, לאש כאנו יחדאזו יכ'לקו חברה זדידא? אסבבה הייא עלא קיבל האד אזזמאעאת ענדהום אסג'ל דייאלהום מרשום ומחדוד, מא ענדהום גה'ד באש יתתסג'לו גיר בססג'ולאת דליהוד דלננס דייאלהום פראנסיס אוו אנגליז אוו ייזאלוואן או אלימאן, ומא יקדרוס יפ'ותו פהאד אסחג'ל לחדאדאת דל גנס דייאלהום. ביהא כאנית מחדאזא ואחד לוואצייא די יתלאיים כול מא הווא סג'ל דליהוד, ואחד לחברה מכתתבה די תפאתן ויתדררג עלא לחקק דליהוד כאמליין.

כא יתוצאב פסי גוואזת דליהוד די באקי אתאריך באיין כאנו נאס די זררבא יעמלו חברות מן האד אננעת, בלחק כול ואחד כאן ידרב פזיהא. וחתא חאזא מא סכ'רית, מנאיין מא וצלוס יתוואלנו ומא דאוומוס פססגל.

פעאם תמנטאעס למייא ותמנייא וכ'מסין פ'י בולונייא (איטאליא) אתתחואקו אנצארא ואחד לוולד יסמו ידגאר מורטאדא מן ענד ואלדיה, ועטאוו אחבבה באיין מנחית אררבבאייא דייאלו סממאתו פ'ליגליזיא ועמליתלו לפאתיסמו לאזמו יבקא דליגאליזייא.

האד לחוואץ לקביח דרר פכאייר ורוחא כאמלא די כא יתחב אתחריר. בלחק למראדעאת די תראדעו באש ירזע לוולד לוואלדיה מא שנרוש.

בזזאף דלגנוס ונאפוליון בראצו די לעסקר דייאלו כאנו דאך לוקת פרומא, דכ'לו פ'ססגל. לג'בינא די זללב האד אססגל די מורטארא מאזל כא ברדית, חתא קאמו 6 דליהוד לג'אר די מאזאל מא כאנו מערופין וכממו באש יכלק'ו ואחד לחברה די יתוקף מן ג'יהת למצ'לומין.

פעאם תמנטאעס למייא וסתתין אתתכ'לקית לאלייאנץ חברת כל ישראל חברים, ודוך די כלקוהא ודי יסמהום יסתהאל מה יתנאסאס מן חאתאריקא, הומא: שארל ניטיר, תאג'ר ו' נארסיס ליבין, אבוגאדו ו' גי'ל קאוואללו, מהונדיס ו' אוג'ין מאנויל, פרופיסור ו' אריסטיד אשטרוך רבן ,יזידור כאהן גוואזטי. שי טימפו מנורא דאך, קרימיו די כאן מוזוד דימא באש יפאתן עלא כ'וואנו ליהוד, ג'אבלהום למעאוונא ולכלאם דייאלו ודלקווא וזזעאמא דייאלו.

מוסיו גארסיס ליבין די מנו כאנת יתחקו לחברה האדי רבעין עאם אתכ'מימא דייאלהא, הווא ליום לפריזידינטי דייאלהא למוקקרואדי כא יתננטו לכלאמו.

למקצוד דלחברה די כיף מביין פתתפריז די פררסו ללג'אמיע מן אלללוול הוא האדא: לחברה יתפ'אתן ולא אלונור דליסם דליהודי כול וקת די יקום עליה סי חד ו' יתזעעם בכול מא הווא רהט אללכ'דמא דצנאייע די יצלאחו ו' יתפאתן יתחייד, פכול מודע די יחדאז, קללת לערף' וטבאייע לקבאח די כא יכ'לאקו מן לגלות ו' יתכדם בלקווא דתפטין ובזזהאד דלעקל די יתקדר יתכדדם ללפ'ראק די כוואננא די מעדדבין תחת מן לחמל דשרועאת מן גיר דננאס ו' יתחיו לעקל ולמוסר באש יתזררב וקת אתתחריר, ויתצחסו פלמוצ'ע די פאיין הווא בעדה.

האדו הומא אננדראת לאצילייאן דססג'ל די לאס עטאת ראצהא חברת כל ישראל חברים.

חתא בלאד מא כאנת תעטי לוזבא אלאייאנסה באש יתביין כדמתהא קד אררוסייא, אננאס כאמלין כא יעארפו לעדאב די פאס נהומא ליהוד פיהא מעררמין פוואחד לעאראד דלקבאוול כא יעישו פיהום בקטר מן כמסא דלמליון פוואחד לעניות וקללת אתתעלימא די מא יקדרוס יתתוצפו. פוצט ואחד אטימפו קליל כאנו וכאנו אננאס לקבאר דרוסייה באיין פהמו ועארפו בחק אטבע לחקיקי דלאלייאנס, ולכ'יר די יתעמל פרוסיה, לאיין פעאם תמנטאעס למייא ותסעוד וסתין, מנורא לקוליהא די כאנית פפולאנייא ופבזזאף דלקבאייל דלגרב דררוסיה, זוז דלעי מברוס דלוקומיטי לקביר דלאלייאנס קדרו יביזיטארו דוק די נדהרו ויעטילהום ויפררקו עליהום לעוואן די לאיימית לאלייאנס.

לקומוטי קדר יזמע בזזאף דליתאמא ויפררקהום פלקהלות דליהוד די פראנצייא ואלימאנייא. באיין האדוק למג'בונין די עדראוהום אזזוע ולקולירא כאנו תמן מייא דנאס דררגאל מגהאדין די מא כאנו יטלבו גיר מא יכדמו. לאלייאנס ואפקית ותציפדהום לאמיריקא. האד אססג'ל כאן טוול וואער באש יתתרתב בלחק בלחראצא די שי נאס דלעקל ובלמעאוונא דליהוד כאמלין קדר יתכממל די כיף יחדאז.

מן תממא בדא אסספר לקביר דליהוד, די מן תמנטאעס למייא וואחד תמאנין - לתמנטאעס למייא ורבעה ותמנין כרג'ו מן דאיתהום לראצהום מן אררוסייה לאמיריקה. מא קייצנא סאי אילא נקייצו באיין לעדאד דליהוד דררוסיה די מסאיו ללאמיריקא פהאד תנאעס לעאם כאן די כ'מס מייאת אלף.

פלדאכל דררוסיה לאלייאנס עאוונית לקהלות די תעדראו בזזוע ולחריקאת ולקתיל, כול מררא די כאנית יתזיהום שי צרה ג'דידא, לאלייאנס כאנת יתפאתן באש יתכפף לעניות דיילהום ויתעמל שוואין דלפרחא פלקלובאת למוג'ועין בלג'בינא ולג'בן. פרומאנייא ליהוד מאהומאש פלכיר כטר מן די פררוסיה.

ורופא, מנאיין קבלית רומאנייא יתתחדר ויתרזע גנס די ראצהא, שרטית עליהא באש יתנאדד ליהוד צאפי פחאל אססכאן לוכרין. בעד מן דאק אשי, ליהוד מאזאלין מחסובין פיהא פחאל ברראניין ואכ'כ'א קאבלית עליהום לחמולאת די קאבלית ולאד לבלאד, ואככ'א כא יתבבתו כול מא מלזום עלא ולאד לבלאד.

פכול עאם לפארלאמינט כא יעמל שרועאת גדאד די כא יחררדו אלביע ושרא דליהוד ויחוודולהום מעישתהום ו' שרועאת עלא אדללאלא בססלעה, עלא אלביע דספיריטוס, עלא אססכנאן פטשורובול. ומאהושי גיר האד אשי וכאן, זאדו נית חבבו יצ'ורוהום חתא פלחאזא למכיירה די ענדהום, די הווא לעתיד די אולאדהום ו' לאיין אתתקטע עלא ולאד ליהוד מא ידכלו לססקוולאת גיר חתא יציטו למוואצ'ע עלא ולאד אנצארא כאמלין.

בלחק אססק'וילאת דלמכ'זן מא כא יקדדוש, ביהא חדאזו ליהוד יפ'אתנו יכ'לקו מן ענדהום סק'וילאת לולאדהום.

חתא תממא לאלאייאנס כא יתעמל לכיר בישם ליהוד כאמלין: כא יתפ'ררק למעאוונאת ו' כא יתעאוון די חב יצאפ'ר, כא יתדהרג ויתכ'ללץ עלא אסק'וילאת.

פ'ששרק, ליסטאדו דליהוד פנעת בוחדו. פטורקייא, ליהוד עאיישין מחק'ק'נין פ'וצט אננאס די קאבלינהום ונית מלאח מעאהום. בלחק כאיינין מוואצ'ע פ'יהא די למכ'זן מא כא יוצל גיר בששקא, באש ידררג עליהום מן לקרוטייאת בדין דלעאממא, ולוכאן אמא לקוואנסא די ורופא ואמיריקא די, בדרג'וב דלאלאיינס, כא יפ'אתנו ועטאתהום שואיין דלהדן, לוכאן נכאפו עליהום מן ואקועאת ואערין די תאעאדדו.

בלחק מן האד לחמאייא מא כאנוס יקדרו יכררג'ו לפאיידאת כאמלין די נחבבו, לוכאן מא לאלייאנץ די ואפ'קית באש יתפ'ייק עקלהום בתתעלימא.

אזזעאמא למבארק'א די כ'דדמו, לכאדמין דלחברה באש יכלקו לאלייאנס, לוקת די פמוצ'ע אכ'ור בחרא כאנו יתחאק'ק'ו באש יעארפו. ואש לחק וקתהא אוו ואס יתצלאח, כאנו מאזאל סג'אר האדי 50 עאם בלחק בלחרורייא דלקלב דייאלהום כאנו יתחקקו בוואחד אננדרא צאפייא ומתבבתא, בלחוואיץ די כאצצין לליהוד ו' וצאבו מן אדדקקה אלוולא, אססג'ל לוחדאני די יקדר יהזז לעאממא דליהוד מן אצרה וקללת אתעלימא די האדי קדואש מן מייאת עאם.

מאהושי קדדאמכום לסניוריס פאש נחדאז נביין בטויל לכיר די כא יתעמל אסקוילא, בססקוילא באש כממית לאלייאנץ יתרדד אללעקל ולטטרבייא, יהוד אששרק ודי אפריקה. עלאש כטארית אששרק ואפריקה דצפון? - סאדותי כאמלין די, פלקצמא אלוולא דלמייאת עאם לפאייתא, כאנו יצאפדו פלמאררוק, טונס וטורקייא, כאנו יראוו ליסטאדו (לפהאמא) דלעקל דליהוד די מא כאנת ענדהום חתא שי מן אתעלימא דליום, בחרא ואש לולאד כאנו יתתעלאמו יקראוו ויכתבו בליהוד. פררוסיה, פרומאניה, ופגאליציא, ליהוד כאנו עלא שק' מג'בונין כייר ועניים כטר ומתבועין כטר. בלחק אללגבא למקדדשה ולחכמות עממרהא מא נטאפת ענדהום. מן וצט אצ'לאם דלחגרא די פאס הומא, באין ידא מן לאה לוקת אללוקת שי סופר קביר, אוו שי פילוסוף, שי חכם פלחכמות דטבע אוו שי מפרש עצום. בלחק פלקרוואת די מפררקין פוצט לבלדאן דלמסלמין, תנאסא חתא לגוסטו דלקראייה, חתא אתפ'גידא דרבנים ולחכמים למשנועין די לאחו קדדאך דדאוו עלא ליהוד דששרק ודלאפריק.

מן גאנב למעישה למחצירא פלמלאלח אדדייקין, חתא לפ'ורצ'את דלגוף' דתאצילא קלאלו, לגופות חתא הומא פחאל לעקל בדאוו טויחו. מתסיין מן כול רהט דלכ'דמא דליד מן גאנב אררהט דלמעיסה דייאלהום ומן ג'אנב לקוואעד לקדאם דלמסלמין, ליהוד די האד לבלדאן בקאוו מחדורין פדדלאלא בססלעא, ופצנאייע דלעניות.

באש יתפק'ק'ו האד לקהלות למג'בונין מא כאנית גיר ואחד אטריק: אססקוולאת! האדיך די כדמו לאלייאנס כאנו יעארפו האד לחקק בזזאף דלוקת קבל מא יתהתתב לחברה.

ביהא גיר לאלייאנס קדרית יתג'מע שי דראהם ואפקות באש יתצללחהום אלאכ'לוק די ואחד אסקוילא פטיטאוון וחללותהא פעאם תמנטאעס למייא ותנאיין וסתין ו' פעאם 1864 תחללית סקוילא אוכרא פבלאד אוכרא דלג'רב, פטאנג'א. ופעאם 1865 וחדא וכרא פבג'דאד. מן תממא אססג'ל דסקוילאת כאן יזיד ויכתר פכול עאם ו' ליום כאיינין סקוילאת פבולגאריא, פטורקיא די ורופא וטורקיא די אזיה, מן יפה חתא לחלב, בגדאד ומוסול, פמאצר, פתונס ופלג'רב, בדאוו נית פרומאניא וזאיידין חתא לפרס וליאמאן.

מן תאריך 1897 אסקוילאת בדאוו יקתרו בזררבא. פעאם תמנטאעס למייא וכמסא ותמאנין לעאדאד דיילאהום כאן די 34. פעאם 1890 כאן די 94 ופלגאמיע כ'מסא ועסרין אלף דררארי, ופעאם 1908 לחקו לעאדאד די 124 סקוילאת, ולעאדאד דתלמידים תנאיין ורבעין אלף.

די עטא אג'הד אללאלייאנץ באש יתוססע קד האדא אססג'ל פהאד לעסר סנין לפאייתין הייא ואחד ליראתא קבירא די כ'ללאתהא מראת לברון די הירש. פעאם 1885 לעאדאד דאמעללמין די תעללמו עלא ייד לאלייאנס וכא יעללמו פססקוילאת דדרארי כאן די 92, ולעדאד דלמעלמאין גאמיע כאן די תלת מייא ורבעה. פ'לכ'כ'ר די עאם 1908 לעאדאד דלמעללמין דלאלייאנס לחק מיאתאיין ותנאיין ותמאנין, ולעאדאד דלגאמיע דלמעללמין 1250.

למצארף, סיגורו כתרו עלא קד למעללמין. פעאם 1885 לגאמיע דלמצארף דססקוילאת פי כול עאם לחק אסך די שת מייא ועשרין אלף פראנק די מנהום כאנת יתצרף לאלייאנס מייאתאיין ותמניא וכמסין אלף ותסע מייא ותמנייא ותסעין פראנק, ולבאקי תלת מייא וואחד וסתין אלף ורבע מייא וזוז דלפראנק כאנו יכללצוה לקהל דלבלדאן ו' פעאם 1908, למצרוף לגאמיע דססקוילאת לחק 2 דלמליון דלפראנק פיהום חק לאלייאנס מליון וכמסה ועסרין אלף וחק לקהלות תסע מייא וכמסא וסבעין אלף פראנק.

האד למעאוונא לקבירה דלקהלות די כתרתהום עניים, כא יתביין חסן מן לכלאם באיין אססקוילאת תבבתו אררגא דלעאממא.

ואש מא יקדדש אידא נקולכום באיין אתסע מייא וכמסא וסבעין אלף פראנק, אתולותאיין דיילהא כא יכרגו מן לכלאצאת דדרארי.

אוו ואש יקדר יתתקייץ באיין לוואלדין די מאהוסי עשירים יכללפו עלא ראשהום ואחד לכלאץ שי מרראת עאלי בזזאף, לוכאן אממא כאנו יפהמו לבאלור דתעלימא די כא יתנעטא לולאדהום ולפאיידא די יכררג'ו מנהא עלא טול עמרהום?

מנחית אתסג'לית בדרארי לאלייאנס עארפית באיין קבדית אטריק למכייר באש יתלחק מקצורהא.

אדורות די דאזו שי מנורא שי עלא לבאנקוס דסקוילא ודי תעללמו פיהא אתעלימא אללוולא, הומא דורות קאריין, פאהמין למלזום עליהום ולחק דיילאהום, דורות די כא יעמלו אונור אליהוד אללגנס דייאלהום וללאלייאנס, למשל דייאלהום, הווא אררהט למכייר באש נקדרו נכתתרו אססגל דססקולאת דייאלנא.

באש יתמעששאו האד אסקוילאת כאן כא יחדאז מעללמין עלא ועלם להאד אססג'ל.

באש יכונו ענדהא מעללמין די כא יקדרו יעללמו מליח ומן קלבהום, "לקומומיטי סינטראל" ואסק יעללמהום מן ענדו.

פעאם 1868 פאק פפאריז ואחד אסקוילא לללמעלאמין, ופעאם 1880 למכזן דלפראנסיס עקלהא באיין הייא סקוילא דצלאח דלעאממא. פיהא שי מייא דדרארי מכטארין ומלאיימין מן למכיירין דססקוילאת דיאלהא דששרק כא יתעללמא לחכמה דתתעלים די יתחדאז, עלא ייד מעללמין מכטארין מן למכיירין דלוניברסיטי די פראנסייא.

כא נוקף ואחד למינוטו חתא נפ'דלכלום באיין האד אססג'ל דתתעלימא כא יכדם בלא די פרינסייא אללולאד וללבנאת, לאיין באש נעטיו אלאמרא אזזהד ולמוצ'ע די לאזם יכון ענדהא פ'אפאמילייא, באש נעטטיוהא נית לקצמא די לאזם יתכון ענדהא פ'תמשייא דלעקא ודטרבייא די אולאדהא, כא נחדאזו נגאדדיוהא מעא כ'וואנהא וראזלהא בתתעלימא ואידוקאסיון (וטרבייא).

פהאד לעאמאת לפ'אייתין, לאלייאנץ תחג'לית בטיוח די טאחו פששרק ולאפריק אתעלימאת דרבנים. לקהלות די אנאס דייאלהום כא יזידו כול נהאר פ'לפ'ייאקא רג'עו כא יפ'סמו באיין כא יכ'צצוהום רבנים מעללמין ומוזזדין אלססג'ל דייאלהום לעאל.

פעאם 1891 לאלייאנס, ולאנגלו דלק'ולונייאת כ'לקו פ'אנדרינופל פטורקיא ואחד אסימינור צג'יר דרבנים, וציפדו ללסימיניר דרבנים די פ'פאריז זוז דתלמידים מן אששרק באש יתעללמו פיה לפילוסופיה דדין.

פעאם 1895 אסימיניר די אנדרינופל אתתרחל לק'ונסטאנטינופל, פיה כא יתעללמו לכתרה דרבנים דליום ולקהלות דליהוד.

סיניור נחום כ'דם שי עאמאת פרופיסור פהאד אסימיניר, ופעאם 1898 טלע ללמעלה לקבירה דררבאן לקביר דטורקיה.

לעאממאת דליהוד די לאלייאנץ ק'לפפית באש יתפייקהום, מדהורין בלעניות פחאל מדהורין בקללת אתעלימא ו' אידא אסקוילא כא יתפצאל ויתעממר לעקל, אתעלימא די כא יתתעללמו אדרארי, קליל איימתא כא יתקדדהום באש יעישו מנהא, לאיין מא כאינין מוואצ'ע דלכדמא פלבלדאן לעניים די עלאש כא נפאתנו.

ביהא לאלייאנץ כאנת יתכ'ממם דימא באיין אתעלימא דצנאייע דליד הווא לכמאל די יחדאז אלסקוילא.

בלמעאווונא דססכ'אווה דלקלב דלבארון די הירש, לאלייאנס קדרית יתכלק ויתכתתר אתעלים דצנאייע פלבלדאן כאמלין די פאיין כלקות אסקוילאת.

פלכתרא דלמוואצ'ע אצנאיעייא די כא יתתכטארו מן אתלמידים די כא יכרגו מן אסקוילא, כא ינטראחו ענד מעללמין קבאר דצנאייע וה יקבדו ואחד למעאוונא שהרייא טול אמא דאמת אתעלימא דייאלהום.

פלמוואצ'ע די פאיין לאלייאנס מא קדרית יתגלב פלמעללמין די מאהומשי יהוד די מא כא יחבוש יקבלו ולאד ליהוד, כלקית פאבריקאת דצנאייע די כא יתמששם עלא יידהא.

בלחק באיין האד לפעאייל כאמלין, אססקוילא די ללאלייאנס כלקית פירושלים כא יתסתאהל יתנאבא מעאהא בן אדם, מן גיהת לכיר די כא יתעמל מן גיהת אננפ'אעה לעקלייא דלמוסר די כא יתכרג מנהא ללעאממא.

אסקוילא למכלוקא עלא ייד לאלייאנץ ועלה ייד שי יהוד נדיבי לב דלונדריס קאבדא בזזאף דלאהרייא דלעדדא דצנאייע מצוובין עלה לקאעידא די מא יכצצהום ואלא חאגא, ופיהום מעללמין מפצצלין פי ורופא די קא יעללמו אצנאייע דנגגאר, חדדאד, מאקיניסטא, פרראג', צוואר בתקליע, נססאז, סבבאג' די כא יכדדם בתתקליע אללוח.

פלוול לוואלדין מא כאנוס יזעמו יציפדו ולאדהום ללתעלימא דצנאייע, בלחק ליום פכול באכאנס כאיין 20 דלולאד די כא יטלבו ידכלו ללצנעא, וואחד לעאדאד קביר מנהום ברראניין מן ירושלים די מנאיין כה יקאדיו אתעלימא כא ירגעו יחללו מוצ'ע דלכ'דמא פבלאדהום וירגעו חתא הומא מעללמין ויעללמו אצנעא ללצנאעייא יהוד.

האד לוקת דליום אססג'ל דצנעא כאדאם פי 33 דלמוואצ'ע, פיהום זאייד נאקץ 1400 דצנאיעייא ולאד ובנאת.

למצארף די אתסרפו עליהום לחקו פעאם 1908 לסך די מייא וכמסין אלף פראנק.

ללאיינץ פאנתנית נית באש יתקבבר ענד ליהוד אשעהווא לתאפללאחת, האד אתעלים אתבדא פי ארץ ישראל פ'יפ'א.

מן עאם 1865 ואחד מן אללולייין די כלקו לאלייאנץ קארל ניטיר מנאיין כאן מצאפר פששרק וכאן ישוף קדדאמו לעניות די מא יתקדש יתוצצף דליהוד דלפאליסטינא, כממם באיין תאפללאחת וחדהא יתקדריתחא דיך לעאממא למג'בונא די מא כא יתעמל גיר לביע וששרה דלעניות דדלאלא בססלעא.

אסקוילא די תאפללאחת אתבדאת פעאם 1870 על ואחד לארץ' די 240 יקטאר (כול יקטאר פיה עסר אלאף מיטרו מרבבע) די עטאהום נדבה, למכ'זן לעתמאני.

ניטיר פוות בזזאף דלעאמאת באש יכתתבהא האד אסקוילא סכדית בעד מן לאלייאנס מא כאן ענדהא דאך לוקת דראהם קתאר. ובעד מן די מא כאנוס יקדרו ילאיימו לא תלמידים ולא מעללמין.

ליום פיהא זאייד נאקץ מייאת תלמיד וכרג' מנהא שי אלף דלפללאחא מעללמין מפררקין עלא אשאם, ארץ ישראל, טורקייה די ורופא, רוסיה, רומאניה, מאצר, תונס, ארכ'נטינא, וקאנאדא.

האד אסקוילא כה יתמששה עלא ייד מעללמין עלא לקאעידא די עללמיתהום לייאנצא פסקוולאת מצוובין עלא ועלם לתאפללאחת.

לכ'דמא דלארץ' די כא יכדמו כא יתגמע כול מא הווא רהט דלחרת.

צאחבין אצנעא מגמועין כא ישקרוהא לא מן גיהת אתרתיב ולא מן לכדמא.

פעאם 1895, לאלייאנץ שראת קדדאם תונס פדג'ידיידא ואחד לארץ' קבירה די 1300 יקטאר בסום רבע מייאת אלף פראנק ועמליתהא דוואר - סקוילא פאש יתתעללמו תאפלללאחת ולאד ליהוד דצפון די אפריקה.

אססקוילא כא יתתמששא די כיף יחדאז עלא יד מעללמין קאדרין בזזאף. פיהא ליום 70 תלמיד די מנהום 7 מן אצוירא. לגאמיע דלמצארף עלא אססקוילאת די יפה ודג'דיידא לחק פעאם 1908 אסך די מייא ורבעין אלף פראנק.

(לינפלוינחורה) אננפאעא למליחה דסקוילא די תאפללאחת די יפה ודג'ידיידא נטקלית ללבעד ו' מן רוסיה, מן רומאנייא, גאיו יהוד מג'בונין ומתבועין די אטליבה לקבירה דייאלהום הייא יציבא שי רבן דלארץ' פאיין יקדרו יכדמו ברראחא וססאקאנא.

לאלייאנס עטאתהום למעאוונא ו' אדיריקטור דססקוילא די תפללאחת כאן לעוואן אללוולי דייאלהום, עאונהום ברראייאצת דייאלו וצ'ע מעאהום תלמידים קדאם דסקוילא מוואלפין תאפללאחת באש יעללמוהום.

האד אססג'ל דלקואונייאת תעאוון מנורא דאך במעאוונה קבירה מן ענד לבארון ודמון די רוטשילד ונית אתתעמאל חתא פאדכ'ינטינא עלא ייד למרחום בארון די הירש.

לאלייאנס עאוונית דימא אססג'ל דלקואנייאת כאמלין ועטאתהום מקדדמין מוקקלין ומעללמין די כא יכדמו מן אלקלב.

פששרק - ופכול מודע נית מא כא יבאן לואחד חאגא חתא כא יכון ענדו מלך דייאלו.

לגנוס למכ'תאלפין די סאכנין פטורקיא וכתרת אשי לגריג ולאד מאנים בנאיו סקוילאת פחאל לקציר חקיקיין, שווא מן גיהת באש יביינו אזזהד דייאלהום, ומן גיהת למעזזא די פאש ענדהום אתעלימא.

ליהוד חדאזו יתסננאיו לאלייאנץ באש יקסבו אססקוילאת ודדייאר דססקוילאת.

לאלייאנץ מא כאנתס ענדהא אתכ'ימימא יתתעאנד מעא לגריק ולארמאנים פ'זזוואק דלמוואצ'ע דסקוילאת, אתסגלית כתרת אשי גיר באעש יתסתגר להווא וצ'צ'איו אללולאד.

ובעד מן דאך אשי, לאלייאנץ חדאזית ותעמל מצארף כתאר ללשרא וללבנייאן דדייאר דסקוילאת.

פעאם 1875 פאש שראת אששרייאת אללוליין פסאלונק.

מנורא האד אתאריך שראת ובנאת דייאר כתאר ללססקוילאת די עליהום צרפית כטר מן 39דלמלאיין וכמס מייאת אלף פראנק.

פהאד אתתוציף די פאס כא נפתש נרשם לכדמאת די עלה בסחאל מן סקל די עמלית לחברה דייאלנא, מאזאל מא הדרת עלה לפעאייל לקתאר די לאלייאנץ כא יתעאוון אוו כא יתקדדם, ודי חדאזית בזז מנהא יתתקללף פיהום עלה קיבאל מא כאיינא חתא חברה וכרא די יתקדר יתקדדמהום.

פדזאייר לאלייאנס חדאזית יתתקללף בתעלימא דדין לדרארי.

מנאיין לולאד דליהוד כא ימשיו ללסקוילאת דלמכזן די פאש מא כא יתתעללמו חתא תעלימא דדין ואלא חתא תעלימא די לשון הקדש כאן יקדר יוקע באיין עלא אדדוואם יקום שי דור די מא יעארפוש יקראוו חתא אצלאוואת בלשון הקדש.

לאלייאנס כלקית סקווילאת דתעלימא פדגאיייר והראן, וקסמטינא. האד אססקוילאת כא יתתכללצו מצארפהום מן ענד שי יהוד עשירים די פאריז, ולייאנצא גיר כא יתקדדמהום.

ואש נחדאז נזיד באיין לחברה דייאלנא חדאזית נית יתתקללף בתקדים דלוספיטאל די תעמאל פירושלים מן ענד לפאמילייא די רוטשילד, באיין הייא כדדאמא נית כא יתבני ואחד לוספיטאל פצפת בלמצארף מן ענד לבארונה מראת ידמונד רוטשילד, באיין כול נהאר כא יטלבו מנהא לפאמילייא די רוטשילד באש יתגאבל אתתצליח די לאש כא יתתצללחו צדקות ודרוואתב די כא יתעטי האד לפאמילייא לבררה מן פראנצייא וכתרת אשי לארץ ישראל ו' באיין מקדדמא ואחד לידיספאנסיר פדמשק בלנמצארף מן ענד סי' ידוארד סטירן דלונדריס ו' באיין מן די אתתפרק למכזן לפראנסיס מן אדין חדאזית יתקבל יתקדדם אססקוילאת דליהוד די פאריז די מא כא יתתעללמו פיהום גיר ולאדמ ארוסיה ורומאניה?

נקולו ואחד לכלמא עלה סג'ל לביבליוטיק דייאלנא. לאלייאנס ענדנא וחדא מן לביבליוטיקאן למכיירין די כאיינין דליהוד פדדנייא.

האד לביבליוטיקה מרתתבה פפאריז פוואחד אצ'אר מבנייא עלה ועלם להאד למקצוד, מחלולה אללחכמים די כא יחבבו יכדמו פיהא נית, אוו יסללפו מנהא למצאחף.

ואחד ליהודי פראנציץ עטאהא האדי שי עאמאת ואחד לקאפיטאל מזייאן די מעאתאיין אלף פראנק זאייד נאקץ.

לינטיריס די האד לפלוס כא יתתצללח ללתגביל וללתקביר ולביבליוטיקא.

האד לקצר די מצווב אללונור דלחכמה דליהוד וללונור דזזמאן לפ'איית די ישראל, כא יביין באיין אידא כא נפאתנו נפצצלו דורות צחאח ומג'האדין באש ידדאבזו עלה רושהום, ראנא באקיין קאבדין פלפאיית דייאלנא, פלעאדאת די גדודנא, פלחכמים לקבאר דייאלנא, ופכול מא הייא חאג'א די פיהא למעלה ולונור דליסטורייא דייאלנא.

סיניוריס, סאהל באש יתתביין ואחד לכלל דססג'ולאת דסקוילאת דצנאייע די תאפללאחת די כלקית לאלייאנץ ודי כא יתקדדם, בלחק ויאער באש נביינו כול מא כרג מנהום דלכיר, למעזזה די ענד ליהוד כאמלין עלא האד אסגולאת כא יתשהד עלא לכיר די כא יכרג' מנהגום.

לחאג'א די עזיזא כייר ודי כא יתעטי פרובה מכייירה, הייא למעאוונא די כא יעאוונוהום ליהוד.

ואש האדשי כה יחב יקול באיין קררבנא אללוקת די פאס מא יחחדאזוס לאלייאנץ? לעניות דייאלהום וקללת להרגל וטרבייא יזללבו מאזאל טימפו טוול ללכ'דמא דלאלייאנץ פששרק ואפריקה.

עלה קיבאל אידא כאיין שי קהלות די מאזל כא יחדאזו לעוואן, כאיין בזזאף אוכרין די מאזאל מא אתתעמאל מעאהום חתא כיר! לקאנון די ענד לאלייאנץ מא יקדדש באש יתעטיהום סקוולאת דתעלימא, דצנאייע ודי תאפללאחת.

באש יתכממל לפעאל דייאלהא כא יתחדאז לאלייאנץ למעאוונא דליהוד כאמלין.

לעאדאד דלמיברוס מא הווא כייר מן תלאתא ותלאתין אלף ו' והאדי בזזאף דלעאמאצת די מא כא יזיד ואלו, לכלאצאת די כא יכללצו למימברוס מא כא יעטיו גיר מיתאיין אלף פראנק פלעאם, ולמצארף דלאלייאנץ די כול עאם כא יוצל מליון דלפראנק.

ובלחק, ואש כאיינא פליהוד שי חברה די יתסתאהל למעאוונא די כ'וואננא חסן מן האדי? בלא שק מא תציב חתא יהודי די מא יעארף אצצלאח ולפאיידא דלאלייאנץ ו' בלחק מא כא יקדדש האדשי ו' לאלייאנץ חאגתהא בלמעאוונא דלכול ו' לעאדאד כא יעמל לפירסא.

לאללייאנץ כא יתבררח אלתכמימא לקדימא דלאחדות דלעקל די גמעית ליהוד פכול וקת ודי עטאתהום אזזהד באש יגוזו לוקאת לוואערין דזזמאן לפאיית.

 

מאמר לחג היובל של חברת כל ישראל חברים.

 

 

 

אני מודה לכם מאוד על השמחה והרצון שלכם להיענות להזמנתי, נוכחותכם כאן המסבה לנו כבוד, מראה את החיבה הגדולה שאתם מחבבים את עניין האליאנס הישראלית הבינלאומית (כלומר: חברת כל ישראל חברים) שהיום אנו חוגגים את יובלה, שהרי היום מלאו חמישים שנה להיווסדה.

 

נראה שנכון לעמוד לרגע על הדרך שבה הלכה האליאנס, על מנת שנבין את תולדות חברה זו, כדי להיטיב את מצב החברה היהודים, להסיר ממנה את כאבי הגלות ולפתח את שכלם של ילדיה, בקיצור נציג כאן את החסדים שעשתה.

 

בתוך דברי, אני מבקש שתעריכו ותחבבו את האנשים הרבים, יהודים ושאינם יהודים, שמצד האחדות או חיבתם לאנושות, עשו בכל מרצם וכוחם כדי להיטיב עם הקהילות המסכנות.

 

 

 

בשנת הארבעים למאה השמונה עשרה, כומר נוצרי, לפאדרי תומאס, נעלם בדמשק (שאם) הגופה שלו נמצאה ברחוב היהודים. מיד קמו וזעקו בעלילת דם (שהיהודים הרגו אותו כדי לקחת את דמו לאפיית מצה) עשרים יהודים נעצרו ונשלחו לעבודת פרך, חלק מהם מתו תחת השעבוד.

 

קרימיו, יהודי צרפתי שהיה כבר באותו זמן עורך דין ידוע, הלך למרחקים אל מלך מצרים, מירממיא עלי, יחד עם סר מוזס מונטיפיורי, האנגלי הידוע בשל פעילויות החסד אשר עשה.

 

שניהם חיברו את תבונתם כדי להציל היהודים מיד הורגיהם. עיני כל יהודי העולם היו נשואות בדאגה ובתקווה לעבר שני האנשים אלה שלקחו על עצמם שליחות גדולה זו.

 

ולא רק היהודים, גם עמים נאורים דאגו לשלומם.

 

מונטיפיורי התקבל אצל המלכה ויקטוריה. היא שאלה אותו על השליחות שקיבל והזמינה אותו להגיע למקום שליחותו באונייה של ממשלת אנגליה.

 

האם אין זו הדרך בה הולכת האליאנס אף על פי שבאותו זמן טרם קמה היא שהקימה את קרימיו ומונטיפיורי כדי לחוש להצלת היהודים המדוכאים שנאשמו ברצח על לא עוול בכפם?

 

ועל כן אנשים רבים חשו באותו זמן שחברה שתגן על היהודים ותדאג שייעשה להם צדק היא צו השעה.

 

ישנם כיום והיו כבר זה חמישים שנה בכמה ארצות, וועדים הקשורים עם השלטונות, הנקראים קוניסטוור, פוסטנד, באורד, או דיפלומטים שאחראים על ענייני היהודים והמתווכים בין היהודים לשלטונות.

 

אם כך הדבר, למה היו צריכים להקים חברה חדשה? הסיבה היא מפני שחברות אלו, רשומות למטרות מסוימות, ואין בכוחן להתעסק רק בעסקי היהודים של ארצותיהם, צרפתיים או אנגליים או איטליה או גרמנים ואינם רשאים לעסוק באחרים לבד מאשר בעמם. לכן צריכה הייתה עצה אחת שתאסוף כל ענייני היהודים. חברה אחת רשומה שתדאג ותפעל באמת לכל היהודים.

 

ישנם מקומות של יהודים שבהם כבר מזמן היו בהם וועדים כאלה. אנשי ג'רבה הקימו חברות מהסוג הזה, אבל לכל אחת היו אינטרסים אחרים, ולא יצאה מהם שום תועלת, מפני שלא נדברו ביניהם ולא התמידו בעניין.

 

בשנת החמישים למאה השמונה עשרה בבולוניה (איטליה) חטפו הנוצרים ילד אחד ששמו היה אדגאר מורטאדה מבית הוריו, וטענו כי בילדותו הוטבל לנצרות בכנסיה ועל כן הוא צריך להישאר משוייך לכנסייה

 

העוול הגדול הכאיב מאוד לכל מי שחפץ חרות. אבל כל ההפצרות למען החזרת הילד להוריו עלו בתוהו.

 

אומות רבות, ונפוליון בעצמו שחייליו היו באותה עת ברומא, ניסו להתערב. הצער שהסב העניין של מורטאדה לא התקרר, עד שקמו שישה יהודים שעדיין לא היו ידועים וחשבו להקים חברה אחת שתעמוד לצד המדוכאים.

 

בשנת השישים למאה השמונה עשרה נוסדה אליאנס חברת כל ישראל חברים, ואותם האנשים שיסדו אותה וששמם ראוי שלא ישכח מהלב, הם: שארל נטר, האדון נארסיס ליבין, עו"ד ג'יל קאווללו, אינג'ניור אוגין מאנויל, ופרופסור ארסטיד אשטרוך, הרב איזידור כהן גוואזטי. מעט לאחר מכן, קרימיו שהיה מוכן להושיט עזרה לאחיו היהודים, הביא להם עזרה במילותיו, בכוחו ובאומץ לבו.

 

אדון נרסיס ליבין שזה ארבעים שנה כל מחשבותיו היו נתונות לחברה, הוא היום הנשיא שלה וכל עובדיה סרים למרותו.

 

.

 

התפקיד של החברה כפי שמבואר בתכנית שהכינו לפרסום מההתחלה הוא: החברה תהיה קשובה לכבוד שמם הטוב של היהודים בכל פעם שיקום עליהם מישהו; תתחזק בכל סוג של עבודה שתעזר להם להתקדם, תתחזק בכל סוג של מקצוע שיכול לקדם אותם; תיתן את דעתה לבער מהתלמידים את המידות וההרגלים הרעים שמקורם בגלות, תפעל בכוח של הבנה ובכוח השכל שיכולה לעשות לפרידת אחינו שמשועבדים תחת קושי הגזירות חוץ מהאנשים; יסלקו את השכל והמוסר כדי למהר זמן החרות, ויישארו במקום שבו היה כבר.

 

אלו הם ההיבטים המקוריים של העניין שהניחה חברת כל ישראל חברים את ראשה.

 

ויתחזקו במקום שבו הם נמצאים

 

אלו הם ההיבטים המקוריים של העניין שהניחה חברת כל ישראל חברים את ראשה.

 

אף מדינה לא נתנה מענה לאליאנס שתראה עבודתה כמו רוסיה, אנשים כולם יודעים הצער שבו היהודים שרויים הם מאוספים במקום אחד דלקבאוול חיים בהם יותר מחמישה מיליון איש העניות ומיעוט ההשכלה שאינם יכולים לעשות. בתוך זמן קצר היו גדולי רוסיה שהבינו וידעו באמיתות הטבע האמתי של אליאנס, והטוב שנעשה ברוסיה, כי בשנת שישים ושש למאה השמונה עשרה, אחרי לקוליהא שהייתה בפולניה ובהרבה מקומות במערב רוסיה, שני דלעי מברוס של האגודה הגדולה של אליאנס יכלה יביזטארו אותם שנראו ויתנו להם ויחלקו להם עזרה שאספה אליאנס.

 

האגודה יכול לאסוף הרבה יתומים ולחלק אותם בקהילות של היהודים של צרפת וגרמניה. אבל ההם המסכנים שכאבו את הרעב והקולירה היו שם מאה אנשים גברים חזקים שלא ביקשו רק עבודה. אליאנס החליטה לשלוח אותם לאמריקה. העניין הזה היה ארוך קשה לכתוב אותו אבל בחריצות של כמה אנשים שיש להם שכל ובעזרתם של כל היהודים יכול היה להסתיים כמו שצריך.

 

משם החלה ההגירה הגדולה של היהודים, שבין שנת שמונים ואחד למאה השמונה עשרה לבין שנת שמונים וארבע למאה השמונה עשרה יצאו בינם לבין עצמם מרוסיה לאמריקה. לא מנינו כלום אלא אנו מעריכים את מספר היהודים של רוסיה שהלכו לאמריקה בתוך התשע עשרה שנה האלה שהוא חמש מאות אלף.

 

בתוך רוסיה אליאנס עזרה לקהילות שרעבו ללחם והגזירות וההרג. כל פעם שהייתה מגיעה אליהם איזה צרה חדשה, אליאנס הייתה מתעוררת כדי להקל את העניות שלהם ותיתן קצת שמחה בלבות הכואבים בכאב וצער. ברומניה היהודים אינם בטוב יותר משל רוסיה.

 

אירופה, כאשר קיבלה רומניה להתכונן לחזור עם לעצמה, קיבלה על עצמה שהיהודים נקיים כמו התושבים האחרים. חוץ מכל זה, היהודים עדיין נחשבים בה כמו זרים אפילו שקיבלה אותם את החוקים שקיבלה על אנשי המדינה, אפילו שעושים כל מה שצריכים לעשות אנשי המדינה.

 

בכל שנה בפרלמנט עושים חוקים חדשים שמחרימים משא ומתן עם היהודים ולוקחים להם פרנסתם חוקי מיעוט הסחורות, על מכירת ספירט, לגרים בטשרונביל. ולא רק זה היה, עוד רוצים להכאיב להם גם בדבר הטוב שיש להם, שהוא העתיד של ילדיהם שנגזר על ילדי היהודים שלא יכנסו לבתי הספר רק אחרי שיישאר מקום חוץ ילדי הנוצרים כולם.

 

אבל בתי ספר של הממשל לא מספיקים, לכן הוצרכו היהודים לדאוג לפתוח מאצלם בתי ספר לילדיהם

 

גם שם אליאנס עושה טובה בשם כל היהודים: מחלקת עזרה שעוזרת למי שרוצה לנסוע, הוא נרשם ומשתלם על בתי הספר.

 

במזרח, ליסטאדו של היהודים נעשה לבדו. בטורקיה חיים בטוב בתוך האנשים שמקבלים אותם וגם טובים אתם. אבל יש מקומות בה שהממשל לא מגיע רק בתלונה, כדי לכוף עליהם מן לקרוטייאת בדין הכללי. ולולא החוקים של אירופה ואמריקה שבבקשה של אליאנס, מתעוררים ונתנה להם קצת שקט, אלמלא כן אנו פוחדים עליהם מגזירות קשות של עוול.

 

אבל מהשפיטה הזאת לא יכלו לצאת כל התועלות שאנו רוצים, לולא אליאנס שעמדה כדי להאיר שכלם בלימודים.

 

השבוע הטוב שעבדו, הפועלים של החברה כדי לייסד את אליאנס, בזמן שבמקום אחר כבר היו מתייעצים כדי לדעת. האם זמן הצדק או האם היא תצליח. היו עדיין קטנים זה חמישים שנה אבל בחדרי הלב שלהם היו רואים מבט נקי ונכון, בדברים שחסרים ומצאו מהפעם הראשונה, העניין היחידי שיכול להרים כללות היהודים מהצרה ומיעוט ההשכלה של זה מאת שנה.

 

לא לפניכם אישים אני צריך להסביר באריכות הטובה שעושה בית הספר, בבית ספר שעליו חשב אליאנס להחזיר השכל והתרבות. יהודי מזרח ואפריקה. למה בחרה המזרח וצפון אפריקה? רבותי כולכם בחצי הראשון של מאה השנים שעברו, היו שולחים במרוקו, תוניס וטורקיה, היו רואים את ההבנה של השכל של היהודים שלא היה להם שום דבר מהלימוד היום. בחרא האם הילדים היו לומדים לקרוא ולכתוב ביהודית. ברוסיה, ברומניה , ובגליציה, היהודים היו שק מסכנים יותר ועניים יותר ונרדפים יותר. אבל לשון הקודש והחכמות מעולם לא חסרה מהם. מתוך החושך של הקיפוח שבה הם נמצאים, שאם לא הזמן פגשנו שי סופר גדול, או איזה פילוסוף, או חכם בחכמות הטבע או איזה מפרש עצום. אבל בלימודים שמחולקים בתוך הערים המוסלמיות, נשכח אפילו החשק לקרוא, עד שקמו רבנים וחכמים מקצועיים שזרקו מעט אור על יהודי המזרח ואפריקה.

 

מן החיים הסגורים בגטו הצר, גם לפורצאת של הגוף באמת מעטו, הגופות גם הם כמו השכל התחילו לרדת. מתסיין מכל סוג של עבודת יד מצד האופן של הפרנסה שלהם ומצד הישיבה לפני המוסלמים היהודים של הערים האלו נשארו ירודים במיעוט סחורה ובמקצועות עניים כדי שינצלו הקהילות האלה המסכנים לא הייתה רק דרך אחת: בתי הספר! זוהי שהפעילו אליאנס היו יודעים זה החוק זמן רב לפני שנפתחה החברה.

 

לכן רק אליאנס יכלה לאסוף איזה דרהים ואפקות כדי להכשיר אותם ליסוד של בית ספר אחד בטיטואן ופתחו אותו בשנה שישים ושתים למאה השמונה עשרה בשנת 1864 נפתח בית ספר אחר בעיר אחרת במערב, בטאנזה. ובשנת 1865 אחד אחר בבגדאד. משם עסק בתי הספר היה מוסיף והולך בכל שנה היום ישנם בתי ספר בבולגריה, בטורקיה של אירופה וטורקיה של אסיה, מיפו עד חלב, בגדאד ומוסול במצרים בתוניס ובמערב התחילו גם ברומניה ומוסיפים גם בפרס ובתימן.

 

מתאריך 1897 התחילו בתי הספר להתרבות במהירות. בשנת שמונים וחמש מהמאה השמונה עשרה מספרם היה 34. בשנת 1890 המספר היה 94 ובכולם עשרים וחמישה אלף ילדים, ובשנת 1908 הגיע המספר ל-124 בתי ספר, ומספר התלמידים ארבעים ושנים אלף.

 

מי שנתן את הכוח לאליאנס להתרחב כך בעשר השנים שעברו היא ירושה אחת גדולה שהשאירה אשת הברון די הירש. בשנת 1885 מספר המורים שלמדו באליאנס ומלמדים בבתי ספר ילדים היה 92, ומספר כל המורים היה מאה וארבעה. בסוף שנת 1908 מספר המורים של אליאנס הגיע למאתיים שמונה ושתים. ומספר כל המורים 1250.

 

ההוצאות, רוצה לומר על פי המורים. בשנת 1885 סך כל ההוצאות של בתי הספר בכל שנה הגיע לסך של שש מאות ועשרים אלף פראנק שמהם הייתה מוציאה אליאנס מאתיים ושמונים וחמש אלף ותשע מאות ותשעים פראנק. והשאר מאה וששים ואחד אלף וארבע מאות ושתים פראנק היו משלמים הקהל של הערים בשנת 1908 ההוצאות לכל בתי הספר הגיע לשתי מיליון פראנק בהם של אליאנס מיליון ועשרים אלף ושל הקהילות תשע מאות ושבעים וחמש אלף פראנק.

 

העזרה הזאת של הקהילות שרובם עניים, נחשבת יותר טובה מהמילים שבתי הספר סיפקו תקווה כללית.

 

והאם לא מספיק אם אומר לכם שתשע מאות ושבעים וחמש אלף פראנק שליש שלהם יוצא מתשלום הילדים.

 

או האם יוכל להימנות שההורים שאינם עשירים יעברו על ראשם איזה תשלום גבוה מאוד, לולא היו מבינים את הערך של החינוך שניתן לילדיהם והתועלת שיוצאת מזה לאורך כל חייהם?

 

מחמת העסק בילדים של אליאנס ידעו שתפסה דרך טובה כדי שתשיג מטרותיה.

 

הדורות שעברו אחד אחרי השני על הבנקים של בתי הספר ושלמדו בה חינוך ראשוני הם דורות מלומדים יודעים מה שהם צריכים והנתבע מהם. דורות שעשו כבוד ליהודים הגזע שלהם ולאליאנס, משל שלהם. הוא סוג הטוב שנוכל להרבות בעסק בתי הספר שלנו.

 

כדי שיתפתחו בתי הספר האלה היה צריך מורים על ועלם לעסק זה.

 

כדי שיהיו לנו מורים שיכולים ללמד טוב ומלבם, "החברה המרכזית" ציוותה ללמד אותם מטעמה.

 

בשנת 1868 גם בפריז בית ספר אחד למורים, ובשנת 1880 הממשל של צרפת הכירה שהוא בית ספר שמתאים לכלל. לכן איזה מאה ילדים מובחרים ונבחרים מן הטובים של בתי הספר שלה של המזרח מלמד חכמת החינוך שצריך, על יד מורים מובחרים מן המובחרים של אוניברסיטה של צרפת.

 

אני מפסיק רגע אחד עד כדי להסביר לכם שהעניין של החינוך עובד ללא הבדל בין בנים לבנות. כדי שניתן לאישה כוח ומקום שצריך להיות לה במשפחה, כדי לתת לה גם כן חלק שצריך להיות לה בדרך של ההשכלה והתרבות של ילדיה. אנו צריכים לאזן אותה עם אחיה ובעלה בחינוך ובמסורת (ותרבות).

 

בשנת החולפות, אליאנס הצטערה בנפילה שנפלו במזרח ואפריקה הלימודים של הרבנים. הקהילות שאנשיהם מוסיפים כל יום בהתעוררות חזרו להבין שחסר רבנים מלומדים ומוכנים לעניין שלהם העליון.

 

בשנת 1891 אליאנס ואנגלו של הקולניות יסדו באדרינופול בטורקיה סמינר אחד קטן של רבנים, ושלחו לסמינר של רבנים של פריז שני תלמידים מהמזרח שילמדו בה פילוסופיה של החוק.

 

בשנת 1895 הסמינר של אדרינופל עבר לקונסטינופל, בה לומדים רוב הרבנים של היום והקהילות של היהודים.

 

סניור נחום עבד כמה שנים פרופסור בסמינר זה. ובשנת 1898 עלה למעלה גדולה של רב הגדול של טורקיה.

 

השנים של היהודים של אליאנס החליטה לעורר אותם, ברורים בעניות כמו שברורים בחוסר השכלה אם בית הספר מועיל למלא את השכל הלימודים שלומדים הילדים מעט אימת יסיימו כדי שיחיו ממנה, כי אין מקומות עבודה בערים לעניים שעליהם אנו אחראים.

 

לכן אליאנס חשבה תמיד שלימוד המקצוע הידני הוא המשלים מה שצריך בבית הספר.

 

בעזרת טהרת הלב של הברון די הירש אליאנס יכלה לייסד ולהרבות לימוד מקצועות בערים כולם שבהם נוסד בית הספר.

 

לרוב המקומות של המקצוע שבוחרים מן התלמידים שיוצאים מבית הספר מונחים אצל מחנכים גדולים של מקצועות ומקבלים משכורת חודשית לאורך כל הזמן שהם ממשיכים בשלהם.

 

במקומות שאליאנס לא יכלה להתגבר עם מורים שאינם יהודים שאינם רוצים לקבל ילדי יהודים נוסדה חברה של מקצועות שמנוהל על ידה.

 

אבל באשר כל המפעלים האלו, בתי הספר אל אליאנס נוסדה בירושלים מקילה על האדם מצד הטוב שעושה מצד התועלת השכלית של המוסר שיוצא ממנה לכלל.

 

בית הספר הנוסד על יד אליאנס ועל יד איזה יהודים נדיבי לב של לונדון מחזיקה הרבה ציוד של כלי עבודה מקצועיים מסודרים על דרך שלא יחסר להם כלום, ובהם מורים מפוצלים באירופה שמלמדים מקצועות של נגרות פחחות מכאניקה פרראג' ציירי בדים נססאז צבעים שעובדים בתקליע הלוח.

 

בהתחלה ההורים לא היו מעיזים לשלוח את ילדיהם ללמוד מקצוע אבל היום בכל מחזור יש עשרים ילדים שמבקשים להיכנס למקצוע, מספר גדול מהם מחוץ לירושלים שכאשר יסיימו הלימוד חוזרים לפתוח מקום עבודה בעריהם והופכים גם הם מורים ומלמדים מקצוע לבעלי מקצוע יהודים.

 

בזמן זה של היום העניין של המקצוע פועל ב-33 מקומות יש בהם 1400 פחות או יותר בעלי מקצוע בנים ובנות.

 

ההוצאות שנאספו עליהם הגיעו בשנת 1908 לסך של מאה וחמישים אלף פראנק.

 

אליאנס הרגישה גם כן שגדל אצל היהודים החשק לחקלאות לימוד זה החל בארץ ישראל פיפ"א.

 

משנת 1865 אחד מהראשונים שיסדו אליאנס קארל נטר כאשר היה בשליחות למזרח והיה רואה לפניו עניות שאינו נגמר יתוצצף ליהודי פלסטינה חשב שהחקלאות לבדה יכולה גם לכלל המסכנים שאינם עושים רק משא ומתן של עניות במיעוט סחורות.

 

בית ספר לחקלאות התחיל בשנת 1870 על אדמה של 240 קטר (כול קטר יש בו אלף מטר מרובע) שנתנו אותו נדבה הממשל העותמני.

 

נטר המשיך הרבה שנים כדי להשיג את בית ספר הזה סכדית מאחר ולאליאנס לא היה לה באותו זמן הרבה כספים וחוץ מזה שלא יכלו לאסוף לא תלמידים ולא מורים.

 

היום יש בה פחות או יותר מאה תלמידים וחוץ מזה מהם יש אלף חקלאים מלומדים מחולקים בשאם, ארץ ישראל, טורקיה של אירופה רוסיה רומניה מצרים תוניס ארגנטינה וקנדה.

 

בית ספר זה הולך על יד מלומדים על דרך שלימדה אותם אליאנס בבתי ספר מסודרים ללימוד החקלאות.

 

העבודה של האדמה שעובדים כוללת כל סוגי הזריעה.

 

בעלי המקצוע כולם מודים לה בין מצד הסדר ובין מצד העבודה.

 

בשנת 1895 אליאנס קנתה ליד תוניס בדגידדה אדמה אחת גדולה של 1300 קטר בשווי ארבע מאות אלף פראנק ועשתה ממנה דוואר בית ספר שילמדו חקלאות ילדי יהודי צפון אפריקה.

 

בית הספר מתנהל כמו שצריך על יד מורים מלומדים מאוד. יש בו היום 70 תלמידים שמהם 7 מצווירא. סך כל ההוצאות על בתי הספר של יפו ושל גדידא הגיע בשנת 1908 לסך של מאה וארבעים אלף פראנק.

 

התועלת הטובה של בית ספר לחקלאות של יפו ושל גדידא הלכה למרחק מרוסיה מרומניה באו יהודים מסכנים ורדופים שבקשתם הגדולה ימצא איזה רבן של האדמה איפה שיוכלו לעבוד בנחת ושלווה.

 

אליאנס נתנה להם עזרה הדירקטור של בית הספר החקלאי היה העזרה הראשונה שלהם עזר להם בהרצאות שלו וצ'ע אתם תלמידים וותיקים של בית הספר מלומדים בחקלאות כדי שילמדו אותם.

 

עניין זה של קואונייאת נעזר אחרי זה בעזרה גדולה מהברון אדמון די רוטשילד וכן נעשה גם כן בארגנטינה על יד המנוח ברון די הירש.

 

אליאנס עזרה תמיד בעניין של המושבות כולם ונתנה להם מדריכים סמוכים ומלומדים שעובדים מן הלב.

 

במזרח ובכל מקום גם לא נראה לאחד דבר עד שיהיה לו מלך שלו.

 

העמים השונים שגרים בטורקיה ויותר מכל הגריג ילדי מאנים בנו בתי ספר כמו של קציר אמתיים בין מצד שמראים את כוחם ומצד החיבה שיש להם בלימוד

 

היהודים הוצרכו לחכות לאליאנס כדי להשיג בתי ספר ובתים של בתי ספר.

 

אליאנס לא הייתה לה כוונה להתחרות עם הגריק וארמנים בקישוט המקומות של בתי הספר אתסגלית ביותר רק כדי שיכנס אוויר ואור לילדים.

 

ואחרי כל זה אליאנס הוצרכה לעשות הוצאות רבות לקניה ולבנין של בתים של בית הספר.

 

בשנת 1875 בה קנתה קניה ראשונה בסאלוניקי.

 

אחרי תאריך זה קנתה ובנתה בתים רבים לבתי הספר שעליהם בזבזה יותר מ-39 מיליון וחמש מאות אלף פראנק.

 

בזה הטופס שבו אני מחפש לרשום הפעולות שבכמה אופנים עשתה החברה שלנו עוד לא דיברתי על המפעלים הרבים של אליאנס נעזר או מתקדם ומה רצית נגד רצונה יתתקלף בהם מכיוון שאין שום חברה אחרת שיכולה להקדים אותם.

 

בדזאייר של אליאנס הוצרכה יתקללף בלימודה את הדין לילדים

 

כאשר הילדים של היהודים הולכים לבתי ספר של הממשל שבו לא לומדים שום לימוד של דין ולא כל לימוד של לשון הקודש יכול לצאת נזק שעם ההתמדה יקום איזה דור שלא ידעו לקרוא אפילו תפילות בלשון הקודש.

 

אליאנס יסדה בתי ספר לחינוך בדגאייר והראן וקסמטינה בתי ספר אלו משתלמים הוצאותיהם מאת יהודים עשירים של פאריז ואליאנס רק מקדמת אותם.

 

האם אני צריך להוסיף שהחברה שלנו הוצרכה גם כן יתקללף בקידום בית חולים שייווסד בירושלים מן המשפחה של רוטשילד כי היא עובדת גם כן בבניה של בית חולים אחד בצפת בהוצאות מן הברונה אשתו של אדמונד רוטשילד שכל יום מבקשים ממנה המשפחה של רוטשילד שתשגיח על קיום שבו מקיימים צדקות ומסים שנותנת המשפחה הזאת מחוץ לצרפת ויתירה מזו לארץ ישראל שמקדמת לידיספאנסיד בדמשק בהוצאות מאצל סי' אדוארד סטירן מלונדון כי מאז חילק הממשל הצרפתי מן הדין הוצרכה לקבל לקדם את בתי הספר של היהודים של פאריז שלא לומדים בה רק ילדי רוסיה ורומניה?

 

הביבליוטיקה הזאת מוכנה בפריז בבית אחד בנוי על ועלם למקצוד הזה פתוחה לחכמים שרוצים לעבוד בה גם כן או להשאיל משם ספר.

 

יהודי אחד צרפתי נתן לה זה כמה שנים קאפיטל אחד יפה ששווה מאתיים אלף פרנק פחות או יותר.

 

האינטרס של הכסף הזה מתאים להתגבר ולגדל הביבליוטיקה.

 

הצד הזה שמסדר כבוד של חכמה של היהודים והכבוד של הזמן החולף של ישראל מראה שאם נתעורר להדריך דורות שלמים ומוכנים להילחם על עצמם הרי אני עדיין בעברנו במנהג של אבותינו בחכמים הגדולים שלנו ובכל דבר שיש בו מעלה וכבוד להיסטוריה שלנו.

 

רבותי קל לנו לבאר כלל לענייני בתי הספר המקצועיים של חקלאות שיסדה אליאנס ושהיא מקדמת אותו אבל קשה לבאר כל הטוב שיצא מהם. האהבה שאצל כל היהודים על העניינים האלה מעידה על הטוב שיוצא מהם.

 

הדבר החביב יותר ושנותן תמונה יפה היא העזרה שעוזרים ליהודים.

 

האם כל זה רוצה לומר שקרבנו לעת שכבר אין צורך באליאנס? העניות שלהם ומיעוט ההרגל והחינו והתרבות גורמים שעדיין יש זמן ארוך של עבודה של אליאנס במזרח ואפריקה.

 

שמפני שיש איזה קהילות שכבר אינם צריכים עזרה יש הרבה אחרים שעדיין לא נעשתה עמם שום טובה המנהג שיש לאליאנס לא יכולה להספיק לתת להם בתי ספר של חינוך מקצועי ושל חקלאות.

 

כדי להמשיך במפעל שלה צריכה אליאנס עזרה מכל היהודים.

 

מספר המיברוס אינו עולה על שלושים ושלוש אלף וזה הרבה שנים שלא נוספו יותר התשלומים שמשולמים למימברוס אינם נותנים רק מאתים אלף פראנק בשנה וההוצאות של אליאנס של כל שנה מגיעים למיליון פראנק.

 

אבל האם ישנה עוד חברה אצל היהודים שראויה לעזרה של אחיה יותר מזאת? בלא ספק לא תמצא אף יהודי שאינו יודע את התיקון והתועלת של אליאנס אבל זה לא מספיק אליאנס זקוקה בעזרה של כולם המספר נותן תוצאה.

 

אליאנס קוראת לחשיבה לקדמה ואחדות השכל של כל היהודים בכל זמן ושנתנה לה כוח לעבור זמנים קשים של הזמן החולף.

 

 


הדפסהדואל